בינה מלאכותית חזקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בינה מלאכותית חזקה (באנגלית: Strong Artificial Intelligence) היא בינה מלאכותית אשר שווה לבינתו של אדם, או אף עולה עליה. זוהי בינה של מכונה אשר מסוגלת לבצע כל פעולה מחשבתית או אינטלקטואלית שאדם מסוגל לבצע, והיא אחת המטרות המרכזיות בחקר בינה מלאכותית. בינה מלאכותית חזקה קרויה גם בינה מלאכותית כללית.

בינה זו היא נושא חשוב בסרטי מדע בדיוני וסרטים עתידניים. דוגמה לבינה מלאכותית חזקה בסרט מדע בדיוני היא הרובוט R2-D2 ממלחמת הכוכבים, ושלל אנדרואידים וסייבורגים בסרטים אחרים. מדע בדיוני לרוב משייך לבינה מלאכותית חזקה תכונות אנושיות כגון תודעה, חשיבה ומודעות עצמית.

מספר מקורות מדגישים את ההבדל בין בינה מלאכותית חזקה לחלשה. בינה מלאכותית חלשה (קרויה גם בינה מלאכותית מיושמת) היא בינה מלאכותית אשר משומשת למטרת פתירת בעיות הגיוניות, ולא מנסה להגיע להכרה ומודעות עצמית מלאה כמו זו של אדם.

קריטריונים של בינה חזקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרבה הגדרות של בינה הוצעו במהלך השנים, אך לא כל העוסקים בתחום מסכימים איתן. למרות זאת, ישנם כמה קריטריונים המקובלים על כל העוסקים בתחום, אשר בינה מלאכותית חייבת לענות עליהם על מנת להחשב כחזקה:

יכולות חשובות נוספות הם יכולת לחוש (לראות, להריח וכו'), יכולת לזוז ממקום למקום ולהשתמש בחפצים, ויכולת לזהות סכנות בעולם שבו התנהגות בינתית נצפית.

הרבה גישות לתחום הבינה המלאכותית (כגון מדעים קוגניטיביים, וחישוב בינתי) נוטות להדגיש כי יש לשקול תכונות נוספות כמו היכולת לדמיין (להגיע לרעיונות וליצור תמונות מחשבתיות אשר לא נמצאות בקוד המקור), ואוטונומיה.

מספר מערכות מחשב אשר עונות על רבים מקריטריונים אלה אכן קיימות, אך הן עדיין אינן עונות עליהם ברמה השווה לאדם.

ישנם עוד היבטים של המיינד האנושי מלבד בינה אשר קשורות למושג של בינה מלאכותית חזקה:

  • יכולת לחשוב ולחוות דברים באופן סובייקטיבי
  • מודעות עצמית
  • יכולת להרגיש
  • חוכמה

לתכונות אלו ישנו מימד מוסרי, מכיוון שלמכונות בעלות בינה כזו יכולות להיות זכויות חוקתיות, כדומה לזכויות בעלי חיים.

ישנם אנשים, כגון ביל ג'וי, אשר טוענים כי מכונות בעלות בינה כזו עלולות להוות סיכון למין האנושי.

תפקידה של התודעה עדיין אינו ברור בתחום, וכיום לא קיימת בדיקה לאשר את קיומה. קיימת גם אפשרות שכמה מתכונות אלו, כגון היכולת לחוות רגשות, קיימות באופן טבעי במכונה בעלת בינה מלאכותית חזקה, או שתכונות אלו ייוחסו למכונה באופן טבעי. למשל, ביצוע משימה המצריכה בינה עשוי להספיק כדי להחשיב את המכונה כבעלת יכולת הרגשה.

מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההיסטוריה של חקר בינה מלאכותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

חקר הבינה המלאכותית המודרני מוצא את שורשיו בשנות ה-50 של המאה העשרים. דור החוקרים הראשון, ובהם הרברט סיימון, היה משוכנע כי בינה מלאכותית תהפוך למציאות תוך מספר עשורים בלבד. לפי דבריו של סיימון ב-1965: "בתוך עשרים שנה, מכונות יהיו מסוגלות לעבוד בכל עבודה שגבר עובד בה." תחזיות אלו היוו את ההשראה לדמות HAL 9000 מהסרט 2001: אודיסאה בחלל, שאותה יצר ארתור סי. קלארק. קלארק יצר במדיוק את מה שהחוקרים היו בטוחים כי יצליחו ליצור עד שנת 2001. כדי ליצור את HAL 9000 באופן קרוב ככל האפשר לתחזיות אלו, גייס קלארק את עזרתו של חוקר הבינה המלאכותית מארווין מינסקי, שבעצמו אמר בשנת 1967: "בתוך דור שנים... הבעיה ביצירת 'בינה מלאכותית' תיפתר למעשה."

אולם, בשנות ה-70 המוקדמות, התברר כי חוקרי הבינה המלאכותית המעיטו בערכו של הקושי ביצירת בינה כזו, באופן משמעותי. סוכנויות שונות אשר מימנו את המחקר החלו להטיל ספק באפשרות של בינה מלאכותית חזקה, ולחצו על החוקרים ליצור טכנולוגיה שימושית, כגון "בינה מלאכותית מיושמת".

בתחילת העשור של שנות ה-80, יפן, עם פרויקט "הדור החמישי של המחשבים" שלה, החזירה עניין לתחום של בינה מלאכותית חזקה. התעניינות זו הביאה לתקופה של עשר שנים, בהן הוצבו מטרות לבינה החזקה, כגון השתתפות בשיחה רגילה. בעקבות כך, החלו ממשלות ותעשיות לממן את המחקר שנית.

עם זאת, השוק למערכות בינה מלאכותית קרס באופן דרסטי, ומטרות הפרויקט מעולם לא הושגו. דבר זה היווה את הפעם השנייה בעשרים שנים בה תחזיות החוקרים התבררו כשגויות לחלוטין. עד שנות ה-90, חוקרי הבינה המלאכותית החזקה השיגו לעצמם מוניטין של מבטיחי הבטחות שאינם מסוגלים לעמוד בהן. לאור המצב, חששו החוקרים לתת הבטחות ותחזיות, ולא הזכירו בכלל את הבינה החזקה, מתוך פחד שייחשבו "חולמים משוגעים".

חקר הבינה המלאכותית כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום, החוקרים מעדיפים להתרכז יותר בפתירת בעיות ממוקדות (כמו ראייה ממוחשבת), אשר להן הם יכולים לתת תוצאות מוכחות. רוב החוקרים מקווים כי יוכלו לפתח בינה חזקה באמצעות שילוב תוכנות אשר פותרות בעיות ממוקדות על ידי ארכיטקטורת סוכן או ארכיטקטורה קוגניטיבית. לפי דבריו של האנס מוראבק בשנת 1988:

Cquote2.svg

אני בטוח שמסלול ה"מלמטה למעלה" לבינה מלאכותית יפגוש יום אחד את מסלול ה"מלמעלה למטה" בחצי הדרך, ויהיה מסוגל לספק חוכמה וידע כללי אשר חמק מידינו בצורה כה מתסכלת. מכונות בעלות בינה מלאה יהיו קיימות כאשר שני מאמצים אלו ייאוחדו.

Cquote3.svg

חקר בינה מלאכותית כללית[עריכת קוד מקור | עריכה]

חקר בינה מלאכותית כללית הוא מחקר אשר מנסה להגיע למכונות שמסוגלות לבצע פעולות בינתיות כלליות. המונח נטמע בשנת 2003 כדי לאפשר הכללה של בינה מלאכותית חזקה אשר אינה שווה לבינת אדם. מטרת מחקר זה מקדימה את מטרות המחקר של בינה מלאכותית חזקה השווה לאדם.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]