ביתן ברצלונה
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
בניין  |
| כתובת |
ברצלונה/סאנטס-מונז'ואיק |
| מיקום |
ברצלונה/סאנטס-מונז'ואיק |
| מדינה |
ספרד |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1928 |
| תאריך פתיחה רשמי |
מאי 1929 |
| תאריך פירוק |
1930 |
| חומרי בנייה |
אוניקס |
| אדריכל |
לודוויג מיס ון דר רוהה |
| סגנון אדריכלי |
פונקציונליזם |
| מידות | |
| שטח |
1,050 מ"ר |
| קואורדינטות | 41°22′14″N 2°09′00″E / 41.370555555556°N 2.15°E |
|
(למפת ברצלונה רגילה)   ביתן ברצלונה | |
  | |
ביתן ברצלונה הוא כינויו של הביתן הגרמני בתערוכה העולמית של ברצלונה (1929), שתוכנן על ידי האדריכל הגרמני לודוויג מיס ואן דר רוהה. הביתן נחשב לאבן דרך חשובה בהיסטוריה של האדריכלות המודרנית.
הקמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המבנה, שלא היה לו שימוש מיוחד אלא נבנה לשם תצוגה, התאפיין בצורה פשוטה למדי, אף כי נעשה בו שימוש בחומרים יקרים כגון שיש ואבן טרוונטין. ייחודו של המבנה התבטא בפריצת הדרך המחשבתית לגבי צורתה של אדריכלות, תפיסת החלל, שימוש חדש בחומרי בנייה ועיצוב מינימליסטי, שהתממש בזכות פרטי בניין מתוחכמים.
הביתן עמד על פודיום רחב ושטוח לצד בריכת השתקפות, והיה לו גג שטוח הנסמך על 8 עמודי פלדה דקים. החלוקה הפנימית שלו הייתה על ידי קירות בודדים שאינם מתחברים זה לזה או לתקרה, אשר יצרו סוג חדש של חללים שהיו חדשניים מאוד בתפישתם לתקופה זו. רעיון "החלל הזורם" מומש גם בעזרת קירות זכוכית.
מיס ואן דר רוהה עיצב עבור הביתן יחד עם שותפתו אז, המעצבת לילי רייך, את "כיסא ברצלונה". נטען כי שניים מכיסאות אלה שימשו את בני הזוג המלכותי הספרדי, שהגיעו לבקר בביתן. הכיסא זכה להצלחה רבה, נמכר באלפים גם לאחר היריד העולמי, ונחשב עד היום למקרה מבחן בהיסטוריה של העיצוב התעשייתי.
כפי שהיה נהוג בתערוכות עולמיות, בסיומה של התערוכה הביתן פורק, וחלקיו מוספרו, נארזו, ונשלחו ברכבת לגרמניה. מסיבות שאינן ברורות עד היום נעלמו מרבית חלקי הביתן במהלך המעבר. בשל חשיבותו הגדולה שוחזר המבנה באתרו המקורי, תוך שימוש בחומרים זהים לאלו שנעשה בהם שימוש בסוף שנות ה-20. החל משנת 1986 ניצב הביתן המשוחזר בברצלונה, ופתוח לקהל הרחב.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סרטונים של הביתן באתר Youtube
- תמונות וסקירה אדריכלית באתר 'חלון אחורי', 9/09.