ביריה

ערך זה עוסק בישוב בגליל העליון. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו ביריה (פירושונים).

ביריה
מחוז	הצפון
מועצה אזורית	מרום הגליל
גובה ממוצע	‎840‏ מטר
תאריך ייסוד	1945
סוג יישוב	יישוב כפרי אחר
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2010:
- אוכלוסייה	738 תושבים
ביריה

מבט לביריה מכיוון צפת

ביריה או בִּריה הוא ישוב חילוני-דתי קהילתי בגליל העליון ליד צפת השייך למועצה אזורית מרום הגליל.

ישוב יהודי בשם ביריא התקיים בתקופת הבית השני ולאחריו. בביריא גרו התנא רבי אלעזר איש ביריא והאמוראים אבא ביראה ורבי ירמיה ביראה. מאוחר יותר יש עדויות על ישוב יהודי בין המאה ה-12 למאה ה-16. במאה ה-16 התגורר בביריה רבי יוסף קארו וכתב בו את חיבורו השולחן ערוך. היישוב היהודי במקום חרב ככל הנראה בתחילת המאה ה-17. עד 1948 התקיים בסמוך כפר ערבי בשם "ביריא".‏

בסמוך ליישוב מצויה מצודת ביריה בה אירעו האירועים המכונים העלייה לביריה שהיוו אבן דרך במאבק בשלטונות המנדט הבריטי לקראת הקמת מדינת ישראל. היישוב בן ימינו מרוחק מספר קילומטרים מן היישוב ההיסטורי. ביישוב קבר המיוחס לבניהו בן יהוידע שהיה מגיבורי דוד.

לפני קום מדינת ישראל

ערך מורחב – העלייה לביריה

יש גרסאות שונות לגבי הזמן בו נקנו אדמות ביריה. המקדימים מציינים שהשטח נקנה על ידי יק"א או הברון רוטשילד עוד בשנת 1893 והמאחרים מייחסים את קניית השטח לקרן קיימת לישראל בסביבות 1942. דיון משפטי בשאלת אדמות ביריה שנערך בשנת 1946 הראה על רישום במרשם הקרקעות של 450 דונם בבעלות פיק"א עוד בשנת 1895. נסיון ראשון ליישב את המקום בפועלים חקלאים נערך בשנת 1922, אך כשל.

בינואר 1945 עלו על הקרקע בביריה חברי המחלקה הדתית של הפלמ"ח, שהורכבה מבוגרי בני עקיבא, כחולייה ראשונה בשרשרת יישובים שנועדו לחבר את צפת לאצבע הגליל. ביריה הוקמה סביב טירה מרכזית במתכונת חומה ומגדל. באותה מסגרת נבנו מצודות רמות נפתלי וחוקוק.

בסוף פברואר 1946 מצאו חיילי הצבא הבריטי סליק סמוך לביריה ועצרו את כל שוכני היישוב. במקומם הוצבו במקום נוטרים ולאחר מכן (ב-5 במרץ) יחידה של הצבא הבריטי. בקשות של היישוב המאורגן לאייש את הטירה באנשים אחרים נענו בשלילה.

כדי לא להחריש על תקדים של הורדת יישוב יהודי, הוחלט בהגנה להעלות יישוב חדש בצמוד לטירה שנמצאה בשליטת הצבא הבריטי. במקום העלייה המסורתית לתל חי בי"א באדר עלו כ-3000 נערים מישובי הסביבה, בליל גשם, לגבעה סמוכה לטירה, גדרו את המקום, נטו בו אוהלים וכינו את המקום "ביריה ב'". באותו היום אחרי הצהריים, לאחר שרוב שוהי המקום התפזרו, נכנס הצבא הבריטי לפעולה ותוך שימוש בטנקים ובשריוניות גירש את המתיישבים מהמקום. עוד באותו הלילה (הלילה שבין 14-15 במרץ) עלו מאות אנשים מצפת וראש פינה למקום והקימו את "ביריה ג'". בעקבות זאת, פינו הבריטים את הטירה והתירו שהיית עשרים מתיישבים בביריה. ההנחה היא שעוצמת המאבק של היישוב המאורגן על ביריה גרמה לבריטים להבין שלא מדובר בנקודה צבאית אלא ביישוב סביבו יתלכד כל היישוב ולכן נסוגו מהפקעת המקום.

בזמן המאבק, הסתיים משפט שניהלו הערבים נגד הקק"ל לגבי הבעלות על הקרקעות של ביריה, וחלק מהקרקעות של ביריה הוחזרו לערבים.

לאחר קום מדינת ישראל

במלחמת העצמאות נפגע היישוב קשות ונהרס. בשנת 1949 הוקם במקום מחנה עולים.

המשפחות בישוב עוסקות בעיקר במקצועות חופשיים. ילדי היישוב לומדים בבתי ספר בצפת.

בתנועת בני עקיבא נהוג לציין מידי שנה את יום ביריה בי"א באדר בנסיעה לביריה של תלמידי כיתה ח' (שבט הרא"ה) מסניפי בני עקיבא ברחבי הארץ.

לקריאה נוספת

• ארצות הגליל, ההוצאה לאור של משרד הביטחון, עמודים 801-804.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ביריה

• ביריה באתר הרשות לפיתוח הגליל
• התקפת יריות על ביריה עין זיתים וצפת, דבר, 1 בינואר 1948

הערות שוליים

_{קואורדינטות: 32°58′42″N 35°30′2″E}