בית הכנסת הגדול (ירושלים)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בית הכנסת הגדול בירושלים

בית הכנסת הגדול הוא בית כנסת ברחוב המלך ג'ורג' בירושלים, בצמוד לבניין היכל שלמה ובסמוך לבית הכנסת "ישורון". מאז חנוכתו, בשנת 1982, בית הכנסת הגדול משמש מרכז רוחני ודתי שמושך אליו תיירים ומבקרים בעיקר בשבתות ובחגים, אז מתקיימות בבית הכנסת תפילות סדירות וחגיגיות. באולם הכניסה של בית הכנסת מוצג אוסף מזוזות מרשים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבר בשנת 1923 פרסמו הרבנים הראשיים לישראל, הרב אברהם יצחק הכהן קוק והרב יעקב מאיר, קריאה להקמת בית כנסת מרכזי וגדול בירושלים ההולכת ומתפתחת. קריאה זו, יחד עם עוד רבות אחריה, נענתה בשנת 1958, אז נחנך בית הרבנות הראשית לישראל "היכל שלמה" ובו גם בית כנסת. ואולם, עם השנים בית הכנסת קטן-המידות לא ענה על צורכי המתפללים והמבקרים שהלכו והתרבו ככל שהתפרסם בית הכנסת. לאחר כמה שנים הוחלט להעביר את התפילות לאולם הכניסה הגדול של "היכל שלמה", אך הקהל התרבה בקצב מהיר, ורבים סברו שיש לבנות סוף-סוף בית כנסת מרכזי שיהווה חלק בלתי נפרד מן החיים הדתיים של ירושלים, וכן שיהיה בית כנסת גדול שיוכל לקלוט אליו מספר רב של מבקרים ומתפללים.

לשם כך יועד המגרש הצמוד להיכל שלמה. התורם להקמת הבניין היה סר אייזיק וולפסון, שתרם גם את הכסף לבניית היכל שלמה. אדריכל המבנה היה אלכסנדר פרידמן, שתכנן גם את בית הכנסת ישורון. לפרידמן הייתה כעת הזדמנות ליישם תוכניות בנייה רבות שבמקור תכנן עבור ישורון. הקבלן היה מתתיהו ליפשיץ. הרוח החיה מאחורי בנין בית הכנסת היה ד"ר משה אברהם יפה- מי ששימש שנים רבות כיושב ראש הוועד הפועל של היכל שלמה.

כיתוב "בית הכנסת הגדול בירושלים" מעל הכניסה לבניין

בית הכנסת הגדול תוכנן כבית כנסת אשכנזי; נוסח התפילה ובמיוחד נוסחיהם של החזנים המקצועיים שעברו לפני התיבה היה אשכנזי. רק צורת הישיבה בבית הכנסת, שבו 1,400 מקומות, הזכיר בית כנסת ספרדי: המתפללים יושבים כשגבם אל הקיר ופניהם אל בימת הקריאה בתורה. בקומת הכניסה של בית הכנסת נמצא בית כנסת קטן המשמש את המתפללים בנוסח הספרדים.

פרט לתרומתם המרכזית של הזוג וולפסון מאנגליה, ששמם קבוע ברחבה החיצונית של בית הכנסת, היו עוד תורמים רבים שסייעו בהקמת המבנה ושמותיהם חקוקים על קיר בסמוך למדרגות העולות אל אולם התפילה. בני הזוג וולפסון הקדישו את המבנה לששת מיליון היהודים שנרצחו בשואה ולחללי צבא ההגנה לישראל.

חנוכת בית הכנסת הגדול נערכה בט"ו באב ה'תשמ"ב-1982. בבניית בית הכנסת הושקעו כ-18 מיליון דולרים. המבנה גרר ביקורות שהתייחסו לפנים הבניין, שמעוטר בלוחות שיש, בנברשות זכוכית, בוויטראז'ים צבעוניים ובעבודות עץ מגולף. ביקורות אלו התבטאו בקיצוניות במאמר מאת העיתונאי יצחק טישלר, שכותרתו "ליהודים הייתה אורה": "סמל למתעשרים החדשים של ישראל. סמל לחברה שאינה יודעת להבחין בין יופי לפאר. סמל למדינה, שהחליטה להדהים את העולם בכל שטח ובכל מחיר (...) ולכן לא חשוב הסגנון. לא חשובה האמת הנובעת מן החומר" (כל העיר, 27.8.82).

עיצוב בית הכנסת ועיטוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארון הקודש והויטראז' בבית הכנסת הגדול. בסמוך לארון הקודש: מקומותיהם של חברי המקהלה

באולם התפילה רחב הידיים, שעיצובו מוקפד ומדויק, ישנם מספר פרטים בולטים: חלונות ויטראז' רבים המקיפים את מקומות הישיבה, ובמיוחד חלון הוויטראז' הגדול והצבעוני מעל ארון הקודש בחזית האולם. ויטראז' זה עוצב על ידי האמנית רגינה היים, והוא משלב בתוכו פסוקים, ציורים, האותיות א' - י', תמונות ושמותיהם של אבות האומה.

שאר הפרטים בבית הכנסת, גדולים כקטנים, עוצבו בידי האדריכל אלכסנדר פרידמן: הנברשות, הסמלים שתלויים על עזרת הנשים, המושבים, ארון הקודש והפרוכות שעליו, ואפילו אולם השמחות שבקומה התחתונה.

לפני ארון הקודש ניצבת במה שמשמשת בשבתות ובחגים את המקהלה שמלווה את החזן הראשי של בית הכנסת חיים אדלר. מנצח ומנהל המקהלה הוא אלי יפה. ליד מקומותיהם של חברי המקהלה ניצבים שני כיסאות השמורים לרבנים הראשיים לישראל, שפוקדים את המקום באירועים רשמיים וחגיגיים. מולם ניצבים שני כיסאות המעוטרים בסמל המדינה ובדגל ישראל ומיועדים לראשי המדינה.

במרכז האולם, מעל בימת הקריאה בתורה, תלויה נברשת במשקל שלושה וחצי טונות, והיא מורדת ומנוקה אחת לשנה. משני צידי הבימה ניצבים שני כיסאות: האחד לרב בית הכנסת והשני לחזן הראשי של בית הכנסת.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קואורדינטות: 31°46′33″N 35°13′0.7″E / 31.77583°N 35.216861°E / 31.77583; 35.216861