בית אל על

בית אל על
בית אל על
בית אל על
הבניין הגבוה בישראל בתקופה:
1963 - 1965
בניין הבא מגדל שלום מאיר
מידע כללי
סוג רב-קומות עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום תל אביב יפו
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה 19591963 (כ־4 שנים)
תאריך פתיחה רשמי 1963 עריכת הנתון בוויקינתונים
מידות
גובה 53 מטר
קומות 13
קואורדינטות 32°04′35″N 34°46′06″E / 32.07638889°N 34.76847222°E / 32.07638889; 34.76847222
(למפת תל אביב רגילה)
 
בית אל על
בית אל על
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בית אל-על הוא מגדל משרדים ברחוב בן-יהודה 32 בתל אביב. המגדל בן 13 קומות ומתנשא לגובה של כ-53 מטרים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניית בית אל על החלה בשנת 1959 והסתיימה בשנת 1963, והיה הבניין הגבוה בישראל למשך שנתיים עד בניית מגדל שלום מאיר ב-1965. במקום שכן קודם לכן קולנוע "בית העם" שנהרס (הוקם ב-1925). סגנון הבנייה שלו הוא ברוטליסטי[1]. הבנייה נעשתה במסגרת התחדשות עירונית של רחוב בן יהודה[2]. הבנייה נעשתה על ידי סולל בונה ומיזוג האוויר נעשה בידי אלקטרה[3].

יזם המגדל הוא אריה פילץ (שאף הקים לעצמו דירת מגורים בראש המגדל) וצוות האדריכלים הם דב כרמי, צבי מלצר ורם כרמי (חתימתו של דב כרמי מוטבעת בחלל הכניסה לבניין).

באפריל 2015 קרס חלק ממדרגות החירום החיצוניות של הבניין. השברים נפלו אל המדרכה הסמוכה, אך לא היו נפגעים.

השימוש בבניין[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבניין היה למגדל המשרדים הראשון שנבנה בתל אביב ובישראל כולה. עם הקמתו, משרדי סניף ישראל של חברת התעופה אל על שוכנו בבניין, והעניקו לו את שמו. בשנת 2013 עברו משרדי אל על לאתר אחר. בנוסף התמקמו בבניין עסקים רבים בתחום התיירות[4], בהם חברת אופיר טורס[5][6] וחברת היסתור[7]. בנוסף שכנו בבניין משרדי סופרגז[7].

בבניין שכנה ספריית אריאל, לזכרו של המשורר, יעקב כהן[8].

המרתף של בית אל על נמכר בשנת 1962 לחברת משכית לשמש כחנות ומחסן[9] למשך שנים רבות[10].

בשנת 2013 נרכש המרתף על ידי חברת קיפרס - ומשמש למחסנים להשכרה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בית אל על בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]