בית אגיון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בית יוליוס ג'ייקובס בירושלים

בית אַגיוֹן, המשמש כיום בית ראש הממשלה ומכונה גם בשם זה, הוא מבנה בשכונת טלביה על גבול שכונת רחביה בירושלים, ברחוב סמולנסקין 9, פינת רחוב בלפור.

המבנה מורכב ממספר גושים רבוּעים המחוברים יחד, כאשר במרכז המבנה חדר מדרגות המאופיין בטור חלונות בחזית המבנה. בחזית המבנה מצוי אגף בעל צורה מעגלית דמוית ספינה האופיינית לסגנון הבינלאומי. המבנה מחופה אבן ירושלמית. למבנה חצר פנימית (פטיו) – אלמנט שאינו מקובל בסגנון הבינלאומי, שבו בנוי בית זה, אולם מקובל בבנייה המוסלמית; הפאטיו הוסף ככל הנראה לבקשת משפחת אגיון.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המבנה נבנה עבור סוחר יהודי יווני בשם אדוארד אגיון, שהיה מעשירי אלכסנדריה. המבנה תוכנן על ידי האדריכל ריכרד קאופמן ונבנה בסגנון הבינלאומי בין השנים 19361938.

בשנת 1941 התגורר בבית פטר השני מלך יוגוסלביה. בזמן מלחמת העצמאות שימש הבית כבית חולים ללוחמי האצ"ל.

בשנת 1952 רכשה ממשלת ישראל את הבית על מנת שישמש כמעונו הרשמי של שר החוץ, והשר דאז, משה שרת היה הבכיר הראשון שהתגורר בו. בשנת 1974 החליטה ממשלת ישראל להעביר את בית ראש הממשלה מבית יוליוס ג'ייקובס שהיה באותה עת במצב תחזוקתי רעוע לבית אגיון. בשנות ה-90 נבנתה חומה סביב הבית על מנת לאבטח את ראש הממשלה, וחלק מרחוב בלפור נסגר לתנועה.

בעיות מיקום משכן ראש הממשלה בבית אגיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז שוכן ראש הממשלה בבית אגיון, התחבורה באזור זה של ירושלים הפכה לעמוסה והצורך בסידורי אבטחה לראש הממשלה גבר. על כן, הסעתו המאובטחת של ראש הממשלה ממשכנו למשרדו ובחזרה הפכו ליקרות עבור המדינה ולמטרידות עבור תושבי הסביבה. בנוסף, ריבוי מאבטחיו של ראש הממשלה גרם למצוקת דיור בבית אגיון, והעובדה שבית אגיון אינו מכיל אולמות לכינוסים מאלצת את ראש הממשלה לשכור אולמות לצורך זה ולאבטח אותם.

בתחילת 2009 אישרה ממשלת ישראל את פרויקט אלמוג להקמת מעון חדש לראש הממשלה משולב במשרדים‏‏, אולם בעקבות ביקורת ציבורית על עלות הפרויקט ההחלטה בוטלה לאחר כחודשיים. ב-15 בדצמבר 2013 הוחלט להקים ועדה שתבחן שוב את הקמת המבנה‏[1].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אמנון רמון, "דוקטור מול דוקטור גר" שכונת רחביה בירושלים, ירושלים: יד בן צבי, 2006.
  • דוד קרויאנקר, טלביה, קטמון והמושבה היוונית, כתר הוצאה לאור, 2002.
  • משה חננאל, הירושלמים, הוצאת ארץ הצבי, תשס"ז.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מורן אזולאי, ועדה תקבע אם יוקם "בית לבן" ישראלי, באתר ynet‏, 15.12.13