בית הכנסת ברובע פבריק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בית הכנסת ברובע פבריק (רומנית Sinagoga din Fabric) שוכן – כפי שמעיד שמו – בשכונת פבריק (Fabric ,Fabrikstadt ,Gyárváros) שבטימישוארה, רומניה, בה חיו בעבר רבים מבני הקהילה היהודית בעיר. הוא נמצא ברחוב י. ל. קאראג'אלה 2 (בעבר- ספלאיול קולוניאֶ‏י מס' 2).

בית הכנסת ברובע פבריק בטימישוארה
חזית בית הכנסת ברובע פבריק

תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנה מחלוקת לגבי שנת הקמתו של בית הכנסת המקורי, יש הסוברים שהיה זה בשנת 1838 ויש הסוברים שהיה זה בשנת 1841. לאחר הקרע ביהדות הונגריה, התפצלו יהודי העיר לשלוש קהילות נפרדות,‏[1] ובית הכנסת שימש את עדת הסטטוס קוו. כעבור עשרות שנים הפך לנאולוגי. ב-3 בספטמבר 1899 נחנך המבנה הקיים עד היום, שנבנה מכספי תרומות שנאספו בעיקר על ידי ראש הקהילה, אלכס קוהן. בטקס חונכתו, שבו דרש דרישה חגיגית הרב ד"ר יעקב זינגר, נכח גם ראש העיר, קארוי טלביס.

בית הכנסת, שנודע כ"בית הכנסת החדש", נבנה לפי תוכניותיו של האדריכל ההונגרי-יהודי הנודע בזמנו, לאופולד (ליפוט) באומהורן מבודפשט והבניה בוצעה בשנים 1895-1899 על ידי הקבלן המקומי יוסף קרמר . הבניה כוללת אלמנטים נאו-מאורים רבים, לפי אפנת "התחייה המורית" שאיפיינה את סגנון הבנייה של בתי כנסת רבים באירופה ואמריקה במאה ה19-20. גם בתי הכנסת האחרים בטימישוארה בנויים בסגנון זה. יש המכנים בימינו דווקא את בית הכנסת הזה " בית הכנסת המאורי" אולי גם בזכות הכיפה המרכזית המרשימה שלו. היסודות הנאו-מאורים משולבים כאן עם השפעות ביזנטיות ומהרנסאנס האיטלקי. האדריכל באומהורן בנה בתי כנסת דומים ברחבי האימפריה האוסטרית-הונגרית בערים רייקה, סולנוק וווליקי בצ'קרק. בבנין המבנה נלקח בחשבון מקום לעוגב ולמקהלת נשים. העוגב נבנה בסביבות שנת 1900 על ידי מומחה ממוצא גרמני בשם קרל לאופולד וגנשטיין שבנה גם את עוגב כנסיית המילניום (1896) באותו הרובע. בין הרבנים ששרתו בבית כנסת זה יש לציין את ד"ר יעקב זינגר וד"ר ארנסט נוימן. על יד בית הכנסת הוקם בשנות ה-1970 בית אבות של הקהילה היהודית בתמיכת הג'וינט.

פרטים אדריכליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הכנסת בנוי על מתאר מרובע ויש לו כיפה מרכזית הקשורה לחומות החיצונים באמצעות קשתות חצי-מעגליות עמוקות. יסודותיו האופיניים הם מגדלונים וכיפות. החזית היא פוליכרומית, תוך שימוש לסירוגין בטיח ובלבנים אדומות. הכיפה המרכזית והכיפות הקטנות הם בהשפעה ביזנטית ועל כן בית כנסת זה מוגדר לפעמים כשייך לקבוצה של בתי כנסת בעלי "קומופוזיציה מרכזית ביזנטית" (ר. קליין) בדומה לבית הכנסת ציון באורדיה, לבית הכנסת רומבך בבודפשט, לבתי הכנסת הגדולים של ג'ייר, סגד, בטרגו מורש ונובי סאד. [2] הכיפה המרכזית הגבוהה מורמת על "תוף" מתומן, בעל מבנה עשוי עץ מסוייד וצבוע, הנשען על ארבעה עמודים.

[3].

לבית הכנסת שתי כניסות: אחת לגברים דרך פרוזדור ("פוּ‏ליש") והשנייה לנשים ישירות מהרחוב עם מדרגות עד לקומת עזרת הנשים. גם העוגב נמצא בקומה עליונה. מה"פוליש" נכנסים לאולם התפילה המלבני המיועד לגברים, מצויד עם ספסלי עץ.

בית הכנסת נחשב לאחד המבנים היפים והמרשימים ביותר בעיר טימישוארה, אך מצב התחזוקה שלו לקוי ביותר ונמצא בסכנת התמוטטות. בשנת 2007 נעשו עבודות מיגון הגג בעזרת פח, בתרומת ראשות הכנסייה האורתודוקסית בעיר. בשנת 2009 הקהילה היהודית החליטה לצורך שיקום הבניין (שאינו משמש לתפילה כבר מזה שני עשורים ) להחכיר אותו למשך 35 שנה לתיאטרון הלאומי של טימישוארה. "בית הכנסת המאורי" כפי שהתחיל הבניין להקרא בעיתונות יעמוד להיהפך לאולם שלישי של התיאטרון הלאומי בטימישוארה. הקהילה היהודית העמידה תנאי שתוכן המופעים שיתקיימו בו לא יהוו פגיעה בערכי היהדות או בזכר היהודים.

בסמוך לבית הכנסת עברה בעבר אחת מזרועותיו של הנחל בגה (Bega).

במקום אחר ברובע פבריק שוכן בית הכנסת הספרדי.

מקורות וקישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Dr.Singer Jakab Avatóbeszéd a temesvári gyárvárosi izraelita templom avatásának ünnepén 1899. szept. 3. Bonyhád, 1899. (דרשת הרב הראשי יעקב זינגר בחנוכת בית הכנסת ברובע פבריק ב-3 בספטמבר 1899)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]