ביר אל-עג'ם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ביר אל עג'ם (כפר)
بئر عجم
Beerajam 0011.jpgפסל סטניה בכפר ביר אל עג'ם
מדינה / טריטוריה סוריה
חבל ארץ רמת הגולן
מחוז מחוז קוניטרה
נפה נפת קוניטרה
גובה 942 מטרים
תאריך ייסוד 1872
אוכלוסייה
 ‑ בכפר

400‏
קואורדינטות 33°03′N 35°52′E / 33.050°N 35.867°E / 33.050; 35.867קואורדינטות: 33°03′N 35°52′E / 33.050°N 35.867°E / 33.050; 35.867
ביר אל-עג'ם

ביר אל-עג'םערבית: بئر عجم) - פירוש השם הוא "באר הפרסים", הוא כפר בדרום מערב סוריה, בחלקה הסורי של רמת הגולן, על קו הגבול בין ישראל לסוריה, למרגלות תל חזקה. נוסד בשנת 1872[דרוש מקור] על ידי מהגרים צ'רקסים מהקווקז, בני שבט האבזאך. במשך השנים נוספו לכפר מתיישבים חדשים בני שבט הקברדיני.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החוקר הגרמני גוטליב שומאכר שחקר את האזור בסוף המאה ה-19, מציין את ביר אל עג'ם בספרו "הגולן" ככפר צ'רקסי.

"כפר צ'רקסי גדול על חאמא קרצה,מורכב מחלקים נפרדים.הוא בנוי באותה צורה כמו עיון א-זואן, ובו היום כשמונים בקתות ובהתאם למפקד השמות - 340 נפשות. מעיין נאה נמצא מצפונו ואחר ליד בריכה בדרומו של הכפר המשגשג".

הגולן, גוטליב שומאכר, אריאל -כתב עת לידיעת הארץ,(1998), עמ' 62

על פי זאב וילנאי היו בכפר בשנת 1960, על פי מפקד סורי - 177 נפש.

הכפר היה אחד מ-12 כפרים של ההתיישבות הצ'רקסית ברמת הגולן בסביבות קונייטרה שהיו בעלי מבנה דומה. בשנת 1967, בעקבות מלחמת ששת הימים, נותרו הכפרים נטושים. העיתון דבר מצטט את מזכיר כפר כמא כאומר: "מיד עם תום המלחמה כתבו כמה מנכבדי העדה מכתב לשר המקורב אליהם, יגאל אלון, וביקשו להפגש עמו ולדון בגורלם של כמה מאות בני העדה שלא עזבו את הגולן. הפגישה לא התקיימה. ... הדרוזים בגולן נשארו בכפריהם. לצ'רקסים לא התאפשרה פגישה כזאת ... ממשלת ישראל לא הייתה מעוניינת בהשארותם של הצ'רקסים בגולן ... רוב בני העדה ברחו לפני תום הקרבות. ... הגיעו לכפר ידיעות שרבים חזרו למולדת הצ'רקסים בקווקז, אחרי הגלות בת 100 השנים. מעטים נשארו בכפרים השוממים ובקיץ 1967 עזבו בהדרגה והצטרפו למשפחותיהם, שהתפזרו ברחבי סוריה."‏[1].

מוצב קדמי של צה"ל מוקם במעלה הגבעה של הכפר הנטוש‏[2]. בשנת 1986 נבנו מספר בתים בצפון הכפר על ידי ממשלת סוריה במטרה להחזיר את התושבים אל הכפר, אולם רק מעטים שבו לגור בו.

ביר עג'ם לאחר מלחמת ששת הימים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקיץ 1968 טרם חצצה גדר גבול בין הכפרים ביר עג'ם, וברייקה השכן לבין שטח ישראל. שני הכפרים היו ריקים מתושבים וסיירי צה"ל ואנשי בית ספר שדה גולן ערכו בהם סקרים, בדומה לסקרים שנערכו בכפרים נטושים אחרים בגולן. בין שני הכפרים היה מטע אגוזים שהניב יבול של אגוזי המלך.

כאשר הוקמה גדר הגבול בגולן לאחר הסכמי הפסקת האש של 1974 בין ישראל לסוריה, בחרה ישראל להשאיר את הכפרים מחוץ לשטחה משום נחיתותם הטופוגרפית אל מול קו התילים. הכפרים נכללו בשטח המפורז אליו אסורה כניסה של הצבא הסורי.

ביר עג'ם כמו כפרים צ'רקסיים אחרים באזור, היה מרועף ברעפים האדומים, מתוצרת מרסיי, צרפת, שנשאו את סמל הדבורה ושם היצרן הטבוע בהם.

בסתו 2012 עלו שני הכפרים הללו לחדשות, בשל חילופי אש המתחוללים בהם בין צבא סוריה למורדים. ב-11 בנובמבר 2012 השיב צה"ל, על פצצת מרגמה שהתפוצצה ליד מוצב חזקה בתחום ישראל, בירי אזהרה של טיל נגד טנקים ליד סוללת מרגמות של צבא סוריה על מנת לתקף אזהרה שהועברה לשלטונות הסורים לפיה ישראל תגיב באש על כל פגיעה בריבונות הישראלית, כולל ירי בלתי מכוון לשטחה. הייתה זו הפעם הראשונה מאז הסכמי הפסקת האש 1974 שישראל יורה לתחום סוריה.

ביר אל-עג'ם כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

מניין התושבים בכפר עומד על כ-400 תושבים.[דרוש מקור] מספר זה הולך וגדל מדי שנה, אולם ריבוי האוכלוסייה נמוך ועומד על כרבע מהצפוי.[דרוש מקור] רק כ-50% מבני המייסדים נותרו להתגורר בכפר, שאר התושבים היגרו אל הערים הגדולות כגון דמשק וחאלב. התושבים סובלים מעוני כאשר השכר החודשי הממוצע עומד על כ-10,000 לירות סוריות לאדם.[דרוש מקור]

רוב תושבי הכפר צ'רקסים במוצאם, מתפרנסים בענף החקלאות והתיירות. את הכפר פוקדים תיירים רבים בעונת הפריחה באביב. ביר אל-עג'ם הוא הכפר האחרון מבין הכפרים הצ'רקסים ברמת הגולן אשר הצליח לשמר את הבנייה האותנטית שמאפיינת בניה קווקזית.

טבע וסביבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזור ביר אל-עג'ם ידוע כאזור מיוער בו גדלים עצי אלון, עצי אפרסקים ואגסים. בכפר ובסביבתו גדלים אגוזי מלך מרהיבים. כמו כן חיות בר כגון שועלים ותנים שחיים ביערות אלו. בחודשי החורף היישוב נהנה מכמות משקעים של כ-1,000 מ"ל לעונה, וכמו כן גובהו הטופוגרפי שעומד על 942 מטרים מעל פני הים, מביא לכמות נכבדה של שלגים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ביר אל-עג'ם בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דני רובינשטיין, הצ'רקסים, דבר, 8 במאי 1970
  2. ^ יעקב ארז, מוצב בערפל, מעריב, 22 בדצמבר 1967

תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]