בית הכנסת ברחוב אלדרידג'

בית הכנסת ברחוב אלדרידג'
Eldridge Street Synagogue
מידע כללי
סוג בית כנסת עריכת הנתון בוויקינתונים
כתובת 12 Eldridge Street עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום מנהטן עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1887
תאריך פתיחה רשמי 1887 עריכת הנתון בוויקינתונים
סגנון אדריכלי אדריכלות נאו-מורית עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 40°42′53″N 73°59′36″W / 40.71475°N 73.993472222222°W / 40.71475; -73.993472222222
www.eldridgestreet.org
(למפת ניו יורק רגילה)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
היכל בית הכנסת. עזרת הנשים בקומה השנייה של ההיכל
בית המדרש במרתף בית הכנסת
חזית מבנה בית הכנסת

בית הכנסת ברחוב אלדרידג'אנגלית: Eldridge Street Synagogue; נבנה בשנת 1887 בלואר איסט סייד במנהטן על ידי יהודים ממזרח אירופה שהיגרו לניו יורק. כיום בית הכנסת מוכר כאתר היסטורי לאומי (אנ') וממשיך לתפקד כמקום התפילה של קהילת "קהל עדת ישורון".

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הכנסת הוא אחד מבתי הכנסת העתיקים ביותר בארצות הברית. הוא הוקם בשנת 1887 ברחוב אלדרידג' מס' 12. למעשה נבנה בית הכנסת על שלוש חלקות ברחוב, דבר שאיפשר בניית סוכה ואת חדירת השמש לבניין בתקופה מאוחרת יותר. קהילת "קהל עדת ישורון", שהתפצלה בשנות ה-50 של המאה ה-19 מתוך קהילת בית המדרש הגדול, אספה כסף במשך שש שנים לבניית בית הכנסת, ובמהלכן קיימה את התפילות בכנסייה סמוכה. לאחר שאספו את הכספים הנדרשים פנו לאדריכלים פטר ופרנסיס ויליאם הרטר, שעיצבו את הבניין בסגנון מורי מתחדש.

אלפים השתתפו בתפילות בבית הכנסת במהלך השנים עד שנת 1920 בימים הנוראים משטרת ניו יורק הציבה שוטרים ברחובות הסמוכים לווסת את ההמונים שנהרו למקום. בין רבני הקהילה נמנה רבי אברהם אהרן יודלביץ. במהלך אותן שנים היווה בית הכנסת מרכז קליטה והתאקלמות ליהודים רבים שהגיעו לארצות הברית וניסו להיקלט לחברה האמריקאית. המקום נתן שירותים קהילתיים ולא רק שירותי דת. אנשי הקהילה אספו תרומות לנזקקים ואף שלחו תרומות ליהודים בארץ ישראל.

בשנות השלושים של המאה ה-20 החל קהילת בית הכנסת להצטמצם עם מעבר של חברי הקהילה לאזורים אחרים בעיר ובארצות הברית בכלל. מכסות ההגירה שהושמו בשנת 1924 הגבילה את מספר המהגרים שהגיעו לניו יורק. בנוסף, השפל הגדול צמצם את יכולותיהם הכלכליות של חברי הקהילה. רב הקהילה משנת 1931 ועד פטירתו ב-1943 היה הרב יהודה אידלסון. השימוש בהיכל בית הכנסת בקומה השנייה של הבניין הלך ופחת מאותן שנים ואילך. בשנות החמישים נסגרה הגישה אל ההיכל עקב דליפת מי הגשם אל הקומה השנייה.

ללא המשאבים הנדרשים לחמם ולתחזק את היכל בית הכנסת, העבירה הקהילה את הפעילות הדתית לבית המדרש בקומת המרתף. ההיכל נותר נטוש ונעול משנת 1955 עד שנת 1980. באותה שנה ביקש חוקר מאוניברסיטת קולומביה גישה להיכל לצורך מחקר היסטורי. עם פתיחת מנעולי ההיכל נתגלו נזקי מזג האוויר וההזנחה.

שיקום בית הכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1986 הוקם ארגון ללא מטרת רווח בשם "פרויקט רחוב אלדרידג'" במטרה לשקם את המבנה ולחדש את פעילותו הקהילתית, החינוכית והתרבותית. השופט פול בוקסון היה ממובילי הקהילה האורתודוקסית במקום באותן שנים ופעל להבטיח שהקהילה תוכל להמשיך את פעילותה הדתית בבית המדרש בעת תהליך השיקום.

פרויקט רחוב אלדרידג' סיים את תהליך השיקום ב-2 בדצמבר 2007 בעלות 20 מיליון דולר ופתח את בית הכנסת לקהל הרחב תחת השם "המוזיאון ברחוב אלדרידג'".

בית הכנסת כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

קהילת קהל עדת ישורון ממשיכה לקיים תפילות מעריב מדי יום ותפילות יום שבת בהיכל, כמו גם תפילות בחגים וביום טוב. המוזיאון מציע סיורים בבניין ובאזור הלואר איסט סייד. כמו כן ניתן למצוא במוזיאון תשמישי קדושה, שלטים ותמונות משנות פעילותו של בית הכנסת לאורך השנים. בית הכנסת ממשיך להוות מרכז קהילתי ומקיים מגוון אירועים חינוכיים, תרבותיים וקהילתיים לכלל תושבי האזור ולכל זרמי היהדות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Landmark of the Spirit; The Eldridge Street Synagogue, Annie Polland, Yale University Press, 2009

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]