בית אומר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בית אומר
بيت اُمّر
בית אומר, אפריל 2011
מדינה / טריטוריה הרשות הפלסטינית
נפה נפת חברון
ראש העיר פרחאן מוסא אל-קאם
גובה 970 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר

13,548‏  (נכון ל-2007)
קואורדינטות 31°37′18″N 35°06′06″E
מיקום בית אומר
בית אומר
בית אומר

בית אומרערבית: بيت اُمّر)‎ היא עיירה פלסטינית בנפת חברון, בין חלחול לגוש עציון. לפי הלשכה המרכזית הפלסטינית לסטטיסטיקה, חיים בעיר 13,348 תושבים, מהם 12,461 בעיר ו-1087 בכפר סאפא (נכון ל-2007). העיירה נמצאת בגובה של 900-970 מטרים מעל פני הים, והיא אחת העיירות הגבוהות באזור.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיירה שוכנת כ-10 ק"מ צפונית לחברון מערבית לכביש 60; מדרומהּ שוכנות ההתנחלות כרמי צור והעיר חלחול, מצפונה ח'רבת ספא וגוש עציון, מצפון-מערב העיירה צוריף, וממזרח מחנה הפליטים אל-ערוב.

ממוצע המשקעים השנתי 565 מ"מ, הטמפרטורה הממוצעת השנתית 16°C והלחות הממוצעת 61%‏[1]

בבית אומר שטחים חקלאיים נרחבים, מרביתם נטועים כרמי ענבים שבהם התפרסמה. עובדה זו משפיעה גם על המטבח המקומי, בו נוכחות בולטת של עלי גפן ממולאים, וסירופ ענבים מתוצרת הכפר. בנוסף גדלים בסביבות הכפר גם מאות עצי דובדבן, שזיף ותפוח.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש הסוברים כי הכפר שוכן במקום בו שכן בעבר היישוב מַעֲרָת המוזכר בספר יהושע[2][3] שמו של היישוב ניתן לו על ידי איברהים פאשה בשנת 1831.‏[1]

בתקופת המנדט השתייך הכפר לנפת חברון. בסקר האוכלוסין המנדטורי משנת 1931 נמנו בכפר 1,135 תושבים. בסקר הכפרים משנת 1945 נאמדה אוכלוסייתו ב-1,680 תושבים.‏[4] לפי הסקר השתרעו שטחי הכפר על פני 30,129 דונמים, מתוכם היו 567 דונמים בבעלות יהודית.‏[5]

בין השנים 1966-1997 נוהל בית אומר בידי מועצה כפרית. ב-1997 מינתה הרשות הפלסטינית מועצה מקומית לניהול העיירה. ב-2005 נבחרה מועצה חדשה הכוללת 13 חברים (כולל ראש המועצה), שהעסיקה 32 עובדים בשנת 2009.‏[1]

בשנת 2011 התגלתה גלוסקמא בת כ2000 שנה, עליה חקוקה הכתובת: "מרים ברת ישוע בר קיפא כהנם מעזיה מבית אמרי". יש המשערים כי "בית אמרי" הוא יישוב יהודי עתיק שהתקיים באזור בית אומר, וכי השם הערבי משמר את שם היישוב הקדום ‏[6]

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי מפקד אוכלוסייה משנת 2007 מ13,548 תושבי בית אומר והכפר סאפא היו 42.2% מתחת לגיל 15 ורק 2.7% מעל גיל 65. מקרב 9331 התושבים מעל גיל 10 היו 5.2 אחוז אנאלפאבתים מהם כ73% נשים. ל-891 מהתושבים היה תואר אקדמי כולל 55 בעלי תואר מאסטר ו25 בעלי תואר דוקטור. בבית אומר 11 בתי ספר יסודיים - 3 לבנים, 4 לבנות ו3 בתי ספר מעורבים ושני בתי ספר תיכון, אחד לבנים ואחד לבנות. 11 מבתי הספר בפיקוח הרשות הפלסטינית ו2 פרטיים.‏[1] ב-2006 נמנו בבית אומר וסאפא 8 גני ילדים. העיירה סובלת ממחסור בכיתות בפרט בבתי הספר היסודיים עקב שעור הפריון הגבוה. כ60% מהתושבים מתפרנסים מחקלאות ומעבדים 22,300 דונם. 15% עובדים אצל מעסיקים ישראלים, 8% עוסקים במסחר, 2% בענפי שירותים ו2% בתעשייה.

מסגד נבי מתא[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסגד נבי מתא

במרכז הכפר נמצא מסגד א-נבי מתא. ויליבלד הקדוש שסייר באזור במאה השמינית זיהה את המקום עם קברו של מתי, אחד משנים-עשר שליחי ישו.‏[3] ההיסטוריון והגאוגרף הממלוכי מוג'יר א-דין זיהה במאה החמש-עשרה את המקום עם קברו של אמיתי, אביו של יונה הנביא.‏[3]

לפי אחת המסורות המוסלמיות נמצא קברו של יונה במסגד בחלחול הסמוכה.

פיגועי טרור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתוך תחומי הכפר עובר כביש גוש עציון-חברון שהוא הציר המרכזי שבו עוברת התנועה ליישובי דרום הר חברון. בקטע כביש זה אירעו נסיונות פיגוע רבים. לדברי צה"ל, "מרחב הכפר בית אומר הינו מוקד מרכזי יומיומי לפעילות חבלנית עוינת ומתאפיין בזריקת מטענים, בקבוקי תבערה, בלוקים ואבנים כנגד אזרחים ישראלים וחיילי צה"ל".‏[7] על פי נתוני צה"ל, בקטע הכביש העובר בתוך הכפר מתרחשים כשליש מאירועי זריקות האבנים מכלל הצירים ביהודה ושומרון.‏[8] במרץ 2012, התפרסמו צילומים המתעדים עשרות מתפרעים מיידים אבנים לעבר רכבים ישראלים.[9] ב-7 בדצמבר 2012, נפצעה אזרחית ישראלית מיידוי אבנים בכפר .‏[10]

במהלך השנים נעצרו ונהרגו חוליות טרור בבית אומר שעסקו בין השאר בהכנה ובהפעלה של מטעני חבלה ,[11] ברצח,[12] ובפיגוע חדירה ליישוב ישראלי [13]

תפיסת קרקעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפגינים בבית אומר, אפריל 2011

במרץ 2006 הוצא צו תפיסת קרקעות ל-25 דונם סביב היישוב לצורך הקמת "שטח ביטחון מיוחד" (שב"מ) וגדר התרעתית סביב ההתנחלות הסמוכה, כרמי צור, וזאת, לטענת ממשלת ישראל, על רקע מספר רב של אירועים חבלניים שבוצעו בקרבת היישוב ובתוכו. לבעלי הקרקע הפלסטיניים הובטחה אפשרות גישה לקרקעות לצורך עיבוד חקלאי וכן תשלום פיצויים. תושבי בית אומר וחלחול עתרו לבג"ץ בטענה כי תפיסת הקרקעות פוגעת בזכויות הקניין שלהם ובזכותם לפרנסה וכי הפגיעה בהם אינה מידתית. בנוסף, טענו כי כרמי צור הוקמה בצורה בלתי חוקית, תוך השתלטות בלתי חוקית על אדמות הכפר בית אומר. העתירה נדחתה פה אחד על ידי השופטים אהרון ברק, דורית ביניש ואליעזר ריבלין שקבעו כי הטענה נגד חוקיות הקמת כרמי צור אינה רלוונטית לעתירה זאת וכי "מטרת הגדר הינה להגן על חיי התושבים הישראלים מפני פעולות טרור" ולכן תועלתה רבה, ומנגד, "הפגיעה בעותרים אינה כה קשה וחמורה עד שאין היא מידתית".‏[14] נגד תפיסת הקרקעות מתקיימות בכפר הפגנות של תושבי הכפר בהשתתפות פעילי תנועת אנרכיסטים נגד גדרות, ופעילים אחרים פלסטינים, ישראלים ובינלאומיים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]