בית הכנסת בנערן
בית כנסת העתיק בנערן ממוקם כ-5 ק"מ צפונית ליריחו, סמוך לכפר נועימה, בגדה המזרחית של ואדי מכוך (נ"צ ברשת הישנה 1903.1144), אשר נבנה כנראה במאה ה-6, בימי יוסטיניאנוס הראשון או השני. בית הכנסת פונה דרומה בכיוון ירושלים ונמצא בשטח הרשות הפלסטינית.
תוכן עניינים |
[עריכה] גילוי בית הכנסת
המקום נתגלה בפעם הראשונה בשנת 1918, במהלך מלחמת העולם הראשונה, במהלך הפגזה טורקית על האזור. בשנת 1921 נחשף הפסיפס על ידי 2 אבות דומינקנים. בעקבות החשיפה נלקחו חלקים מהפסיפס, הכוללים כתובות הקדשה בארמית ומנורות שבעת קנים, למוזיאון בבית הספר למקרא של הדומיניקנים בירושלים. שתיים מהכתובות מוצגות היום במוזיאון רוקפלר. חלקום לוחו ע"י אלעזר ליפא סוקניק לבית הנכות של המכון לארכאולוגיה של האוניברסיטה העברית כולל שרידים מדמותו של דניאל. אחת המנורות שליד ארון הקודש שוחזרה ומוצגת כיום במוזאון ישראל.
רצפת הפסיפס גדולה מעט יותר מזו בבית הכנסת שלום על ישראל ובה גלגל המזלות, זוג איילות, חיות וציפורים שונות. באתר נמצאה גם אבן שהייתה כנראה בסיס לתיבה.
האתר נתגלה שוב על ידי יחידה של צה"ל שהתאמנה במקום בשנות ה-70. כיום האתר נטוש אך מגודר ונעול. הפסיפס עדיין במצב טוב יחסית. האתר שוכן בתוך חורשת עצים גדולה ולידו מסעדה ובית מלון.
[עריכה] הזיהוי עם נערן
עוד לפני גילוי המקום היו הנחות שבאזור הזה שכנה העיר נערן המוזכרת במקרא. מציאת הפסיפס מהווה ראיה חזקה ביותר לסברה זו[דרוש מקור]:
- "וְיָרַד מִיָּנוֹחָה עֲטָרוֹת וְנַעֲרָתָה וּפָגַע בִּירִיחוֹ וְיָצָא הַיַּרְדֵּן" (ספר יהושע, טז, ז)
- "ולמזרח נערן" (ספר דברי הימים א, ז, כח)
- "כגון...יריחו לנערן" (מדרש רבה, ויקרא, פרשה כג, פיסקא ה)
- "נערתה...ועתה היא נערה. כפר קטן של יהודים" (אבסביוס, אונומסטיקון, עמ' 136)
בנוסף המקום מוזכר גם על ידי יוסף בן מתתיהו.
[עריכה] הפסיפס
פניהן של הדמויות המופיעות בפסיפס הושחתו, כנראה במאה ה-8, בהשפעת תנועה יהודית איקונוקלאסטית אשר מרכזה היה בגליל. החוקר אשר עובדיה סובר כי בהשפעת אותה תנועה, רצפת הפסיפס של בית הכנסת ביריחו, אשר נבנתה במאה ה-7, איננה מכילה דמויות כלשהן. מנגד יש החולקים על פרשנות זו ועל קיומה של תנועה איקונוקלאסטית בקרב יהודי ארץ ישראל [1] וייתכן שהשחתה זו נעשתה בידי קנאים מוסלמים.
[עריכה] גלגל המזלות
במרכז הגלגל - דמות אשה במרכבה בעלת שני גלגלים. סביבה - סמלי המזלות ושמותיהם. בארבע פינות הרצפה סמלי תקופות (עונות) השנה ושמותיהן.
למטה מגלגל המזלות משובצת כתובת ארמית: "דכירה לטב חליפו ברת רבי ספרה דאתחזק(ת) בהדין אתרה (קדי)שה, אמן". תרגום הכתובת בעברית: "זכורה לטוב חליפה בת רבי ספרה, שנדבה לזה המקום הקדוש, אמן".[2]
[עריכה] ארון הקודש והמנורות
ארון הקודש מופיע באמצע ובצדיו מנורות, כל אחת ברוחב 240 ס"מ, עליהן תלויות עששיות של נר התמיד. מעל המנורות כתובות המנדבים.
מעל המנורה שמימין כתוב: "דכי(ר)... דכ(י)ר לטב מרות. (ק)טינה ויע(קב) ברה דהנות מתחזקין דה(דן) אתרה קדיש(ה) א(מן)". תרגום הכתובת לעברית: "זכור... זכור לטוב מרות... קטינה ויעקב בנו שהם מתנדבים לזה המקום הקדוש. אמן".
מעל המנורה שמשמאל כתוב: "דכיר לטב מרי(תא) בר כרוס(פדה דאייתון) חולקהון בה(דן אתרה קדישה)". תרגום הכתובת לעברית: "זכור לטוב מרי(תא) בן כרוספדה (שהביאו) חלקם לזה (המקום הקדוש). אמן".[2]
[עריכה] דניאל בגוב האריות
מתחת לארון והמנורות היה ציור המציג את דניאל בגוב האריות. מדניאל נשארו רק שתי ידיו המורמות. למעלה מימין כתוב: "דניאל שלום". למטה מימין כתוב: "דכיר לטב שמואל" (בעברית: "זכור לטוב שמואל").
בין דניאל והאריה השמאלי ישנה כתובת ארמית: "דכיר לטב בנימין פרנסה בר יוסה. (ד)כירין לטב כל מן (ד)מתחזקה ויהב או (ד)יהב בהדן אתרה (ק)דישה בן דהב בן (כס)ף בן כל מקמ(?) (ו)הוא לאיתון חלקהון בהדן אתרה קדושה, אמן". תרגום הכתובת לעברית: "זכור לטוב בנימין הפרנס בן יוסה. זכורים לטוב כל מי שמתחזק ונותן או שנתן לזה המקום הקדוש בין זהב בין כסף בין כל דבר ואלו שהביאו חלקם לזה המקום הקדוש, אמן".[2]
[עריכה] מנורה
בפסיפס משובצת מנורה נוספת ומעליה כתוב: "דכיר לטב פינחס כהנה בר יוסטה דיהב טימי פסיפסה מו דידה ומרושת. דכירה לטב רבקה אתתה פינחס". תרגום הכתובת לעברית: "זכור לטוב פנחס הכהן בן יוסטה, שנתן מחיר הפסיפס משלו ואת הכיור. זכורה לטוב רבקה אשת פנחס".[2]
[עריכה] לקריאה נוספת
- A. Ovadia, Art of Ancient Synagogues in Israel. Gerián 1986;4:111-127.
- על תולדות נערן בתקופה העתיקה ועל בית-הכנסת העתיק ראה בית הכנסת בנערן, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
