בנימין תלם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף ביני תלם)
בנימין תלם
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 30 ביולי 1928
דסאו, רפובליקת ויימאר
פטירה 16 ביוני 2008 (בגיל 79)
ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך עלייה 1933
מדינה גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
כינוי ביני
השתייכות פלמ"ח
צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות 19471979 (כ־32 שנים)
דרגה אלוף (ים) אלוף
תפקידים בשירות
  • מפקד שייטת ספינות
  • ראש ענף המבצעים של חיל הים
  • מפקד המשחתת אח"י יפו
  • מפקד פיקוד ומטה זרוע ים
  • סגן ראש מחלקת ים
  • מפקד שייטת המשחתות
  • מפקד שייטת סטי"לים
  • ראש מחלקת ים
  • מפקד חיל הים
  • סיוע לתעשייה הצבאית בדרום אפריקה,
פעולות ומבצעים
מלחמת העצמאות  מלחמת העצמאות
מבצע קדש  מבצע קדש
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
תפקידים אזרחיים
מנהל במספנות ישראל ובתע"ש
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בנימין (ביני) תלם (30 ביולי 192816 ביוני 2008) היה מפקד חיל הים הישראלי בשנים 19721976, בין היתר במהלך מלחמת יום כיפור. חיל הים בפיקודו היה ערוך ללחימה יותר מכל זרוע אחרת בצה"ל, עקב החלטתו לאמץ את הערכת מודיעין החיל כי עומדת לפרוץ מלחמה.

עד הקמת המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תלם נולד בשם קלאוס, בעיר דסאו בגרמניה לד"ר קורט וארנה בלומנטל, ובשנת 1933 עלתה משפחתו לישראל והתיישבה בחיפה.

למד בבית הספר העממי "חוגים", ואת לימודיו התיכוניים השלים ב-1947 בבית הספר הימי בחיפה שפעל ליד הטכניון. ב-1946, בתקופת לימודיו, הפליג לאלכסנדריה על סיפון הספינה "חיים ארלוזורוב", כדי להביא ארצה את הספינה "ולדורה" ששימשה אחר כך כאוניית האימונים של בית הספר.

לאחר סיום הלימודים הפליג תחילה כקדט על אניית הנוסעים "קדמה" ואחר כך התגייס לפלי"ם. כמי שכבר רכש הכשרה ימית, עבר רק אימונים צבאיים ומיד שולב בפעילות: הוא חזר להפליג על ה"קדמה" ויחד עם רב המלחים עסק בהברחת נשק ארצה.

שירות בחיל הים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 1948, זמן קצר אחרי הקמת המדינה, עבר תלם לחיל הים והוצב על אח"י וג'ווד (ק-18), קורבטה שנבנתה בקנדה והגיעה ארצה ביוני 1946 כספינת מעפילים. במהלך מלחמת העצמאות השתתף בין היתר:

  • במבצע "שודד", בשמו הרשמי מבצע "שלל 3", שבמהלכו השתלטו ספינות חיל הים על אונייה שהובילה משלוח נשק צ'כי למצרים. במבצע נתפסו 8,000 רובים צ'כים שהועברו לשימוש צה"ל ב-30 באוגוסט 1948.
  • בהפגזת הטור המצרי שנע לעבר תל אביב ונבלם סמוך לג'סר איסדוד כ-3 קילומטרים מצפון לעיירה הערבית איסדוד (היום גשר עד הלום שמצפון לאשדוד).
  • בניסיון של ספינות חיל הים לעצור את הספינה אלטלנה.

אחרי מלחמת העצמאות עבר תלם לשרת בשייטת הקטנה, שפעלו בה ספינות משמר חופים. הספינה הראשונה שעליה פיקד הייתה 'אח"י פלמ"ח (מ-19)' ואחר כך פיקד על ספינת הנחיתה 'אח"י ניצנים (פ-53)'. בהמשך, בשנים 1951 עד 1954, עבר תלם לשרת בטרפדות, תחילה כמפקד ספינה, אחר כך כמפל"ג ולבסוף כסגן מפקד שייטת הטרפדות.

בשנת 1956, במהלך מלחמת סיני, שירת כראש ענף המבצעים של חיל הים, וזמן קצר אחרי המלחמה, ב-1957, מונה למפקד המשחתת אח"י יפו, תפקיד שמילא במשך שנתיים. בהמשך עבר קורס קציני מטה בגריניץ' (אנגליה), ועם סיומו שימש כשלוש שנים כמפקד פו"מ זרוע ים.

לאחר ששירת במשך כשנה כסגן ראש מחלקת ים (כיום מספן ים), מונה בשנת 1964 כמפקד שייטת המשחתות - שייטת 1. תלם מילא את התפקיד עד אוקטובר 1966, מועד בו מונה לעמוד בראש צוות "שלכת", למימוש תוכנית ספינות סער. בהגדרתו מונה תלם למפקד הראשון של שייטת ספינות הטילים.

מלחמת ששת הימים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – פעולת פורט סעיד (1967)

בשנת 1967, בתקופת ההמתנה שלפני מלחמת ששת הימים הוזעק תלם ארצה. ובימי המלחמה היה מפקד הכוח הימי (אח"י יפו ושלוש ספינות טורפדו) שהוביל את לוחמי שייטת 13 לפעולת פורט סעיד (1967). בפעולה כח של ארבעה צוללים בשני "חזירים" הורד מהמשחתת בקרבת הנמל ונכנס בצלילה. על אף שהותקפו במטעני נפץ סרקו את כל הרציפים אך לא היו בהם כלי שיט אויב. ביציאה המתינו באזור המפגש עד שהוקם קשר עם סירת האיסוף. כדי לאפשר תנועה מהירה האנשים עברו לסירה והחזירים הושמדו.

המצרים גילו את סירת האיסוף בשלב ההמתנה וכיוונו אליה שתי ספינות אוסה שהיו בסיור. למשחתת הגיע מידע על זוג ספינות אוסה שקיבלו הוראת תקיפה בכיוון בו נמצאה. לפי הנתונים שנקלטו נראה שהאוסות נערכות לירי טילים. אח"י יפו הפעילה מטרות דמה ואת הטרפדות ובעצמה התרחקה. למכ"ם המצרי בחוף התגלו מטרות רבות. המפקדה המצרית ראתה בכך מארב מתוכנן והחזירה את ספינות האוסה לנמל. ספינות הטורפדו תקפו את האוסות אך אלה המשיכו בדרכן לנמל. למחרת הודיעו המצרים שהטביעו ארבעה כלי שיט ישראליים אך טבעה להם ספינה אחת. באותו יום פינו המצרים את יתר הכח מנמל פורט סעיד וחזרו לשם אחרי הפסקת האש.

על אף הסיכון הרב שנלקח ופעולת הצוללים המקצועית הנועזת לא נרשם הישג. הייתה זו הפעולה המוצלחת ביותר מבין הפעולות שנערכו אותו הלילה.[1] בתחקירי שייטת 13 הטבעת מחצית כמות כלי הרכב התת-מימיים של השייטת מבלי שתושג פגיעה באף כלי שיט אויב גרמה להציג גם את הפעולה הזאת ככושלת. בסיכומים פנימיים בשייטת 13 הועלתה טענה כי ניתן היה לגרור את החזירים ולא להשמידם. מעבר להורדת ה"חזירים" בקרבת הנמל לא הייתה לתלם השפעה על הפעולה. החלטתו להרחיק את המשחתת והטרפדות מתא השטח שבו הייתה למצרים עדיפות מוחלטת הוכחה כנכונה כאשר המשחתת אילת נחשפה למצרים והוטבעה באותו אזור.

למחרת ב-6 ביוני נשלח לצרפת בעקבות פניה בהולה של פליקס אמיו משרבורג, כדי להתעמת עם האמברגו הצרפתי שהורחב לכלול את ספינות הסער. כאשר מפקד חיל הים שלמה אראל הורה לשייטת המשחתות לצאת לכיוון אלכסנדריה היות שלא היה קשר עם הצוללים. חשב תלם שזו פעולה לא שקולה וכתב על כך לאראל. הרמטכ"ל יצחק רבין ביטל אותה.

בתקופת מלחמת ההתשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פעילותו של תלם בפעולת פורט סעיד (1967) נמתחה ביקורת בתחקירים שנערכו בלא נוכחותו. תלם נשלח בדחיפות לשרבורג כדי למנוע כוונה למינוי קצין צי צרפתי על הספינות בבניה. תלם נפגע מהביקורת וביקש פסיקת הרמטכ"ל בעניין והציע להתפטר. הרמטכ"ל יצחק רבין דחה את ההתפטרות.[1] בספרו תלם בים, סיפר תלם שהצטער על כי שיקוליו לא עמדו לביקורת. לדעתו צדק בהרחיקו את המשחתת מספינות הטילים. וייתכן כי אם היה עומד על כך אז לא היו שולחים את אח"י אילת לפורט סעיד.[2]

בשנת 1968, לאחר שאברהם בוצר מונה למפקד חיל הים, מונה תלם לראש מחלקת ים. בתפקידו זה היה אחראי, בין היתר, על תכנון מבצע נועה, שבו חולצו והוברחו לישראל ספינות שרבורג, חמש ספינות טילים שנקנו בידי ישראל ובנייתן הושלמה בצרפת, אך עוכבו בה בשל אמברגו הנשק הצרפתי על ישראל.

מפקד חיל הים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טקס החלפת מפקדי חיל הים - אברהם בוצר מוסר את הפיקוד לבנימין תלם 1 ספטמבר 1972

בחודש ספטמבר 1972 מונה תלם למפקד חיל הים והועלה לדרגת אלוף.
העברת מפקדת חיל הים לקריה - בסוף שנת 1972 הועברה מפקדת חיל הים מחיפה לקריה בתל אביב. ההחלטה על העברת המפקדה ותחילת בנייתה היו בימיו של אברהם בוצר, אך ההעברה עצמה התבצעה בתקופת הפיקוד של תלם. לעובדה שמפקדת חיל הים שכנה בקריה הייתה חשיבות רבה במהלך מלחמת יום הכיפורים.

מבצעי ביטחון שוטף[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים שבהן פיקד תלם על חיל הים השתתף החיל במבצעי ביטחון שוטף רבים בחופי לבנון, ובהם מבצע ברדס 54–55 בפברואר 1973, שבו תקפו לוחמי שייטת 13 מטרות מחבלים באזור טריפולי בצפון לבנון, ומבצע אביב נעורים באפריל 1973, שבו תקפו לוחמי סיירת מטכ"ל ושייטת 13 יעדי מחבלים בביירות.

מלחמת יום הכיפורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגל הפיקוד הבכיר של חיל הים במלחמת יום הכיפורים

האירוע המרכזי בתקופת הפיקוד של תלם על חיל הים היה מלחמת יום הכיפורים. ערב המלחמה קיבל תלם את הערכת מודיעין חיל הים לפיה צפויה לפרוץ מלחמה. כלי שיט הוכשרו, יומיים לפני המלחמה נערך תרגיל מקיף של שייטת הסטי"לים, ומיום שישי, יום לפני פרוץ המלחמה, הוכרזה כוננות שיא בכל יחידות החיל. עם פרוץ הקרבות היה חיל הים ערוך ללחימה יותר מכל זרוע אחרת בצה"ל.

ההתרחשות הבולטת בלחימה הימית היו קרבות ימיים בין ספינות נושאות טילים. למעשה הייתה זו הפעם הראשונה בהיסטוריה הימית שנערכו קרבות בהם הפעילו שני הצדדים ספינות טילים. הקרב הראשון, קרב לטקיה, נערך באזור החוף הסורי שעות אחדות לאחר פרוץ המלחמה. על הקרב פיקד מיכאל ברקאי, מפקד שייטת הסטי"לים ולימים מפקד חיל הים, ובמהלכו הוטבעו חמישה כלי שיט של הצי הסורי, ובהם שלוש ספינות טילים. בלילות הבאים נערכו שני קרבות באזור החוף המצרי, קרב פורט סעיד, שבו איבדו המצרים סטי"ל אחד, וקרב דמייט, שבו איבדו המצרים שלושה סטי"לים.

בעקבות נחיתותם בקרבות אלו הסתגרו הצי המצרי והצי הסורי בנמליהם, ופעילות חיל הים בים התיכון התמקדה בתקיפת מטרות בחופי סוריה ומצרים, ובאבטחת נתיבי הספנות לישראל. ואכן, בימי המלחמה הגיעו לנמלי חיפה ואשדוד והפליגו מהם כ-200 אוניות סוחר.

בזירת ים סוף, שבה לא היו לחיל הים ספינות טילים, התבצעה פעילות נרחבת של שייטת 13, ספינות דבור וספינות נחיתה. בזירה זו הצליחו המצרים להטביע את המכלית "סיריס" שהובילה נפט ממפרץ סואץ לאילת.

חיל הים הטביע במלחמת יום הכיפורים עשרות ספינות מצריות וסוריות, השאיר את נתיבי האספקה הימית לישראל פתוחים להובלת תחמושת, מזון ודלק, חסם העברת אספקות לאויב, השמיד לו מאגרי תחמושת ודלק, הנחית כוחות, יזם תקיפות, הטיל מצור ושלט בקרבות ובים. מתחילת המלחמה יזם חיל הים תקיפות והוביל פשיטות כדי לאלץ את האויב להיות במגננה מתמדת, וכך הוביל וניצח לאורך כל המערכה. למרות עשרות קרבות ישירים, מניין ההרוגים בחיל הים במהלך המלחמה היה שלושה: 2 לוחמי שייטת 13 שנהרגו במבצע ליידי, ולוחם אחד שנהרג על סיפון דבור בעת פשיטה לתוך מעגן מצרי. במהלך המלחמה לא נפגע אף כלי שיט של חיל הים הישראלי.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניין הכוח הימי[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך תקופת הפיקוד של תלם היה חיל הים נתון בתנופת רכש והצטיידות:

  • ספינות טילים: נקלטו שש ספינות מדגם סער 4 שנבנו במספנות ישראל.
  • צוללות: שלוש צוללות גל נבנו באנגליה. הצוללת הראשונה הגיעה ארצה שלושה חודשים לאחר תום כהונתו של תלם.
  • ספינות דבור: הדבורים נקלטו ככלי ביטחון שוטף עיקרי בחיל הים, ואף הוחל בבניית דבורים בארץ.
  • רחפות: חיל הים רכש שתי רחפות שנבנו בארצות הברית.
  • טילים: נקלטו טילי ים-ים גבריאל בעלי טווח גדול יותר, ונחתמו עסקות לרכש טילי ים-ים מסוג הרפון.

הפלגות ארוכות טווח[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת פיקודו של תלם ביצע החיל את ההפלגות הארוכות ביותר בתולדותיו:

  • שתי ספינות טילים ישראליות השתתפו במשט הצדעה שנערך בניו יורק לרגל חגיגות 200 שנה לעצמאות ארצות הברית, שבו השתתף תלם אישית. בהמשך ביקרו הספינות גם בבולטימור, בפילדלפיה ובמיאמי שבארצות הברית, בקרטחנה שבקולומביה, וכן גם בברמודה ובאיים האזוריים.
  • הפלגות סביב אפריקה שנערכו לאחר תום מלחמת יום הכיפורים ובמהלכן הועברו מהים התיכון לזירת ים סוף שש ספינות טילים ושלוש נושאות טנקים.

לאחר תקופת הפיקוד על חיל הים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספטמבר 1976 סיים תלם את תפקידו כמפקד חיל הים. בעקבות בקשתו של שר הביטחון, שמעון פרס, מונה תלם כעוזר מיוחד לשגריר ישראל בדרום אפריקה וטיפל בעסקות נשק גדולות. עם שובו ארצה ב-1979 השתחרר מצה"ל ועבר לעבוד במספנות ישראל.
בשנת 1980 נענה להצעתו של מנכ"ל תע"ש ועבר לתעשייה הצבאית, שם עבד עד יציאתו לגמלאות ב-1991. בשנת 1981 השתתף בוועדה שחקרה את נסיבות טביעת האונייה מצדה.
בשנת 1987 היה ממקימי עמותת חיל הים ושימש כיו"ר הראשון בה עד שנת 1996 שאז מסר את התפקיד לאלוף דימ' אברהם בן שושן. תלם מת ב-2008 והשאיר אחריו שתי בנות ובן.

מכתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Benyamine Telem, (1975), Naval Lesson of the Yom Kippur War, in Williams (ed.) The Military Aspects of the Israeli Arab Conflict, (Tel Aviv University Publishing Project) 237 - 238

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שמשון בובר הימיה אסופת סיפורי הפלוגות הימיות - הימיה בחיפה, דפוס אפעל 2004, עמ' 110–111.
  • דבי ג'יוואן, נגה צבי, ובעז קפלן, הייתה רוח טובה קיפי אסופת זכרונות, ריאיון עם אלוף בנימין תלם, מאי 2006, עמ' 247–268.
  • דניאלה רן, בין ספינה לרציף' תולדות לשכת הספנות הישראלית 1982-1932, פרדס הוצאה לאור, 2008, עמ'213.
  • אמוץ שורק, תלם בים: סיפורו של אלוף (מיל.) ביני תלם, חיפה: אחוה, 2009.
  • אריה מרמרי, אלוף האלופים - ביני (בנימין) תלם ז"ל, 'בין גלים' חוברת ספטמבר 2008. המשך המאמר בחוברת מאי 2009.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ משמאל לימין: עזרא קדם (כריש), קורבינייה, שלמה אראל, פליקס אמיו ובנימין תלם.
  2. ^ מימין לשמאל: שמואל ינאי, שבתאי לוי (קצין), יצחק רהב, שלמה אראל ובנימין תלם.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 מייק אלדר שייטת 13 ע' 291 - 298.
  2. ^ אמוץ שורק, ע' 163.