בית אנגל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קואורדינטות: 32°03′57.74″N 34°46′39.75″E / 32.0660389°N 34.7777083°E / 32.0660389; 34.7777083

הבניין בשנות ה-30. מימין רחוב מזא"ה ואגפו המזרחי של הבניין
בית אנג'ל, השלט עם מספר הבית.
הבניין כיום. שנים רבות של הזנחה ותוספות בנייה חורגות

בית אנגל הנמצא בלב תל אביב, בשדרות רוטשילד 84 פינת רחוב מזא"ה, הוא בניין מגורים בסגנון הבינלאומי (באוהאוס) שתוכנן על ידי האדריכל זאב רכטר ב-1933. הבניין מהווה את אחד המבנים הידועים של העיר הלבנה ואבן דרך חשובה בהתפתחות האדריכלות הישראלית כבניין הראשון על עמודים.

אדריכלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רכטר, שחזר מלימודי אדריכלות בפריז ב-1932, הושפע רבות מגישותיו של המודרניסט לה קורבוזיה. בעוד מרבית אדריכלי התקופה הושפעו מבית ספר הבאוהאוס הגרמני, הביא איתו לארץ רכטר את גישותיו הייחודיות של לה קורבוזיה במסגרת התנועה המודרנית באדריכלות אשר באה לראשונה לידי ביטוי בבית אנגל. הבניין הושפע ישירות מוילה סבואה שנבנתה רק שנים ספורות קודם לכן ורעיונות נוספים אשר יישם לה קורבוזיה מאוחר יותר ב"יחידת המגורים".

הבניין, שיזם איש העסקים והקבלן יעקב אנגל, תוכנן על מגרש בגודל כפול בצורת האות "ח" הפתוחה לכיוון רחוב מזא"ה ויוצרת חצר פתוחה קטנה בחזית הבניין. העמדתו על עמודים יצרה עבור הולכי הרגל ברחוב תחושה של המשכיות החלל ורציפות של הצמחייה שהמשיכה מתחת לבניין. על קבלת היתר הבנייה היה מאבק ממושך בין האדריכל ועירייה שסרבה תחילה לנכות את שטח הקומה המפולשת מאחוזי הבנייה אך לבסוף השתכנעה בחשיבותה ואישרה בהמשך קומות מסוג זה באלפי בניינים נוספים. במהלך מלחמת העולם השנייה שימשה קומת העמודים כמפקדה בריטית זמנית.

על גג המבנה הוקם חדר כושר וגינת גג משותפת לכל הדיירים אשר מעל חלקה נבנתה פרגולת בטון. הפרגולה יצרה הצללה קלה בגג אך בעיקר נועדה להדגיש את קיומה של קומת הגג בחזית המבנה הנראית מהרחוב. חזיתות הבניין כללו מרפסות וחלונות סרט האופייניים מאוד לסגנון הבינלאומי אשר יצרו משחקים נפחיים ומשחקי אור וצל אשר הודגשו בעזרת הטיח הלבן החלק.

האדריכל זאב רכטר שכר לעצמו בבית זה דירה מרווחת לאחר השלמתו ובין דייריו המפורסמים נמנים גם האחים שמיר, מחלוצי הגרפיקה בארץ ישראל, הפיזיקאי עמוס דה-שליט ואדיס דה פיליפ, מייסדת האופרה בתל אביב.

השפעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבנייה על עמודים אשר יוצרת "קומה מפולשת" הייתה מקובלת מאוד בבנייה הישראלית מאז בית אנגל ועד למעשה שנות ה-80 וה-90 ורבים מבנייני המגורים בכל רחבי הארץ נבנו על עמודים. יש גם המכנים את בית אנגל כ"בניין שהעמיד את תל אביב על הרגליים".‏[1]

אולם, הצלחתו של בית אנגל כבניין מגורים בראשית שנותיו לא המשיכה כייעודה המקורי. בניינים רבים שנבנו על עמודים מאוחר יותר ייעדו את הקומה לחניית מכוניות והגידור ההיקפי סביב כל המגרש, דבר שנעדר מהבנייה של שנות ה-30, הפך את הקומה המפולשת לאזור פונקציונאלי בלבד ולא כחלל איכותי הממשיך את המרחב הציבורי. כיום, גם בעידודה של תמ"א 38, נסגרות קומות מפולשות רבות וניתנות הקלות בנייה רבות לבניינים המבקשים לסגור את החלל שמתחתם בקירות.

הבניין כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית אנג'ל - רוטשילד 84

על אף שהבניין מוגדר כמבנה לשימור, מצבו כיום רע. קומת העמודים נסגרה על ידי קיר לבנים, לאחר מבצע סיני, כתחליף למיקלט. דבר שפוגע בחזות הבניין וחזיתותיו הלבנות מוזנחות ומלוכלכות. ב-2007 נקנה הבניין על ידי חברה פרטית והוא עתיד להפוך למלון בוטיק בהשקעה של מיליוני דולרים במקביל לשימורו החיצוני.‏[2]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ המאבק לעצמאות של האדריכלות הישראלית במאה ה-20, אבא אלחנני, 1998
  2. ^ דוד הכהן, "בית אנגל" ההיסטורי בת"א יהפוך למלון, באתר ynet‏, 8 באוגוסט 2007