בית היתומים דיסקין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בית היתומים דיסקין הוא מתחם מוסדות ובית יתומים בירושלים השוכן כיום בשכונת גבעת שאול.

בית היתומים הוקם בירושלים ברובע המוסלמי בעיר העתיקה בשנת 1880 על ידי הרב יהושע לייב דיסקין (18191898), מן הבולטים במנהיגי יהדות אירופה, אשר כיהן ברבנות בחשובות שבקהילות ליטא, ועם עלותו לארץ ישראל ב-11 ביולי 1877 (ראש חודש אב תרל"ז) היה לאחד האישים המרכזיים בירושלים, אשר הטביע את חותמו על היישוב הישן ומעבר לו.

רקע היסטורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית היתומים דיסקין 1927

ירושלים בתקופה העות'מאנית הייתה עיר מוכת עוני, מחלות ושכול. ילדים רבים מצאו את עצמם ללא אב או אם, ללא בית וסביבה תומכת. אמנם, בירושלים פעלו אז מספר בתי יתומים, אך מרביתם היו בתי יתומים נוצריים. כך בית היתומים שנלר (נוסד 1860) מיסודו של המסיונר השווייצרי לודוויג שנלר (אשר נועד ליתומים ערבים אך עם הזמן קיבל גם ילדים יהודיים). הסניף לבנים של מנזר האחיות ציון בבנין רטיסבון ברחוב שמואל הנגיד (נוסד 1876). מנזר סן ונסן דה-פול הוותיק (נוסד 1629), מרביתם אף היו בעלי אופי מסיונרי במובהק.

הרב דיסקין, אשר נוכח מקרוב "כי נמצאים ילדים חובקי אשפתות ... ערומים ויחפים, וישאל: בני מי אלה ? ויגידו לו כי הם יתומים בלי אב או בלי אם, ומחמת עניים אין להם מקום" ('תולדות אלופי', אורנשטיין יעקב, ינואר 1898) נטל על עצמו את יתומי ירושלים כמפעל חיים.

תחילה אספם אל ביתו, ומשצר המקום, שכר עבורם מבנים בעיר העתיקה. מטרתו של בית היתומים הייתה לטפל בילדים יתומים או כאלו שהוריהם לא היו מעוניינים להמשיך לגדלם, אך ביקשו להעניק להם חינוך מסורתי ולמנוע את העברתם לחוגי המסיון. במוסד התגוררו בנים בלבד. במהלך השנים הגיעו למקום גם יתומים ועזובים מרקע שאינו דתי אך משפחתם ביקשה להעניק להם חינוך דתי. הרב שמואל הומינר סייע למוסד בשנותיו הראשונות וגייס כספים רבים להפעלתו. בשנת 1907 עבר בית היתומים לרחוב הנביאים, ובשנת 1927 הוא עבר למקומו הנוכחי בשכונת גבעת שאול במערב ירושלים.

על הנהלתו של המוסד נמנו הן אישים מהיישוב הישן והן חברי המזרחי (דו"ח ועדת חקירה ממלכתית סעיף ב 1, עמוד 14). למדו בו גם ילדים שלא מרקע דתי, אף שהלימודים היו תורניים והתקיימו בעברית וביידיש. בוגרי המקום היוו ומהוים פסיפס של החברה הישראלית בארץ ישראל המתחדשת. דתיים ושאינם דתיים, אנשי עמל ואנשי אקדמיה, רבנים, מנהיגי קהילות, אישי ציבור ובכירים בצה"ל.

1949 - ועדת החקירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית היתומים דיסקין

ב-1949 פרסם כתב העיתון יום יום זאב תדמור, סקירה מביקורו במקום. על פי תיאורו, הילדים חיו בהזנחה מוחלטת, ללא צעצועים וספרים וסבלו מעונשים שכללו אלימות פיזית קשה. מי שיזמה והובילה את המאבק במוסד הייתה ברית הנוער הקומוניסטי הישראלי. כתוצאה מהכתבה התעוררה סערה והוטחו האשמות קשות במפקח על הבית, מוטל רלב"ג. מנגד הגנה עליו העיתונות החרדית. ועדת חקירה ממלכתית בראשות השופט יהושע אייזנברג, שלצידו מנכ"ל משרד החינוך, ברוך בן יהודה ואישים נוספים הוקמה ב-16 במרץ 1949.

עיטור אבן בצורת עץ דקל באחת מפינות הבניין

מסקנות הוועדה מיום טז בתשרי תש"י (חלק ב עמודים 14-30) אישרו באופן חלקי טענות על הזנחה, היעדר צעצועים, משחקים וטיולים וענישה קשה, אך הוועדה מצאה לנכון להדגיש את "הרקע הסיבתי והסידורי להאשמות: המוסד הוקם והוא מנוהל על ידי אנשי היישוב הישן של ירושלים ... לעומת זה באו ההאשמות מחוגים המתנגדים ניגוד גמור להשקפות המקובלות ביישוב הישן של ירושלים. לדעתם של חוגים אלה יש להכניס שינויים בחיי היישוב הישן ויהי מה, ולו יהיה גם צורך לעשות זאת ביד חזקה".[1]

המבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במבנה המפואר והרחב התגוררו בו כ-500 יתומים, והוא תוכנן על ידי האדריכל טבצניק בצורת ח׳ הפוכה. הוא נבנה בסגנון אקלקטי בניסיון ליצור אדריכלות עברית ששואבת השראה מהמזרח ומהמסורת היהודית.

'בית דיסקין' כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מתחילת שנות ה-50 למאה הקודמת, חל בבית היתומים שינוי מינהלי ומהותי. המבנה משמש כיום כפנימייה לנערים חרדים, וכמרכז למספר מוסדות חינוך שאינם מיועדים ליתומים בלבד, אלו מצויים תחת פיקוח משרדי החינוך והרווחה.

קרן היתומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית דיסקין בלילה

עם התפתחות התפישה החינוכית והסוציאלית בעולם כי מתכונת 'בית יתומים' הקלאסית אין לה עוד מקום, העביר בית דיסקין את עיקר פעילותו לסיוע ומתן היכולת לגדל ילדים ונוער יתומים ונזקקים בבתיהם ובסביבתם הטבעית. באמצעות 'קרן היתומים ע"ש מהרי"ל דיסקין' הפועלת בשלשים השנים האחרונות, מלוה 'בית דיסקין' את הילדים והמשפחות השכולות במהלך כל ימות השנה במגוון תחומים, (ביגוד, רפואת שיניים, שיעורי עזר, אירועים ושמחות וסיוע חירום בתחומים רבים).

בשנת 2008 ליווה בית דיסקין 904 יתומים בטיפול שוטף, תלמידי 307 מוסדות חינוך. מלבד אלה, היה 'בית דיסקין' שותף במהלך השנים בהקמת מסגרות לחינוך מיוחד, נוער בסיכון ('נוער מנותק') ועוד כהנה.

החל מן המחצית השנייה של 2007 פועלת בדרום הארץ תוכנית 'אור' מיסודו של 'בית דיסקין' וארגון 'LANA'AR'. פרויקט מקיף ורב ממדים לבריאות עיניים לילדים ונוער מבתים נזקקים. עד סוף שנת 2008 זכו אלפיים ארבעים וחמישה ילדים לאבחון, פתרונות ראיה וטיפול רפואי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בית היתומים דיסקין בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ (הקדמה, ע' 12, סעיף 4 סעיף קטן א – ב)