בית הכנסת בוויס-מרקס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שער בית הכנסת

בית הכנסת בוויס-מרקס (Bevis Marks Synagogue נקרא גם "בית הכנסת שער השמיים") נמצא בשכונת בוויס-מרקס בסיטי של לונדון. הוא בית הכנסת העתיק ביותר בבריטניה שעדיין פעיל.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1698 התגבשה קהילה של יהודים יוצאי ספרד ופורטוגל בסיטי של לונדון, תחת הנהגתו של הרב דוד ניטו. רוב אנשי הקהילה היו יוצאי קהילת יהודי ספרד ופורטוגל שבאמסטרדם. בית הכנסת הקטן ששימש אותם היה צר מלהכיל את כל המתפללים ולשם כך מונתה ועדה להקמת בית כנסת חדש. הקבלן שנשכר להקמת המבנה היה ג'וזף אוויס שהיה נוצרי חבר באגודת הידידים ("קוויקרים").

המבנה הושלם בשנת 1702. למעט הגג (אשר נהרס בשריפה בשנת 1738 ותוקן בשנת 1749), המבנה היום הוא כפי שהיה לפני 300 שנה.

עם התפתחותה וגדילתה של הקהילה היהודית הספרדית והפורטוגזית, ועזיבתם את אזור הסיטי והאיסט אנד של לונדון לאזורי הוסט אנד והפרברים, דרשו חברי הקהילה לבנות בית כנסת בווסט אנד. לאחר מאבקים ופילוגים נבנו בתי כנסת ספרדים נוספים בעיר לונדון. לימים מעמד בית הכנסת ירד כל כך עד שהחלו תוכניות למוכרו. כנגד מגמה זו קמה "הליגה נגד הריסת בוויס מרקס", והתוכניות להורסו נגנזו.

בית הכנסת נפגע בפיגוע של ה-IRA ב-24 באפריל 1993. נזק רב נגרם לבניין, והוא תוקן בעלות של 200,000 פאונד.

עיצוב הפנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיצובו הפנימי של בית הכנסת הושפע באופן מובהק מצורתן של הכנסיות באותה תקופה. השפעה נוספת היא של בית הכנסת הפורטוגזי באמסטרדם.

הפריט הבולט ביותר בבית הכנסת של הוא ארון הקודש הבנוי בסגנון הרנסאנס. הוא ממוקם במרכז הקיר המזרחי של המבנה. ארון הקודש עשוי כולו מעץ אלון.

ארון הקודש

שבע מנורות נחושת תלויות בתקרת בית הכנסת, והן מסמלות את שבעת ימי השבוע. הגדולה שבהן - תלויה מעל הבימה, והיא מייצגת את יום השבת. מנורה זו נתרמה על ידי הקהילה של בית הכנסת הפורטוגזי באמסטרדם. מנורות הנחושת שעליהן מדליקים נרות שעווה בשימוש כיום רק באירועים חגיגיים כחתונות. בשאר ימות השנה בית הכנסת מואר על ידי תאורת חשמל, וזאת החל משנת 1928.

שנים עשר עמודים, המסמלים את שנים עשר שבטי ישראל, תומכים את עזרת הנשים. עשרה פמוטים מוצבים סביב הבימה והם מסמלים את עשרת הדברות.

שני מושבים בקדמת בית הכנסת שמורים לבכירי הקהילה והם נשמרים ריקים בהיעדרם. המושב השלישי המצויד בהדום, היה שייך במקורו לסר משה מונטיפיורי שהיה מחברי הקהילה, ושמו עדיין רשום בלוחית נחושת על גב המושב. על ספסל זה יושבים רק אורחים נכבדים ביותר. לאחרונה היה זה הנסיך צ 'ארלס שישב במושב במהלך טקס יובל השלוש מאות שנה לבית הכנסת. גם ראש ממשלת בריטניה טוני בלייר ישב במקום לרגל חגיגות 350 שנה ליישובם מחדש של היהודים בבריטניה.

בית הכנסת כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום (2010) מתקיימים בבית הכנסת תפילות בימי שישי בערב ובשבת. בית הכנסת נותר מקום מפגש מועדף לחתונות וחגיגות ציון אחרות. בשאר ימות השבוע הוא משמש כאתר תיירותי, אותו פוקדים תיירים רבים, יהודים ושאינם יהודים. במתחם בית-הכנסת פועלת מסעדה כשרה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]