בית הכנסת הגדול (רעננה)

בית הכנסת הגדול
מידע כללי
סוג בית כנסת עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום רעננה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 32°10′47″N 34°52′37″E / 32.179722222222°N 34.876916666667°E / 32.179722222222; 34.876916666667
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בית הכנסת הגדול ברעננה נמצא במרכז העיר, ברחוב אחוזה 101, לצד בית העירייה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת שנות ה-20 של המאה העשרים, התפללו חברי המושבה הצעירה בחדר שהיקצה המתיישב פטרוז'נסקי בצריף משפחתו. בהדרגה גדלה המושבה ובתים החלו לקום לאורך רחוב אחוזה. מספר המתפללים גדל ולבית הכנסת הוקצה חדר בבניין בית העם שבנייתו נסתיימה בשנת 1927.

בימי חג ומועד, כאשר החדר היה צר מלהכיל את מספר המתפללים, נהגו לקיים את התפילה באולם המרכזי של בית העם. לימים הוקם צריף בסמוך לבית העם ולשם הועתק בית הכנסת.

בשנות ה-30 הוחל בבנייתו של בית הכנסת הגדול אשר תוכנן על ידי האדריכל יהודה מגידוביץ'[1]. בנייתו נמשכה שנים רבות והוא נחנך ברוב עם בשנת 1939. במשך השנים הוכנסו בבניין שינויים וחזיתו צופתה באבני שיש שעליהם מנורה גדולה. הבניין משמש עד היום כבית הכנסת המרכזי של העיר.

בתחילה שימש הרב אפרים סוקולובר כרב בית הכנסת ואחריו שימש בתפקיד הרב שלמה מלץ. שניהם היו גם הרבנים הראשיים של העיר. כיום נוהג רבה הראשי הנוכחי של העיר, הרב יצחק חיים פרץ, לפקוד את בית הכנסת לעיתים קרובות.

בית הכנסת מורכב מאולם מרכזי גדול ומעליו עזרת נשים. משני צידי הכניסה הראשית ישנם שני אולמות תפילה קטנים המשמשים למניינים שונים ועריכת קידושים. בשנת 1961 צוירה תקרת בית הכנסת בציוריו של אדריכל מאיר בן אורי. המטיבים בציורים הפיוט "לחי עולמים" ופירות הדר ענפים ופרחים.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]