בית הכנסת כורל של צ'רנוביץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תצלום של בית הכנסת כורל של צ'רנוביץ על גלויה מסוף המאה ה-19
מראה חורפי של בית הכנסת כורל של צ'רנוביץ

בית הכנסת כורל של צ'רנוביץ או ה"טמפל" (Tempel) היהודי של צ'רנוביץ (Der Israelitische Tempel in Czernowitz) היה בית כנסת מודרני בעיר צ'רנוביץ.

המבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיפת בית הכנסת במראה מצפון

בית הכנסת נבנה בסגנון מורי חדש בין השנים 1873 - 1879, על פי תוכניות שהכין האדריכל הפולני פרופ' יוליאן זכרייביץ' (Julian Zachariewicz). התורמים העיקריים למימון בנייתו היו המשפחות היהודיות האמידות צוקר ווגנר. גובה בית הכנסת, כולל הכיפה העגולה, היה 39 מטרים. בטקס הנחת אבן היסוד בשנת 1873 השתתפו בין השאר הרב הראשי איגל ומטעם השכנים הנוצרים, המיטרופוליט האורתודוקסי האוקראיני יבהני האקמן.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרעיון לבנות בית כנסת מפואר בסגנון מודרני בצ'רנוביץ הוצע לקהילת יהודי צ'רנוביץ על ידי מושל בוקובינה, ברון פון שמיק (Baron von Schmueck) ב-1857 והסכומים הראשונים גויסו באותה שנה, אך ב-1858 נזנח הרעיון‏[1] וחודש רק בשנות השבעים.

הבנייה נערכה בתקופה בה צ'רנוביץ הייתה בירת דוכסות בוקובינה, חלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית. לאחר מלחמת העולם הראשונה צ'רנוביץ עברה לשלטון רומניה והחזירה את שמה לשם הרומני המקורי, צ'רנאוץ. לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה ובעקבות הסכם ריבנטרופ-מולוטוב, ברית המועצות הגישה לרומניה אולטימטום בו דרשה את יציאתה מבסרביה ומצפון -בוקובינה. לאחר שהמינהל הרומני יצא נכבשו שני חבלי ארץ אלו וסופחו על ידי ברית המועצות - בית הכנסת כורל של צ'רנוביץ הולאם ונסגר על ידי השלטון הקומוניסטי האנטי דתי. כעבור כשנה, בעקבות פלישת גרמניה הנאצית ובת בריתה הנאמנה, רומניה, לתוך גבולות ברית המועצות, כבשו אלה גם את צ'רנוביץ וכוחות צבא גרמנים ורומנים הציתו את בית הכנסת - את הרב הראשי והרב האחרון של בית הכנסת, אברהם יעקב מרק, הביאו הקלגסים, כדי שיחזה בבית הכנסת העולה באש לפני שהרגו אותו יחד עם רבים מיהודי העיר.

השימוש במבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקהילה היהודית של צ'רנוביץ התפצלה ב-1872 לקבוצה רפורמית ("אגודת הטמפל היהודי בצ'רנוביץ" - Czernowitzer Israelitische Tempelverein), יוזמת בניית בית הכנסת, שקראה לעצמה "קהילה דתית מתקדמת ונאורה" בהנהגת בהנהגת הרב הראשי ד"ר אליעזר אליהו איגל ולקהילה אורתודוקסית (Orthodoxe Israeliten Kultusgemeinde) ("הקהילה הדתית של ה"ישראליטים" האורתודוקסים), אדוקה יותר, בהנהגת הרב בנימין אריה וייס.‏[2] הקהילות אוחדו מחדש ב-1875 ובית הכנסת כורל (ה"כוראלי" או מקהלתי), שנחנך ב-1878, הופעל על ידי הקבוצה המודרנית, תוך שינויים מועטים בפולחן. לא הופעל עוגב, אך הופעלה מקהלה והיה חזן. התפילה נערכה בשפה הגרמנית והטקס נערך לפי המקובל ביהדות הניאולוגית. ארון הקודש נבנה בגומחה בקיר ולידו הבימה, כמקובל בבתי כנסת רפורמיים. בין הרב המודרני והרב השמרן הושג הסדר על פיו הרב המודרני יהיה רב העיר והרב השמרן יהיה אב בית הדין. הסדר זה החזיק מעמד עד מלחמת העולם השנייה ושואת יהודי רומניה[3].

הזמר יוזף שמידט שר בצעירותו במקהלה של בית הכנסת ומאוחר יותר היה חזן בבית הכנסת.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Florence Heymann - Le Crépuscule des lieux

Stock,Paris, 2003 (פלוראנס היימן - דמדומי המקומות) (בצרפתית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Allgemeine Zeitung des Judentums, 1857, 1858
  2. ^ ג'רום סילברבוש, המתרגם של ספרו של נ.מ.גלסר על תולדות יהדות צ'רנוביץ, מציין שהחלוקה לאורתדוקסים ורפורמים או אינה תואמת את זו של היום בין אורתודוקסים, רפורמים וקונסרבטיבים.
  3. ^ אתר דעת - קהילת טשרנוביץ