המכללה האקדמית בית ברל
| בית ברל | |
![]() |
|
| חזית בניין הספרייה המרכזית(במקור תוכנן על ידי יוחנן רטנר ומרדכי שושני בשנת 1950) | |
| מחוז | המרכז |
| מועצה אזורית | דרום השרון |
| גובה ממוצע | 74 מטר |
| תאריך ייסוד | 1947 |
| סוג יישוב | יישוב מוסדי |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2010: | |
| - אוכלוסייה | 128 תושבים |
| http://www.beitberl.ac.il | |
המכללה האקדמית בית ברל היא מוסד אקדמי העוסק בחינוך, חברה, אמנות ותרבות. המכללה הוקמה ב-1949 כמוסד רעיוני של מפא"י המנציח את מורשתו של ברל כצנלסון. באוקטובר 1970 הוכרזה המכללה כמוסד אקדמי.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
מאז עלייתו לארץ ישראל עסק ברל כצנלסון בשאלות חינוך של היישוב בכללותו ושל תנועת העבודה הציונית בפרט. בוועידה הרביעית של מפא"י שהתקיימה בתרצ"ח הציג כצנלסון בפומבי את חזונו על אודות בית מדרש של התנועה. שבועות ספורים לאחר מותו, בספטמבר 1944, הוחלט על הקמת בית מדרש למדריכי נוער ופעילי תנועה על שמו של ברל כצנלסון. טקס הנחת אבן הפינה למוסד התקיים ביום השנה השני לפטירתו, 21 באוגוסט 1946.
בקיץ 1968 פורסם מנשר שבישר על הקמת המכון האוניברסיטאי לחקר ולהשכלה ע"ש ברל כצנלסון, ובאוקטובר 1970 הוכרזה המכללה כמוסד אקדמי.
[עריכה] בתי ספר
סגל המכללה מונה כ-700 מרצים הפעילים בכל תחומי ההוראה והמחקר, ולומדים בה כ-8,000 סטודנטים בארבעה בתי-ספר:
- בית הספר לחינוך
- בית הספר לאמנות – המדרשה
- המכון האקדמי להכשרת מורים ערבים
- בית הספר לחברה ולממשל.
נשיאת המכללה ב-2010 היא פרופ' תמר אריאב.
[עריכה] בית הספר לחינוך
בבית הספר לחינוך עובדים כ-300 אנשי סגל אקדמי ולומדים בו כ-3,800 סטודנטים בתכניות לימודים לתואר ראשון עם לימודי תעודת הוראה (B.Ed) בכל המסלולים הגילאיים ובכל מקצועות הלימוד הנלמדים בבית הספר; מסלולים ייחודיים לקידום נוער וחינוך בלתי פורמלי; לימודים לתואר שני M.TEACH "מוסמך בהוראה" למסלול העל-יסודי, וכן לימודים לתואר שני (M.Ed) בהערכה ותכנון לימודים, ייעוץ חינוכי, ליקויי למידה, וניהול וארגון מערכות חינוך; ובנוסף, לימודי תעודה בתחומים מגוונים, כגון הכשרת אקדמאים להוראה (לקראת תעודת הוראה), פיתוח מנהלי בתי ספר, השתלמויות מורים, תרגום ועריכה. [1]
[עריכה] בית הספר לאמנות - המדרשה
בית הספר לאמנות - המדרשה הוא מוסד אקדמי להכשרת אמנים-מורים. פעילות המדרשה נוגעת לתחומי האמנות הפלסטית, וידאו, מדיה דיגיטלית וקולנוע. לצד לימודי האמנות מכשירים עצמם הסטודנטים להיות מורים לאמנות בבתי ספר. הסגל האקדמי במדרשה כולל כ-150 מרצים, בהם אמנים בולטים בישראל המייצגים תפיסות עולם מגוונות, שלעתים אף מתעמתות זו בזו ומייצרות שיח פורה וערני. רוח זו מאפשרת לסטודנטים לפתח יכולת חשיבה וביקורת עצמית, לבסס ולנסח לעצמם את דרכם האמנותית. בבית הספר לומדים כ-850 סטודנטים בלימודי תואר ראשון B.Ed.F.A בחינוך לאמנות, תואר שני בחינוך לאמנות M.Ed, תואר ראשון בקולנוע B.Ed, ולימודי תעודה באמנות.[2]
המדרשה מפעילה מספר גלריות:
- גלריה לסטודנטים - המציגה תערוכות של סטודנטים, המלוות בניתוח, בדיון ובביקורת של מורי המדרשה והסטודנטים.
- גלריית "המדרשה"- מציגה תערוכות של אמנים אורחים הנבחרים במסגרת הקורס לאוצרות.
- גלריה של המחלקה לצילום - תערוכות של צילום עכשווי עם דגש על בוגרים טריים של בתי ספר מקבילים לאמנות.
- גלריה לווידאו ארט - אוסף של עבודות וידאו וסרטים של אמנים מהארץ והעולם ומגובה בספריה עשירה של סרטי וידאו.
- הגלריה של המדרשה בתל אביב - מהווה מעין חלון ראווה של המדרשה בתל אביב ומציגה אמנות עכשווית עם דגש על בוגרי המדרשה.
[עריכה] המכון האקדמי להכשרת מורים ערבים
במכון האקדמי להכשרת מורים ערבים לומדים כ-1,100 סטודנטים לתואר ראשון B.Ed ותעודת הוראה בכל המסלולים הגילאיים. סגל המכון מונה כ-150 אנשי אקדמיה. [3]
[עריכה] בית הספר לחברה ולממשל
בבית הספר לחברה ולממשל לומדים בין היתר עובדים במגזר הציבורי הרוכשים השכלה המקדמת אותם לקראת תואר אקדמי (התואר ניתן על ידי האוניברסיטה הפתוחה). כיום (2010) לומדים בבית הספר כ-2,500 סטודנטים ממשרדי הממשלה, מרשויות מקומיות ומחברות ציבוריות. הסגל האקדמי בבית הספר כולל 160 אנשי סגל ובהם בעלי תפקידים מובילים במערכת הציבורית בעבר ובהווה ואנשי אקדמיה.[4]
[עריכה] בית ברל בקהילה
המכללה מעודדת את הסטודנטים לקחת חלק במעורבות חברתית בקהילה הן במסגרת תכניות הלימודים והן בפרויקטים ובייזום פעילויות חברתיות. בין היתר פועלים במכללה הפרויקטים הבאים:
- קהילת סטודנטים בכפר סבא - קבוצת סטודנטים בחרה לגור בשכונות מצוקה בכפר סבא ולהתנדב בה בפעילויות שונות למען הקהילה. הפרויקט משלב סטודנטים מבית הספר לחינוך ומבית הספר לאמנות - המדרשה, וזוכה לתמיכה של המכללה ושל עירית כפר סבא. הסטודנטים פעילים בפרויקטים בתחומי חינוך, תרבות ואמנות.
- שילוב תלמידים עם נכות התפתחותית מורכבת בקהילת הבית - סטודנטים וסגל מבית הספר לחינוך יחד עם בית הספר לחינוך מיוחד "בית איזי שפירא" משלבים ילדים נכים בגן או בבית הספר הקרוב למקום מגוריהם.
- סדנת הכנה ליציאה לעולם העבודה לבוגרים עם ליקויי למידה - מעניקה כלים המקלים על סטודנטים בוגרים את הכניסה וההשתלבות בתחומי ההתמחות שלהם. מטרת הסדנה להפחית חרדות, להעניק כלים במהלך הסטאז', להכין את הבוגר בעל לקות הלמידה לקראת תהליך מציאת מקום עבודה, ולשפר את איכות חייו.
[עריכה] כנסים שנתיים
המכללה האקדמית בית ברל מקיימת בקביעות כנסים שמטרתם לשמר את הדיון האקדמי והציבורי בנושאים משמעותיים:
- הכנס השנתי לחברה וחינוך בהשתתפות אנשי החברה והחינוך לצד אנשי עסקים בעלי מודעות חינוך וחברה מציג מחשבות ורעיונות יצירתיים לעתיד טוב יותר בתחום החברה והחינוך בישראל.
- הכנס השנתי לזכרה של ד"ר ויקי שירן - הכנס עוסק בנושאים הקשורים לנשים וחברה, מסוגיות החזון בפמיניזם דרך נשים בפוליטיקה ועד התמקדות בעשייה משמעותית של נשים מובילות. ד"ר שירן הייתה דוברת מפלגת תמ"י, ייסדה את החוג ללימודי מגדר במכללה האקדמית בית ברל, ואת תנועת הנשים "אחותי".
- כנס נשים ושואה - מאז שנת 2002 מתקיים אחת לשנתיים כנס העוסק בסוגיות מגדר הנוגעות למחקר ולזיכרון השואה, ומעודד דיון אקדמי וציבורי בנושאים הללו. הכנס הוא יוזמה משותפת של המכללה האקדמית בית ברל, בית טרזין ובית לוחמי הגטאות, ובחסות ועידת התביעות.
[עריכה] מרכזים ומכונים
במכללה פועלים מרכזים ומכונים התומכים בתכניות הלימודים, בסטודנטים ובמרצים.
- המרכז לתכנון לימודים, הוראה והערכה עוסק בפיתוח מקצועי וקידום ידע, כישורים ומיומנויות בתכנון לימודים הוראה והערכה. הוא נותן מענה למגוון קהלים העוסקים בתהליכי הוראה, למידה והדרכה, ומעורבים בפיתוח מערכות חינוך וקהילה.
- המכון ליזמות בחינוך משמש כמרכז מומחים רב-תחומי שמטרתו לכוון את פעילותם של עמותות ועסקים לטובת התלמיד והקהילה. מטרתו של המכון לענות על הצורך המורכב של פיתוח שותפויות בין שלוש תרבויות ארגוניות - מערכת החינוך, המגזר השלישי (עמותות) והמגזר העסקי.
- בית הספר להשתלמויות מורים מציע מגוון אפשרויות לפיתוח פרופסיונלי למורים ולמוסדות חינוך בהתאמה לצורכי השדה.
- מרכז להוראת מתמטיקה הוא מרכז משאבים, תמיכה ותקשורת לעוסקים בחינוך המתמטי - מורים בפועל וסטודנטים.
- מרכז תמיכה ללקויי למידה מסייע לסטודנטים עם ליקויי למידה הלומדים במכללה ומאפשר להם להעצים את יכולותיהם האקדמיות.
- מכון לחקר מדיניות חברתית מקדם את הידע בתחום המדיניות החברתית, חיזוק המדיניות החברתית בישראל וגיבוש ערכיה. המכון יוזם פרויקטים, תכניות מחקר ופרסומים, והוא מתמקד בהערכת תכניות חברתיות של כל המגזרים, הן המגזר הציבורי-ממשלתי והן המגזר השלישי והמגזר העסקי.
- מרכזים לספרות ילדים – בית ימימה ומרכז כמאל כילאני
"מרכז ימימה לחקר ספרות ילדים ונוער" ולהוראתה נקרא על שם סופרת הילדים ימימה אבידר-טשרנוביץ. המרכז נוסד בשנת 1985 ובמהלך שנות קיומו הפך המרכז לצומת מפגש לחוקרים ולמתעניינים בתרבות הילד, תוך התמקדות בספרות לילדים ולנוער. בשנת 2001 הוקם מרכז "כאמל כילאני" לספרות ערבית לילדים.
[עריכה] ספריות
במכללה פועלות מספר ספריות לשימוש הסטודנטים, הסגל והקהל הרחב:
- הספרייה המרכזית - מרכז שירותי מידע הכולל סיוע באיתור חומרים אקדמיים, השאלה של ספרים, השאלה בין-ספרייתית, סיוע בתפעול מחשבים ושימוש בתוכנות, שירותי צילום, מרכז סיוע למרצים בהעלאת חומרי לימוד לאתרי קורסים ועוד.
- ספריית המדרשה - מרכז מידע לסטודנטים ולסגל אקדמי של בית הספר לאמנות - המדרשה. בספרייה אוסף מקיף בתחומי האמנויות השונות: אמנות פלסטית, אדריכלות, צילום, עיצוב, וידאו-ארט, קולנוע, תרפיה באמצעות האמנויות וחינוך לאמנות.
- הספרייה הפדגוגית היא חלק מיחידת המשאבים של המרכז לתכנון לימודים, הוראה והערכה במכללה. הספרייה הפדגוגית משמשת כמרכז מידע ותמיכה שמטרתו לספק מענה לצורכי סטודנטים, סגל אקדמי, מורים וגננות מן השדה (המשתלמים בתחומי חינוך מגוונים) בתחומי הלמידה, ההוראה והמחקר.
[עריכה] כתבי עת בהוצאת המכללה
- "המדרשה" - כתב-עת לאמנות ותרבות שואף ליצור דיון ביקורתי מעמיק בשאלות אמנותיות ולקיים דיאלוג עם ההיסטוריה של הביקורת והעשייה האמנותית. במקביל הוא מתפקד גם כ"חלל תצוגה" לאמנים ומאפשר חשיפה לחומר תאורטי מהעולם על ידי תרגום עקבי של מאמרים משפות זרות.
- כתב העת "עולם קטן" הוא במה למחקרים בתחום ספרות הילדים והנוער ותרבות הילד. מרכז ימימה לחקר ספרות ילדים ונוער מוציא לאור את כתב העת בשיתוף עם הוצאת זמורה-ביתן [5].
- עלון החגים "עלי מועד" היוצא במסגרת החוג למקרא מצייד את מחנכי המחר ברעיונות ובכלים לעבודה החינוכית שמטרתה לחשוף את הדור הצעיר למועדי ישראל. "עלי מועד" מאמץ את רוח דברי משורר תהילים: "וַאֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ... לְמַעַן יֵדְעוּ דּוֹר אַחֲרוֹן בָּנִים יִוָּלֵדוּ, יָקֻמוּ וִיסַפְּרוּ לִבְנֵיהֶם" (עח 3, 6).
- "מועד" - שנתון למדעי היהדות הוא כתב-עת המפרסם מאמרים מחקריים בכל התחומים והתקופות של מדעי היהדות, וכן מאמרי ביקורת על ספרים שראו אור לאחרונה.
[עריכה] מחקר במכללה
המכללה האקדמית בית ברל מתייחסת לפעילות המחקרית כחלק בלתי נפרד מהפעילות האקדמית, ותומכת בה בכל דרך. המכללה מטפחת ומקדמת פעילות מחקרית ענפה, הן בביצוע מחקרים בקרב סגל המכללה, והן בביצוע מחקרים חיצוניים עבור מוסדות ציבוריים וממשלתיים מחוץ למכללה. הפעילות המחקרית מתקיימת באמצעות:
- רשות המחקר - אחראית לעודד פעילות מחקרית הן בתוך המכללה והן מחוצה לה באמצעות סיוע לסגל בהגשת בקשות תמיכה במחקרים, פרסום מידע על גופי מימון וקרנות מחקר, עידוד פרסומים והשתתפות בכנסים בארץ ובחו"ל, וטיפול בקרנות מחקר של סגל המכללה.
- ועדת מחקר ופרסומים - תומכת בעבודות מחקריות של מורי המכללה העומדות בקריטריונים אקדמיים, ומיועדות לפרסום בספרות מדעית ולהצגה בכנסים בארץ ובעולם בתחומים שונים.
- היחידה למחקר והערכה - שמעמידה לרשות הסגל האקדמי צוות חוקרים בכירים ומנוסים המסייעים ומייעצים ומעודדים מחקר בתחומי הוראה, חינוך, חברה והערכת תכניות, מסייעים בביצוע המחקרים, אוספים נתונים כמותיים ואיכותיים ומעבדים אותם.
[עריכה] המחלקה לקשרי חוץ, מדע ותרבות
המחלקה אחראית על פעולות קשרי החוץ, המדע והתרבות של המכללה, יוזמת ומעודדת פעילויות בתחומים הבאים:
- שיתופי פעולה והסכמים עם מוסדות אקדמיים בארץ ובחו"ל לצורך חילופי סטודנטים ומרצים, וביצוע פרויקטים של מחקר. מזה שנים רבות מקיימת היחידה קשרים עם אוניברסיטאות במדינות שונות בעולם כגון, גרמניה, פולין, צ'כיה וטורקיה, למטרת שיתופי פעולה בתחומי המחקר וחילופי מרצים וסטודנטים.
- ארגון כנסים בינלאומיים - המחלקה יוזמת כנסים בינלאומיים בשיתוף גורמים כגון האיחוד האירופי, אונסקו, קרנות שונות בארץ ובחו"ל, אוניברסיטאות בארץ ובחו"ל, משרד החוץ הישראלי והמועצה להשכלה גבוהה. הכנסים עוסקים בדיאלוג רב-תרבותי, איכות סביבה, היסטוריה ותרבות של חיי יום-יום, קולנוע ואמנות.
- השתתפות בתכניות מקומיות ובינלאומיות למחקר ופיתוח במסגרות שונות.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- אתר הבית של המכללה האקדמית בית ברל
- ברוך תור-רז, ארכיון מפלגת העבודה הישראלית בבית ברל כמקור לתולדות ארץ ישראל 1930-1948, קתדרה 3, פברואר 1977

[עריכה] הערות שוליים
|
||||||||||||


