המכללה האקדמית בית ברל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף בית ברל)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בית ברל
Logo-beit-berl-college.gif
Sifriyah merkazit new.jpg
חזית בניין הספרייה המרכזית (במקור תוכנן על ידי יוחנן רטנר ומרדכי שושני בשנת 1950)
מחוז המרכז
מועצה אזורית דרום השרון
גובה ממוצע ‎69‏ מטר
תאריך ייסוד 1947
סוג יישוב יישוב מוסדי
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2013:
  - אוכלוסייה 81 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎0.0%‏ בשנה עד דצמבר 2013
מיקום בית ברל
בית ברל
בית ברל
http://www.beitberl.ac.il
הכניסה למתחם "קלמניה" המשמש כבית הספר לאמנות - המדרשה

המכללה האקדמית בית ברל היא מוסד אקדמי רב-תחומי להשכלה גבוהה השוכן בקמפוס ירוק ורחב ידיים באזור השרון. המכללה היא אחת המכללות הגדולות, הוותיקות והמובילות בישראל, ופועלת כמוסד חינוכי עוד לפני הקמת המדינה.

המכללה מעניקה תארים ראשונים (B.Ed. ו- B.Ed.F.A.) ותארים שניים (M.Ed. ו- M.Teach) במגוון תחומים בהוראה וחינוך (פורמלי ובלתי פורמלי), באמנויות (אמנות חזותית, קולנוע, חינוך לאמנות, טיפול באמנות) ומדעי הרוח והחברה. כמו כן מעניקה המכללה תעודת הוראה לאקדמאים ותעודות התמחות מסוגים שונים.


היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המכללה הוקמה ב-1949 כמוסד רעיוני של מפא"י המנציח את מורשתו של ברל כצנלסון. מאז עלייתו לארץ ישראל עסק ברל כצנלסון בשאלות חינוך של היישוב בכללותו ושל תנועת העבודה הציונית בפרט. בוועידה הרביעית של מפא"י שהתקיימה בתרצ"ח הציג כצנלסון בפומבי את חזונו על אודות בית מדרש של התנועה. שבועות ספורים לאחר מותו, בספטמבר 1944, הוחלט על הקמת בית מדרש למדריכי נוער ופעילי תנועה על שמו של ברל כצנלסון. טקס הנחת אבן הפינה למוסד התקיים ביום השנה השני לפטירתו, 21 באוגוסט 1946.

בקיץ 1968 פורסם מנשר שבישר על הקמת המכון האוניברסיטאי לחקר ולהשכלה ע"ש ברל כצנלסון, ובאוקטובר 1970 הוכרזה המכללה כמוסד אקדמי.

פקולטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגל המכללה מונה כ-700 מרצים הפעילים בכל תחומי ההוראה והמחקר, ולומדים בה כ-10,560 סטודנטים בשלוש פקולטות:

  • פקולטה לחינוך - בפקולטה פועלים שני בתי ספר מרכזיים: בית ספר לחינוך, המכון האקדמי הערבי לחינוך
  • פקולטה לאמנויות – המדרשה
  • פקולטה לחברה ולתרבות - בפקולטה פועלות שתי יחידות אקדמיות: בית הספר לחברה ולממשל, חטיבה ללימודי תרבות ורוח.

נשיאת המכללה ב-2013 היא פרופ' תמר אריאב.

הפקולטה לחינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפקולטה לחינוך מציעה מגוון תוכניות לימודים לתואר ראשון בשילוב הכשרה להוראה (בוגר בהוראה B.Ed.), תוכניות הכשרה להוראה ותוכנית מוסמך להוראה בבית הספר העל-יסודי (M.Teach) בכל המסלולים הגילאיים ובכל מקצועות הלימוד הנלמדים בבית הספר. למורים בפועל מוצעות תוכניות לימודים לתואר שני M.Ed. בייעוץ חינוכי, הערכה ותכנון לימודים, ליקויי למידה: הערכה והתערבות חינוכית, ניהול וארגון מערכות חינוך, קידום נוער בסיכון ובמצוקה והוראת שפות. ובנוסף, לימודי תעודה בתחומים מגוונים, כגון הכשרת אקדמאים להוראה (לקראת תעודת הוראה), השתלמויות מורים, קורס מורי דרך, תרגום ועריכה.

בפקולטה לחינוך פועלים שני בתי ספר מרכזיים:

בית הספר לחינוך – משלב לימודים אקדמיים עם הכשרה להוראה לגילאים השונים: הגיל הרך, בית הספר היסודי והעל-יסודי, חינוך מיוחד, חינוך בלתי פורמלי וקידום נוער, בית מדרש למורי עם.‏[1]

המכון האקדמי הערבי לחינוך – המכון נוסד בשנת 1971 ומאז שנת 1981 פועל בתוך המכללה האקדמית בית ברל ומציע מגוון מסלולים וחוגים לקראת תואר ראשון "בוגר בהוראה" B.Ed. במקצועות הוראה שונים הנלמדים בבתי ספר ערביים בארץ בחינוך המיוחד, בגיל הרך, בביה"ס היסודי, בביה"ס העל-יסודי ובחינוך הבלתי פורמלי.‏[2]

הפקולטה לאמנויות - המדרשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפקולטה לאמנויות - המדרשה כוללת את המחלקה לאמנות, את המחלקה לקולנוע ואת המחלקה לטיפול באמנות. המחלקה לאמנות משלבת לימודי אמנות גבוהים עם הכשרת אמנים-מורים לקראת תואר ראשון, בוגר בהוראה באמנויות (B.Ed.F.A.). המחלקה לאמנות כוללת גם את תוכנית התואר השני (M.Ed.) בחינוך לאמנות, את תוכנית לימודי ההמשך לאמנים צעירים בעלי תואר ראשון ולימודי תעודה באמנות. המחלקה לקולנוע כוללת תוכנית ללימודי תואר ראשון בקולנוע והוראת הקולנוע (B.Ed.F.A.) וכן לימודי תעודה בקולנוע. המחלקה לטיפול באמנות מקיימת תוכנית לימודי תעודה למטפל באמנות. ‏[3]

המדרשה מפעילה כמה גלריות:

  • גלריה לסטודנטים - המציגה תערוכות של סטודנטים, המלוות בניתוח, בדיון ובביקורת של מורי המדרשה והסטודנטים.
  • גלריית "המדרשה"- מציגה תערוכות של אמנים אורחים הנבחרים במסגרת הקורס לאוצרות.
  • גלריה של המחלקה לצילום - תערוכות של צילום עכשווי עם דגש על בוגרים טריים של בתי ספר מקבילים לאמנות.
  • גלריה לווידאו ארט - אוסף של עבודות וידאו וסרטים של אמנים מהארץ והעולם ומגובה בספריה עשירה של סרטי וידאו.
  • הגלריה של המדרשה בתל אביב - מהווה מעין חלון ראווה של המדרשה בתל אביב ומציגה אמנות עכשווית עם דגש על בוגרי המדרשה.

הפקולטה לחברה ולתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפקולטה לחברה ולתרבות מציעה קורסים ותוכניות התמחות בקרימינולוגיה ואכיפת חוק, במינהל ומדיניות ציבורית, שלטון מקומי, מגדר, ניהול חברה וקהילה, ניהול מידע וידע, ביטחון והגנת העורף, פיתוח ארגוני ויישוב סכסוכים ולצדם התמחויות בספרות, היסטוריה, לשון עברית, לשון ערבית, גאוגרפיה וארץ ישראל, תרבות ישראל ומקרא.

בפקולטה פועלות שתי יחידות אקדמיות: בית הספר לחברה ולממשל - במסגרתו מוצעות תוכניות שונות, בראש ובראשונה במדעי החברה, כחלק מלימודים לקראת תואר ראשון של האוניברסיטה הפתוחה; בבית הספר לחברה ולממשל לומדים בין היתר עובדים במגזר הציבורי הרוכשים השכלה המקדמת אותם לקראת תואר אקדמי (התואר ניתן על ידי האוניברסיטה הפתוחה). מגמות ההתמחות של בית הספר הן קרימינולוגיה, מינהל ומדיניות ציבורית, שלטון מקומי, ביטחון והגנת העורף, מדיניות ומנהיגות חברתית, לימודי מגדר, ניהול מידע וידע, ופיתוח ארגוני וישוב סכסוכים.

החטיבה ללימודי תרבות ורוח - חוגים במדעי הרוח והחברה לצורכי הכשרה להוראה, וכן לימודי תעודה בתחומים מידע וספרנות, מידענות, ארכיונאות, והנחיית קבוצות בחברה מרובת תרבויות. ‏[4]

בית ברל בקהילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המכללה מעודדת את הסטודנטים לקחת חלק במעורבות חברתית בקהילה הן במסגרת תוכניות הלימודים והן בפרויקטים ובייזום פעילויות חברתיות. בין היתר פועלים במכללה הפרויקטים הבאים:

  • קהילת סטודנטים בכפר סבא - קבוצת סטודנטים בחרה לגור בשכונות מצוקה בכפר סבא ולהתנדב בה בפעילויות שונות למען הקהילה. הפרויקט משלב סטודנטים מבית הספר לחינוך ומבית הספר לאמנות - המדרשה, וזוכה לתמיכה של המכללה ושל עירית כפר סבא. הסטודנטים פעילים בפרויקטים בתחומי חינוך, תרבות ואמנות.
  • שילוב תלמידים עם נכות התפתחותית מורכבת בקהילת הבית - סטודנטים וסגל מבית הספר לחינוך יחד עם בית הספר לחינוך מיוחד "בית איזי שפירא" משלבים ילדים נכים בגן או בבית הספר הקרוב למקום מגוריהם.
  • סדנת הכנה ליציאה לעולם העבודה לבוגרים עם ליקויי למידה - מעניקה כלים המקלים על סטודנטים בוגרים את הכניסה וההשתלבות בתחומי ההתמחות שלהם. מטרת הסדנה להפחית חרדות, להעניק כלים במהלך הסטאז', להכין את הבוגר בעל לקות הלמידה לקראת תהליך מציאת מקום עבודה, ולשפר את איכות חייו.

כנסים שנתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המכללה האקדמית בית ברל מקיימת בקביעות כנסים שמטרתם לשמר את הדיון האקדמי והציבורי בנושאים משמעותיים:

  • הכנס השנתי לחברה וחינוך בהשתתפות אנשי החברה והחינוך לצד אנשי עסקים בעלי מודעות חינוך וחברה מציג מחשבות ורעיונות יצירתיים לעתיד טוב יותר בתחום החברה והחינוך בישראל.
  • הכנס השנתי לזכרה של ד"ר ויקי שירן - הכנס עוסק בנושאים הקשורים לנשים וחברה, מסוגיות החזון בפמיניזם דרך נשים בפוליטיקה ועד התמקדות בעשייה משמעותית של נשים מובילות. ד"ר שירן הייתה דוברת מפלגת תמ"י, ייסדה את החוג ללימודי מגדר במכללה האקדמית בית ברל, ואת תנועת הנשים "אחותי".
  • כנס נשים ושואה - מאז שנת 2002 מתקיים אחת לשנתיים כנס העוסק בסוגיות מגדר הנוגעות למחקר ולזיכרון השואה, ומעודד דיון אקדמי וציבורי בנושאים הללו. הכנס הוא יוזמה משותפת של המכללה האקדמית בית ברל, בית טרזין ובית לוחמי הגטאות, ובחסות ועידת התביעות.

מרכזים ומכונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במכללה פועלים מרכזים ומכונים התומכים בתוכניות הלימודים, בסטודנטים ובמרצים.

  • המרכז לתכנון לימודים, הוראה והערכה עוסק בפיתוח מקצועי וקידום ידע, כישורים ומיומנויות בתכנון לימודים הוראה והערכה. הוא נותן מענה למגוון קהלים העוסקים בתהליכי הוראה, למידה והדרכה, ומעורבים בפיתוח מערכות חינוך וקהילה.
  • המרכז הישראלי לחקר מיזמים עסקיים-חברתיים נוסד בשנת 2010 במטרה לפתח את הידע והמחקר בתחום המיזמים העסקיים-חברתיים בישראל. המרכז עוסק במחקר של ארגונים בעלי מטרות חברתיות העושים שימוש במתודולוגיות עסקיות ובמנגנון השוק על מנת להשיגן.
  • המרכז למחקר חינוכי חברתי מתמקד בביצוע מחקרים בתחומי החינוך והחברה.
  • בית הספר להשתלמויות מורים מציע מגוון אפשרויות לפיתוח פרופסיונלי למורים ולמוסדות חינוך בהתאמה לצורכי השדה.
  • מרכז להוראת מתמטיקה הוא מרכז משאבים, תמיכה ותקשורת לעוסקים בחינוך המתמטי - מורים בפועל וסטודנטים.
  • מרכז תמיכה לסטודנטים עם ליקויי למידה מסייע לסטודנטים עם ליקויי למידה הלומדים במכללה ומאפשר להם להעצים את יכולותיהם האקדמיות.
  • מרכז לחקר השפה, התרבות והחברה הערבית עוסק בחקר השפות ערבית, עברית ואנגלית, ובהיבטים תאורטיים ומעשיים בתחומים חינוך והוראה, ספרות ילדים, תרבות, חברה והיסטוריה של הערבים הפלסטינים בישראל.
  • מרכז ימימה לחקר ספרות ילדים ונוער ולהוראתה נקרא על שם סופרת הילדים ימימה אבידר-טשרנוביץ. המרכז נוסד בשנת 1985 ובמהלך שנות קיומו הפך לצומת מפגש לחוקרים ולמתעניינים בתרבות הילד, תוך התמקדות בספרות לילדים ולנוער.

ספריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במכללה פועלות כמה ספריות לשימוש הסטודנטים, הסגל והקהל הרחב:

  • הספרייה המרכזית - מרכז שירותי מידע הכולל סיוע באיתור חומרים אקדמיים, השאלה של ספרים, השאלה בין-ספרייתית, סיוע בתפעול מחשבים ושימוש בתוכנות, שירותי צילום, מרכז סיוע למרצים בהעלאת חומרי לימוד לאתרי קורסים ועוד.
  • ספריית מרכז ימימה לחקר ספרות ילדים ונוער ולהוראתה - מתמקדת בספרות ילדים ונוער.
  • ספריית המדרשה - מרכז מידע לסטודנטים ולסגל אקדמי של בית הספר לאמנות - המדרשה. בספרייה אוסף מקיף בתחומי האמנויות השונות: אמנות פלסטית, אדריכלות, צילום, עיצוב, וידאו-ארט, קולנוע, תרפיה באמצעות האמנויות וחינוך לאמנות.
  • הספרייה הפדגוגית היא חלק מיחידת המשאבים של המרכז לתכנון לימודים, הוראה והערכה במכללה. הספרייה הפדגוגית משמשת כמרכז מידע ותמיכה שמטרתו לספק מענה לצורכי סטודנטים, סגל אקדמי, מורים וגננות מן השדה (המשתלמים בתחומי חינוך מגוונים) בתחומי הלמידה, ההוראה והמחקר.

כתבי עת בהוצאת המכללה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "המדרשה" - כתב-עת לאמנות ותרבות שואף ליצור דיון ביקורתי מעמיק בשאלות אמנותיות ולקיים דיאלוג עם ההיסטוריה של הביקורת והעשייה האמנותית. במקביל הוא מתפקד גם כ"חלל תצוגה" לאמנים ומאפשר חשיפה לחומר תאורטי מהעולם על ידי תרגום עקבי של מאמרים משפות זרות.
  • כתב העת "עולם קטן" הוא במה למחקרים בתחום ספרות הילדים והנוער ותרבות הילד. מרכז ימימה לחקר ספרות ילדים ונוער מוציא לאור את כתב העת בשיתוף עם הוצאת זמורה-ביתן[5].
  • מפגשי תרבות - כתב עת העוסק במפגש תרבותי בין יהודים, מוסלמים ונוצרים.
  • "מועד" - שנתון למדעי היהדות הוא כתב עת המפרסם מאמרים מחקריים בכל התחומים והתקופות של מדעי היהדות, וכן מאמרי ביקורת על ספרים שראו אור לאחרונה.

מחקר במכללה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המכללה האקדמית בית ברל מתייחסת לפעילות המחקרית כחלק בלתי נפרד מהפעילות האקדמית, ותומכת בה בכל דרך. המכללה מטפחת ומקדמת פעילות מחקרית ענפה, הן בביצוע מחקרים בקרב סגל המכללה, והן בביצוע מחקרים חיצוניים עבור מוסדות ציבוריים וממשלתיים מחוץ למכללה. הפעילות המחקרית מתקיימת באמצעות:

  • רשות המחקר - הוקמה במכללה על מנת לקדם את העשייה המחקרית, לפתח את המחקר על כל צורותיו ולעודד תרבות מחקרית בכל תחום חינוכי ודיסציפלינרי.
  • ועדת מחקר ופרסומים - תומכת בעבודות מחקריות של מורי המכללה העומדות בקריטריונים אקדמיים, ומיועדות לפרסום בספרות מדעית ולהצגה בכנסים בארץ ובעולם בתחומים שונים.
  • המרכז למחקר חינוכי-חברתי - מתמקד בביצוע מחקרים בתחומי החינוך והחברה שהם תחומים מובילים במכללה האקדמית בית ברל.

היחידה לקשרי חוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחלקה אחראית על פעולות קשרי החוץ, המדע והתרבות של המכללה, יוזמת ומעודדת פעילויות בתחומים הבאים:

  • שיתופי פעולה והסכמים עם מוסדות אקדמיים בארץ ובחו"ל לצורך חילופי סטודנטים ומרצים, וביצוע פרויקטים של מחקר. מזה שנים רבות מקיימת היחידה קשרים עם אוניברסיטאות במדינות שונות בעולם כגון, גרמניה, פולין, צ'כיה וטורקיה, למטרת שיתופי פעולה בתחומי המחקר וחילופי מרצים וסטודנטים.
  • ארגון כנסים בינלאומיים - המחלקה יוזמת כנסים בינלאומיים בשיתוף גורמים כגון האיחוד האירופי, אונסקו, קרנות שונות בארץ ובחו"ל, אוניברסיטאות בארץ ובחו"ל, משרד החוץ הישראלי והמועצה להשכלה גבוהה. הכנסים עוסקים בדיאלוג רב-תרבותי, איכות סביבה, היסטוריה ותרבות של חיי יום-יום, קולנוע ואמנות.
  • השתתפות בתוכניות מקומיות ובינלאומיות למחקר ופיתוח במסגרות שונות.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אדם דורון ושלמה בן-עמי, בית ברל: תולדות ובעיות; הביא לדפוס יוסי אליאסי, צופית: הוצאת בית ברל, תשמ"א 1981.
  • קציעה אביאלי-טביביאן, ברל ובית ברל – מפלגה וחינוך: הרעיון והגשמתו 1944–1972: ניתוח חברתי, חינוכי, ופוליטי, דיסרטציה, אוניברסיטת תל אביב, תשס"ו 2005.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


קואורדינטות: 32°11′59.24″N 34°55′33.74″E / 32.1997889°N 34.9260389°E / 32.1997889; 34.9260389