ביתוניא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ביתוניא
بيتونيا‎
מדינה / טריטוריה Flag of Palestine.svg  הרשות הפלסטינית
נפה נפת רמאללה-אל בירה
ראש העיר ערפאת ח'לאף
שטח 26.2 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ בעיירה

19,761‏  (נכון ל-2007)
קואורדינטות 31°53′20.24″N 35°10′3.12″E / 31.8889556°N 35.1675333°E / 31.8889556; 35.1675333קואורדינטות: 31°53′20.24″N 35°10′3.12″E / 31.8889556°N 35.1675333°E / 31.8889556; 35.1675333
מיקום ביתוניא
ביתוניא
ביתוניא
מטה הביטחון המסכל בביתוניא

ביתוניאערבית: بيتونيا) היא עיירה פלסטינית בנפת רמאללה ואל-בירה שבשומרון. ביתוניא היא היישוב השלישי בגודלו בנפת רמאללה אל-בירה, ושוכנת 15 ק"מ צפונית לירושלים ו-3 ק"מ דרום-מערבית לרמאללה. העיירה צופה על כביש 443 וצומת גבעת זאב כאשר גדר ההפרדה עוברת מדרום לה. נכון לשנת 2007 חיו בעיירה 19,761 תושבים, רובם מוסלמים ומיעוטם נוצרים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביתוניא שוכנת על תל של ישוב קדום שהיה מיושב בתקופה הרומית, בתקופה הביזנטית ובימי הביניים. חוקרים רבים מזהים את המקום עם בית און הנזכרת במקרא ואחרים מזהים את המקום עם בית אומן הנזכרת בתעודה הצלבנית. במרכז העיירה, בגרעין העתיק, מצוי מבנה גדול, כנראה מימי הביניים, הנקרא "באב אל-בלאד" (שער העיר).

באמצע המאה ה-19 נקרא המקום בית אוניה ותואר במדריך תיירים משנת 1858 ככפר צפוף של בתים עתיקים ורעועים המוקף עצי זית[1].

במהלך מלחמת העולם הראשונה הייתה ביתוניא עמדה קדמית של הטורקים בהגנה על רמאללה ואל-בירה. ב-22 בנובמבר 1917 עשו הבריטים מאמץ לכבוש את ביתוניא. אולם הם נסוגו לבית עור אל-פוקא לאחר שהתברר שבביתוניא כח של כ-3,000 חיילים טורקים העדיפים עליהם בחימושם, מכיוון שהבריטים לא יכלו להביא אתם תותחים בהיעדר דרכים ראויות להעברת התותחים‏[2]. ביתוניא נכבשה על ידי הבריטים ביחד עם אל בירה חודש אחר כך, לקראת סוף דצמבר‏[3].

לאחר מלחמת העצמאות שהו חיילים ירדנים זמן מה בבית הספר בביתוניא וילדי ביתוניא נאלצו ללמוד ברמאללה‏[4].

ב-13 בפברואר 1994 נרצח בביתוניא איש השב"כ נעם כהן שהיה בדרכו לפגוש מודיע‏[5].

לאחר הסכמי אוסלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד להסכם אוסלו ב' עבר הכביש מדולב וטלמון לירושלים בצמוד לביתוניא. לקראת נסיגת צה"ל מרמאללה נסלל כביש עוקף ביתוניא אשר שימש את תושבי דולב וטלמון עד פרוץ האינתיפאדה השנייה[6].

ג'יבריל רג'וב הקים בביתוניא את המפקדה שלו, שהייתה המשוכללת במפקדות הרשות הפלסטינית. במהלך מבצע חומת מגן נכנסו כוחות צה"ל לביתוניא וצרו על מפקדתו של רג'וב, שבה הוחזקו במעצר מבוקשים על פעילות טרור. לאחר שאזלה תחמושתם של אנשי רג'וב הם נכנעו וכוחות צה"ל נכנסו למתחם ועצרו את המבוקשים. המתחם עצמו נהרס ברובו‏[7]. חיל החימוש ציין את החיפוש אחרי אנשים, מסמכים ואמצעי לחימה בתוך המתחם כאתגר מיוחד במבצע חומת מגן‏[8]. גם לאחר מבצע חומת מגן התקיימו בביתוניא מבצעי מעצר של מבוקשים. ב-9 בספטמבר 2002 כיתרו חיילי צה"ל תחנת מודיעין פלסטינית כדי לעצור את ריאד נאיף חסין עליאן, ראש התנזים בג'ילזון ולאחר שניסה להמלט ירו בו והרגוהו‏[9].

במהלך האינתיפאדה השנייה שימשה ביתוניא מספר פעמים כמקום מחבוא להסתרת חטופים ישראלים. נהג המונית אליהו גוראל שוחרר על ידי סיירת מטכ"ל ממבנה נטוש בביתוניא לאחר ארבעה ימים של חטיפה‏[10]. גופתו של ששון נוריאל שנרצח בידי פלסטינים נמצאה באזור התעשייה ביתוניא‏[11]. גם חוטפיו של אליהו אשרי עברו אתו דרך ביתוניא‏[12].

במהלך האינתיפאדה הראשונה הוקם בצמוד לביתוניא בית מעצר עופר המכונה על ידי הפלסטינים כלא ביתוניא‏[13].

מחסום ביתוניא[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליד ביתוניא נמצא מחסום של צה"ל המווסת מעבר מאזור רמאללה לכיוון כביש 443 וירושלים. המחסום הוא אחד מששת המחסומים המשמשים להעברת סחורות בין ישראל ושטחי הרשות הפלסטינית[14] ומשמש להעברת אנשים וכלי רכב רק במקרים מיוחדים. המחסום גם משמש כנקודת שחרור אסירים מהכלא הישראלי לרשות הפלסטינית‏[15]. המחסום ממוקם בנקודה הנשלטת על ידי בתי ביתוניא והיה ליעד מועדף לפיגועים מצד גורמי טרור. עתירה לבג"ץ בדרישה להרחיב את פעילות המחסום נדחתה‏[16].

ב-15 במאי 2014 התקיימו סמוך למחסום הפגנות יום הנכבה בהן נורו למוות שני צעירים פלסטינים.‏[17] כעבור חודשים אחדים הוגש כתב אישום נגד שוטר מג"ב באשמת הריגה של אחד משני הצעירים.‏[18]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ A handbook for travellers in Syria and Palestine, John Murray, London, 1858, pages 221-222
  2. ^ W. T. Massey, How Jerusalem Was Won, 1919, pages 135-136
  3. ^ A. F. Pollard, A Short History of the Great War, 1920, page 309
  4. ^ Ray Hanania, Arabs of Chicagoland, Arcadia Publishing, 2005, page 44
  5. ^ בגידת מקור במפעילו, אתר בגידה
  6. ^ בג"ץ 6379/07, סעיף 2
  7. ^ דני רובינשטיין, סופו של מנגנון הביטחון המסכל, באתר הארץ, 7 באפריל 2002
  8. ^ חימוש פיקוד העורף - מערך מקצועי, עם ברק בעיניים
  9. ^ שי ניצן, הודעה משלימה מטעם פרקליטות המדינה, בג"ץ 9594/03, סעיף 66
  10. ^ עמוס הראל ויהונתן ליס, "עברו עלי ארבעה ימים קשים", 16 ביולי 2003, אתר וואלה
  11. ^ ביתוניא, 21/09/2005, אתר משרד ראש הממשלה
  12. ^ עמוס הראל, יהונתן ליס, צה"ל: אליהו אשרי נרצח כשעה אחרי שנחטף, באתר הארץ, 30 ביוני 2006
  13. ^ Punishing a nation, Law in the Service of Man (Organization), South End Press, 1990, pages 213, 217 and 235
  14. ^ צו בדבר העברת טובין (יהודה והשומרון) (מס' 1252), התשמ"ח - 1988, 9 באוגוסט 2005
  15. ^ עמירה הס, יהונתן ליס, עבאס: השמחה לא תהיה שלמה כל עוד לא ישוחררו כל האסירים הפלסטינים, באתר הארץ, 18/08/07
    עמית כהן, חמאס: ישראל שחררה אסירים במסגרת עסקה, באתר nrg‏, 22 באוקטובר 2009
  16. ^ בג"ץ 2150/07, סעיף 38
  17. ^ אור הלר, תיעוד: הירי שהרג את שני הנערים הפלסטינים בשבוע שעבר, באתר nana10‏, 20 במאי 2014
  18. ^ שבתי בנדט, השוטר שירה בנער הפלסטיני בביתוניא הואשם בהריגה, באתר וואלה!, 19 בנובמבר 2014