בית הכנסת בכפר נחום

מראה באתר

בית הכנסת

חורבות בית הכנסת

כותרת בבית הכנסת

בית הכנסת בכפר נחום הוא בית כנסת עתיק ששוכן הכפר נחום, יישוב קדום בחופה הצפוני של הכנרת, לא הרחק מכורזים, בבקעת עין שבע. כיום האתר הוא גן לאומי. בסמוך לרובעי המגורים הבנויים מאבני בזלת שחורות, מתנשא מבנה בית הכנסת שנבנה ברובו משיש ואבני גיר לבנות.

[עריכה] היסטוריה

בית הכנסת נבנה במאה הרביעית לספירה. בית הכנסת של כפר נחום נחקר באופן יסודי בידי היינריך קוהל וקרל וטצינגר, שפרסמו אודותיו ספר מונומנטלי. ב-1894 נרכש המקום בידי הפרנציסקנים, השוקדים מאז על אחזקת האתר וחפירתו. ב-1921 שוקם בית הכנסת בידי הנזיר הפרנציסקני אורפלי, שנהרג בתאונת דרכים. שמו ופועלו מונצחים על אחד מעמודי בית הכנסת.

הארכיאולגים הפרנציסקנים וירג'יליו קורבו וסטנסילו לופרדה, אשר חפרו בכפר נחום ובבית הכנסת בשנות השבעים, טוענים כי בית הכנסת הלבן התוארך מהמאה הרביעית, נבנה על גבי שכבה מוקדמת יותר, עשויה בזלת, של מבנה מהמאה הראשונה לספירה. לטענתם, זהו בית הכנסת המוקדם של כפר נחום, המוזכר בברית החדשה כבית הכנסת ששר המאה הרומי בנה לקהילה היהודית במקום (לוקס ז:5). בבית כנסת זה התפלל מספר פעמים ישו.

[עריכה] מבנה בית הכנסת

בית הכנסת בנוי משלושה חלקים:

אולם תפילה
חזית
רחבה

לבית הכנסת צורת בסיליקה (מבנה או אולם מוארך ‏^[1]) בית הכנסת עשוי מאבני גיר מסותתות היטב. בית הכנסת הוקם על בית כנסת קדום יותר.

על קירות החזית של בית הכנסת מצוירים עיטורים מעולם החי והצומח וגם ציורים גיאומטריים. חלק מהציורים קשורים ליהדות כמו מנורה בת שבעה קנים, שופר ומחתה. תבליט מיוחד במינו הוא מרכבה הנושאת מבנה כלשהו, דמוי מקדש. יש הסוברים שזהו ארון הברית שנישא משדה המערכה נגד הפלשתים. בבית הכנסת נמצאו כתובת ביוונית ובארמית לכבודם של מקימי עמודי בית הכנסת. ממצאים נוספים שמצאו בבית הכנסת הם: כרכובים שבהם חרוטים סוסוני ים ונשרים וכן מדליונים מעוטרים.

חזית המבנה פונה דרומה לעבר ירושלים וככל הנראה שם גם עמד ארון הקודש בשעת תפילה. יתכן שארון הקודש היה נייד או שעמד ליד הכניסה. לאורך הקירות ספסלי אבן וגם ריצפת האולם הייתה עשויה אבן גיר לא מקומית.