בית ברוך מזרחי

השלט על הבית ברחוב הנבל בעיר העתיקה בירושלים המספר את סיפורו

ברוך בן דוד אלמשרקי (מזרחי) היה יהודי שעלה לירושלים בסמוך לשנת 1620, וקנה בניין בירושלים בעל 5 דירות (חדרים).

יש מסורות שונות אודות מאין הגיע ברוך בן דוד מזרחי לארץ ישראל. על פי מסורת משפחתית אחת עלה לארץ ישראל מטורקיה והוא מצאצאי רבי אליהו מזרחי (הרא"ם, 1435–1526). על פי מסורת אחרת המשפחה היא מצאצאי מגורשי ספרד והגיעה לארץ ישראל דרך ונציה.

בראש חודש חשוון^{[דרושה הבהרה]} שנת ה'ת"ד (1643) כתב אבי המשפחה צוואה, על פיה הוא מוריש את הבתים שקנה בירושלים לבניו, ובלבד שאלה יורישו את הבתים לבניהם ואלה יורישו את הבתים לבני בניהם ובלבד שלא ימכרו את הבתים ולא ימשכנו אותם עד קץ כל הדורות, עד ביאת המשיח, שכן ברצונו לחזור ולגור בבתים עם תחיית המתים. הבתים עברו בירושה מאב לבן, כאשר בני המשפחה מתגוררים בבתים ולא עוזבים אותם ולא עוזבים את וירושלים (למרות הגירה נמשכת של היהודים בירושלים מהלך אותה תקופה וזאת במקביל לגלי עלייה ניכרים לירושלים).

בתחילת המאה העשרים, כאשר היהודים המבוססים עזבו את העיר העתיקה בירושלים, עברו בני המשפחה לעיר החדשה ובנו בתים בה, תוך שהם ממשיכים ומשכירים הבתים. במלחמת העצמאות נפלה העיר העתיקה לידי ממשלת ירדן. במלחמת ששת הימים חזרו הבתים לידי שליטת ממשלת ישראל, אשר הפקיעה את כלל הבניינים ברובע היהודי, ותמורתם שילמה פיצויים בלבד. בני המשפחה בחרו שלא לקבל פיצויים על הפקעת הנכס, ובמקום זאת סיכמו על תליית שלט הנצחה על הבית (המצוי ברחוב המלאך בעיר העתיקה).

באחד מהסרטים על המשפחה הבטיח טדי קולק ראש עיריית ירושלים, כי ברוך מזרחי יוכל לקבל את חמשת בתיו עם ביאת המשיח. הבטחה שחודשה על ידי ראשי עיריית ירושלים הבאים, אורי לופוליאנסקי וניר ברקת.

בין הצאצאים של ברוך מזרחי: הרב ניסים חיים משה מזרחי (שהיה הראשון לציון בשנים 1745–1749), הנשיא החמישי יצחק נבון, מתורגמן ממשלת המנדט יצחק עבאדי, עו"ד גלעד שר, עו"ד שמואל שמיר שכתב רבות על המשפחה, עו"ד רפאל שמיר ובנו פרופ' רון שמיר ראש הקתדרה לביואינפורמטיקה באוניברסיטת ת"א, ועו"ד צבי שמיר.

לקריאה נוספת

• שמואל שמיר (מזרחי), הצוואה והנחלה, במערכה גיליון 200
• ישראל מאיר מזרחי, פרי הארץ חלק ג
• מ.ד. גאון, יהודי המזרח בארץ ישראל