בית הכנסת עדס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בית הכנסת
ארון הקודש, מעליו ניתן להבחין בסמל המחוק של שבט דן
סמלי השבטים ראובן, שמעון, ולוי

בית הכנסת עַ‏דֶ‏ס נמצא בשכונת נחלת ציון בירושלים, והוא המפואר מכל בתי הכנסת בנחלאות. הוקם בשנת ה'תרס"א - 1901 על ידי בני משפחת עַ‏דֶ‏ס האמידה שמוצאה מחאלב, והוא קרוי על שם עובדיה יאשיהו עדס ויוסף יצחק עדס. קירות אולם התפילה מעוטרים בציורי קיר שנעשו בשנים 1912-1913 על ידי תלמידי בית הספר לאמנות בצלאל בהנחיית האמן יעקב שְטָ‏רק, שחתימתו מתנוססת באחת הפינות.

בכותל המזרח ארון קודש ענק, עשוי מעץ משובץ בצדף, שהובא חלקים חלקים מסוריה. בבית הכנסת מוצג העתק של כתר ארם צובא - כתב יד חשוב של התנ"ך, עליו שמרה הקהילה היהודית בחאלב (השרידים המקוריים שנותרו מכתב יד זה מצויים בהיכל הספר).

הפרסקאות על הקירות מתארים את סמלי שבטי ישראל. זמן קצר לאחר שהשלים האמן שטרק את ציורי הקיר, מחקו המתפללים את סמלו של שבט דן שהוא נחש. הסיבה לכך היא כי על פי הקבלה, אם אשה הרה רואה נחש, ואפילו סמל של נחש, היא עלולה להפיל. מאחר שהסמל התנוסס על הקיר המזרחי, מול עזרת הנשים שלרוחב הקיר המערבי, הוחלט להסירו.

רב בית הכנסת משנות ה-90 ועד לפטירתו בשנת 2013, היה הרב רחמים לוי, ששימש גם רבה של שכונת נחלאות.

במלחמת העולם הראשונה ובמלחמת העצמאות נפגע בית הכנסת בהפגזות, וסימני פגיעה נותרו עד היום. במלחמת ששת הימים שימש המקום, שרובו מתחת לפני הקרקע כמקלט זמני.

בשנת 2009 הזמינו פרנסי בית הכנסת רסטורטור מצרפת לשחזר את ציורי הקיר של אמני בצלאל. הלה גרם נזק עצום בשימור אופי הציורים וטכניקות יצירתם המקורית. בעקבות לחץ שהופעל על פרנסי בית הכנסת בעניין זה, הופסקה עבודת הרסטורטור, ונכון ליולי 2010, העבודה על הקיר הצפוני טרם הושלמה.

מסורת מוזיקלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבית הכנסת עדס נשמרת בדקדקנות המסורת המוזיקלית של יהודי חאלב. תפילות השבת נערכות לפי סדר בין המקאמים השונים, דהיינו לכל פרשה ישנו מקאם אשר לפיו נקבעים הלחנים בתפילת אותה השבת.

בשבתות החורף בהן הלילות ארוכים נמשכת מסורת אמירת שירת הבקשות בשעות הלילה המאוחרות עד הבוקר. השירה מחולקת לשתי קבוצות: קבוצה אחת יושבת בצדו הימני של בית הכנסת והשנייה משמאל, ובתי הפיוטים ואף קטעי הסולו מחולקים בין שתי הקבוצות חליפות.

בכל שבתות השנה מתקיים לאחר תפילת המנחה "עונג שבת" שאף בו נקראים פיוטים. פתיחתו היא בפיוטים הלקוחים מסיום שירת הבקשות ועיקרו בפיוטים חדשים יותר המורכבים על לחנים הלקוחים מן השירה הערבית, בדרך כלל לפי המקאם של אותה שבת או של השבת שאחריה.

לאחר שירת הבקשות או עונג שבת נערכת מכירה פומבית של קדיש אשר הזוכה בו מכבד את אחד הפייטנים לומר קדיש על ישראל בניגון נעים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קואורדינטות: 31°46′54.58″N 35°12′41.03″E / 31.7818278°N 35.2113972°E / 31.7818278; 35.2113972