בית היתומים שנלר
המונח "שנלר" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו: "שנלר (פירושונים)".
בית היתומים שְׁנֶלֶר (בגרמנית: Syrisches Waisenhaus, בית היתומים הסורי) היה בית יתומים נוצרי שפעל בירושלים משנת 1860 ועד מלחמת העולם השנייה. המקום נחשב לאחד האתרים ההיסטוריים החשובים והיפים בירושלים. מתחם שנלר השוכן ברחוב מלכי ישראל שימש כמחנה צבאי של הצבא הבריטי, ולאחר מכן עבר לידי ההגנה ובהמשך לצה"ל, עד אשר בסוף נובמבר 2008 חדל מפעילות ונסגר. במקומו צפויה להיבנות שכונה חרדית.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
בית היתומים הוקם בשנת 1860 על ידי המיסיונר השוואבי (גרמני) יוהאן לודוויג שנלר (Johann Ludwig Schneller; 1820–1896), שהתגורר בירושלים. ההחלטה להקים את בית היתומים באה בעקבות המרד בלבנון ב-1860, אז נטבחו נוצרים רבים על ידי המוסלמים והדרוזים במדינה וכתוצאה מכך נותרו יתומים נוצרים רבים. בעידוד ממשלתו ייסד שנלר את "בית היתומים הסורי", ששמו השגור בפי כל היה "בית היתומים שנלר". האדמות במערב העיר שעליהן הוקם המתחם נרכשו מערביי ליפתא. עם בניית המבנים במקום התגלה בית קברות מתקופת בית שני ומערות קבורה נוספות.
עד מהרה צבר לו בית היתומים, שהקנה לחניכיו חינוך גרמני, מוניטין רב בקרב הקהילות הנוצריות במזרח התיכון ובארץ ישראל. המתחם התפרש על פני כ-70 דונם, כלל בתי מגורים, חצרות, כנסייה, בתי מלאכה ועוד. בנוסף, נבנו לבוגרי בית היתומים בתים מסביב למתחם שנודעו אחר כך כ"שכונת שנלר".
באפריל 1934 הופיעה בשירה מקהלה מילדי המוסד בחגיגה לרגל יום הולדתו של אדולף היטלר. בין השנים 1936–1939 ניסה בית היתומים לייבא ארצה נשק ותחמושת מגרמניה, כדי לאמן את חניכיו למלחמה עתידית נגד היהודים.[1]
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה סילקו הבריטים את תושביה הגרמנים של ארץ ישראל, ובכללם שנלר. בית היתומים הפך למחנה הצבא הבריטי המרכזי בירושלים. מעת לעת הותקף המחנה הצבאי על ידי האצ"ל והלח"י.
ביום 17 במרץ 1948 פינו הבריטים את המחנה והעבירו את הפיקוד בו לחטיבת עציוני, כוח ההגנה של מחוז ירושלים,[2] ומאז שימש המתחם כבסיס צבאי במשך 60 שנה. ל"שכונת שנלר" עברו תושבי שכונת נחלת יצחק שהייתה ממוקמת בין שכונת בית ישראל לשכונת שייח' ג'ראח ונאלצו לעזוב את שכונתם במהלך המלחמה.
[עריכה] בימינו
עד לסוף חודש נובמבר בשנת 2008 פעל במתחם מחנה צבאי של פיקוד העורף, חיל הרפואה (המחנה הצבאי הועבר למחנה עופרית שבאזור הר הצופים)[3] ומרכז קישור ירדן של החטיבה לקשרי חוץ. כמו כן פעל שם גם המכון הגיאולוגי לישראל. שני אלה נסגרו ובמקומם מתוכננת הקמת שכונה חרדית בת כ-600 יחידות דיור, תוך כדי שימור המבנים ההיסטוריים במקום וייעודם כמבני ציבור ואתרי מורשת כיוון שלמתחם יש חשיבות ארכיטקטונית רבה בשל המבנים האירופיים שנשתמרו בו. כיום פועלים גופים ירוקים כדי להבטיח את שימור המבנים הללו על ידי העירייה.[4]
[עריכה] לקריאה נוספת
- גיל גורדון, "'הטוב מכולם באֻמנות השחורה': בית הדפוס של המיסיון הגרמני של שנלר בירושלים בשלהי התקופה העות'מאנית", קתדרה (כתב עת) 138, טבת תשע"א. (עמודים 83-110)
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- ירושלים בת קיימא, מתחם שנלר, על עברו ושימורו של מתחם שנלר
- איציק שוויקי, מנהל מחוז ירושלים במועצה לשימור אתרים, בית היתומים הסורי שנלר, באתר המועצה לשימור אתרים
[עריכה] הערות שוליים
- ^ דוד קרויאנקר, המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים, הוצאת כתר, 2008.
- ^ רחל ינאית, יצחק אברהמי, ירח עציון, ההגנה בירושלים, ספר שני תש"ז-תש"ח, הוצאת ארגון חברי ההגנה בירושלים, ירושלים: תשל"ה, עמ' 96, 98.
- ^ "כל העיר", 28 בנובמבר 2008.
- ^ דותן לוי, הצבא יצא משנלר, 600 משפחות חסידי גור ייכנסו, באתר כלכליסט, 14.12.2010.
