בית-גן

בית-גן
בית גן, 1914
בית גן, 1914
מידע
תאריך ייסוד 1903 עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 32°42′48″N 35°29′46″E / 32.71329722°N 35.49609722°E / 32.71329722; 35.49609722
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
בית גן ב-1925, גדוד העבודה בסלילת כביש יבנאל-בית גן

בית-גן הייתה מושבה חקלאית לשעבר[1]. ממוקמת במזרח הגליל תחתון, בבקעת יבנאל, דרומית מערבית לטבריה, על כביש 767 מכפר תבור למושבה כנרת, סמוכה למושבה יבנאל. צורפה למועצה המקומית יבנאל בשנת 1953.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדמות המושבה נקנו על ידי נציג יק"א בגליל חיים מרגליות קַלְוָרֵיסְקִי בשנת 1903[2][3]. בשנת 1905 נבנה הרחוב העליון של המושבה בו עשרה בתים ואחר כך רחוב היורד מזרחה בניצב לרחוב העלייון בו שישה בתים[4]. בית-גן הוקמה במסגרת הקמת שבע מושבות בגליל התחתון בשנים 1902 - 1908: כנרת, על חוף ים כנרת, "מִלְחָמִיָּה", לימים מנחמיה, על גדות הירדן מערבה, יבנאל, כפר תבור למרגלות הר תבור בפתח עמק יזרעאל, המושבה סג'רה, ומצפה ליד דרך טבריה - נצרת.

שמה של המושבה ניתן לה לאור בנייתה בצמוד לח'רבת בית ג'ן (שפירושה בערבית — חורבת השדים), בה היה כפר קטן של אריסים ערבים שגרו בבתי בוץ (חושות). עם הקמת המושבה שולם להם כסף כדי להתפנות[4].

יק"א רכשה אדמות במקום ביחד עם בקתות של הערבים, שהתגוררו שם, ויישבה במקום קבוצה של פועלים חקלאיים, שעבדו זמן מה בחוות סג'רה. אלו כללו גם קבוצה של גרים מרוסיה. בית-גן הוקמה במתכונת אריסות, שנוסתה אז לראשונה על ידי יק"א. לכל איכר הוקצו 250 דונם כדי שיוכל להתפרנס מהפלחה. לכל מתיישב ניתנו גם 2500 פרנק לקניית משק חי, זרעים וכלי עבודה. אולם התנאים במקום היו קשים הבתים היו במצב גרוע ביותר והגשם דלף לתוכם. בגלל חוסר היכרות עם האדמה היבול בשנה הראשונה היה דל והחקלאים נאלצו לקחת הלוואות לממן את זריעת השנה הבאה. רוב האריסים שקעו בחובות והיתר הועברו על ידי יק"א ליבנאל, בה היו להם בתים מסודרים עם גינות, ובית גן ננטשה[5]. המושבה יושבה מחדש בשנת תרס"ט על ידי בני העלייה השנייה. בסוף שנת 1910 היו במושבה 16 בתים למתיישבים ובית פקידות שהיה בתהליך בנייה. מכסת הקרקע לכל מתיישב היה אמור להגיע ל-250 דונם, אולם בגלל בעיות בהשלמת רכישת הקרקעות הוא היה הרבה פחות[6]. מים, לעומת זאת, היה מספיק. בגלל המצב הקשה של המושבה העניקה יק"א לכל אחד מהמתיישבים אלף פרנק לצורך התבססות[7]. בשנת 1912 עזבו את המושבה שלושה מתיישבים. יק"א הוסיפה לכל מתיישב עוד כ-10-15 דונם מאדמת יבנאל, תוספת לקצבה של 160 דונם שהיה להם[8]. ב-1912 נבנתה בדרום המושבה שכונה חדשה לקבוצה מ"תימני כנרת"[4].

בתום מלחמת העולם הראשונה הגיעו לבית-גן כ-50 חברי תנועת השומר הצעיר מגליציה שעלו באוניה "קארנוליה". מתוך קבוצה זו עלו 27 לביתניה עילית ויתרתם הצטרפו לגדוד שומריה של השומר הצעיר בכביש חיפה-ג'דה.

בשנות ה-20 נעשו בבית-גן וביבנאל הסמוכה ניסיונות בגידול טבק. הענף עתיר העבודה הביא למקום כמה קבוצות שעמדו לפני התיישבות הקבע שלהן, ביניהן "קיבוץ השומר הצעיר ס.ס.ס.ר." (לימים אפיקים), קבוצת השרון וקבוצת "משמר" (לימים משמר השרון). כעבור שנים אחדות נכשל גידול הטבק והופסק.[9]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רגב יואב, בית-גן מושבה בגליל התחתון, הוצאת אחיאסף
  • משה סמילנסקי, פרקים בתולדות היישוב - חלק שני, הוצאת דביר - תל אביב, תרצ"ט.
  • שרפמן אורי, בית גן מאז ולתמיד,שבתאי גל-און הוצאה לאור.
  • שבתאי גל-און, "יבנאל ובית גן - שילוב מוצלח", בתוך: זאב ענר (עורך), סיפורי מושבות: סיפורן של חמישים ושתיים המושבות בא"י, תל אביב: משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1996 (הספר בקטלוג ULI).
  • מרעה העדר של בית־גן, מזכרונות י. חריט, בתוך: אברהם יערי, זכרונות ארץ ישראל, כרך שני, פרק צב: כיבוש המרעה, תרע"ד (1914), עמ' 990–993.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מפה 'הקרקעות והישובים היהודים בארץ ישראל' 1929 בהוצאת הקרן הקימת לישראל, עם סימון המושבה, באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
  2. ^ או באלול תרס"ד - ספטמבר 1904 לפי זאב וילנאי מקור: מדריך ארץ ישראל - הגליל
  3. ^ לפי ד"ר זאב וילנאי, אנציקלופדיה לידיעת הארץ, הוצאת ידיעות אחרונות, 1956 הערך בית-גן "נוסד באלול תרס"ד (נובמבר 1903)" באלול תרס"ד היה חודש אוגוסט או ספטמבר ולא נובמבר.
  4. ^ 1 2 3 שרפמן אורי, בית גן מאז ולתמיד, שבתאי גל-און הוצאה לאור, 2006
  5. ^ הישוב היהודי בגליל התחתון, חלק ב', הצפירה, 15 בנובמבר 1912
  6. ^ בארץ ישראל, הצפירה, 5 ביוני 1912
  7. ^ יהודה הגלילי, מכתב מיבנאל, הצבי, 22 בדצמבר 1910
  8. ^ מכתב מהגליל, הצפירה, 24 בדצמבר 1912
  9. ^ אביבה אופז, מבוא, ספר הקבוצה - קבוצת השרון תרפ"ב – תרצ"ו, ירושלים: יד יצחק בן-צבי, 1996, עמ' 21–24