בית הכנסת הגדול (ראשון לציון)

בית הכנסת הגדול (ראשון לציון)
מידע כללי
סוג	בית כנסת
כתובת	כיכר המייסדים, רוטשילד פינת אחד העם, ראשון לציון
מיקום	ראשון לציון
מדינה	ישראל
מייסדים	צבי ליבונטין, אדמונד ג'יימס תחת דה רוטשילד
זרם	יהדות אורתודוקסית
נוסח תפילה	נוסח אשכנז
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	?–1885
תאריך פתיחה רשמי	1889
אדריכל	ברוך פפירמייסטר
מידות
קומות	2
קואורדינטות	31°57′52″N 34°48′28″E / 31.96433889°N 34.80777778°E
	מפת מיקום; מפה דינמית; (למפת גוש דן רגילה) בית הכנסת הגדול בית הכנסת הגדול בית הכנסת הגדול מפת __ ראשון לציון __ בית דגן; [‌למפה דינמית של גוש דן וסביבותיו‌] מצפון: __ חולון, __ בת ים; ממזרח: __ מועצה אזורית שדות דן; מדרום: __ באר יעקב, __ נס ציונה, __ מועצה אזורית גן רווה; ממערב: הים התיכון; תחום בתוך שטח העיר: __ שפד"ן

בית הכנסת הגדול ב-2007, מבט מכיכר המייסדים.

בית הכנסת הגדול בראשון לציון נבנה בשנים 1885–1889, והיווה מוקד חשוב בחיי המושבה. בית הכנסת ניצב על פסגת גבעה, בקצה רחוב רוטשילד וכיכר המייסדים במפגש עם רחוב אחד העם. בבית הכנסת מתקיימים גם ביקורים במסגרת מוזיאון ראשון-לציון.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניית בית הכנסת החלה בשנת 1885, ונתקלה בהתנגדות של השלטון העות'מאני, ובמצוקה כספית. כדי להתגבר על התנגדות השלטון, בנו המתיישבים את בית הכנסת במסווה של מחסן לציוד חקלאי. את הסכום הראשוני לבניית בית הכנסת תרם צבי הכהן לבונטין^[1]. את המבנה תכנן ברוך פפירמייסטר, שהיה בין המתנגדים הגדולים לפקידי הברון. בתחילה תוכנן להתפלל בבית הכנסת בנוסח תפילה חסידי, אך עם התערבותו של הברון גם בעניין רבני הקהילה הפך בית הכנסת לנוסח אשכנז. בניין בית הכנסת הושלם בזכות תרומה של הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד. במשך שנים רבות היה בית הכנסת אחד המבנים המפוארים במושבה הקטנה ומרכז חברתי למתיישביה. גם לאחר סיום הבנייה, נאלצו התושבים להסתיר את בית הכנסת. לכן החזיקו במרתף ציוד חקלאי רב, וכשהטורקים התקרבו מילאו את היכל התפילה בציוד זה, כדי שלא יראה כמו בית כנסת.

בתקופת המנדט הבריטי שופץ הבניין, קירותיו החיצוניים חופו בטיח ונצבעו, והגג המשולש בחזיתו הוסב לגמלון מסוגנן שנשא בגאון את הכיתוב "בית הכנסת הגדול", מגן דוד ושנת ההקמה - תרמ"ה. ואולם בחלוף השנים, נסדק והתכער חיפוי הטיח והצבע.

ב-2013 יזם ראש עיריית ראשון לציון דב צור שיפוץ בבית הכנסת הגדול ובמבנים הסמוכים אליו ברחוב אחד העם, כחלק ממתיחת פנים כוללת של ראשון ההיסטורית והרחבת מוזיאון ראשון-לציון. השינוי הבולט במראה הוא סיוד מחדש של קירות בית הכנסת.

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבית הכנסת שתי קומות: בראשונה מקום ל-150 מתפללים, ובשנייה נמצאת עזרת הנשים. בחלונות הנמצאים בשני צדי ארון הקודש ישנם ויטראז'ים של 12 שבטי ישראל, מעליו 2 חלונות ויטראז' בצורת לוחות הברית ועליהם 6 ימי הבריאה. בצידי בית הכנסת ישנם ויטראז'ים המוקדשים לחגי ישראל, לרבות יום העצמאות. מספר הדלתות והחלונות בחזית הוא 12, כמספר שבטי ישראל.

בסמוך לבית הכנסת גם בית הספר העברי הראשון, חביב, וכן המוזיאון לתולדות ראשון לציון.