בית הכנסת של ארד
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
בית כנסת  |
| מיקום |
ארד |
| מדינה |
רומניה |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1834 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1834 |
| קואורדינטות | 46°10′07″N 21°19′03″E / 46.1686°N 21.3176°E |
  | |
בית הכנסת הראשון של ארד, רומניה, נבנה מעץ בשנת 1742 על חלקת קרקע שנתרמה על ידי אשה בשם נחומה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שמו של הרב הראשון היה יוחנן והוא התחיל לנהל את עבודת הקודש בשנת 1764. אחריו כיהנו הרבנים יהודה ליב ברוידא, שטרמניץ והירש.
בשנת 1789 מונה לרב היישוב אהרן חורין, שהיה אז בן 23; הוא החזיק בתפקיד עד מותו בגיל 78. בתקופתו של חורין הונהגו בהדרגה סדרים חדשים אשר ביטאו את נטיותיו של חורין לרפורמה: בוטלה תפילת כל נדרי, נאסר לירוק בעלינו לשבח או לרקוע ברגליים בעת הזכרת המן הרשע בקריאת המגילה. כמו כן, בוטל השימוש בטעמי המקרא בעת קריאת התורה. חורין התיר לקהילות בברלין ובהמבורג להתפלל ללא כיסוי ראש ב-1818, אך עמדתו זו לא התקבלה בקהילתו.[1] אבן הפינה למבנה חדש לבית-הכנסת הונחה ב-13 ביוני 1828, אך מכשולים ששמה העירייה עיכבו את סיום הבנייה עד שנת 1834.
שנתיים לפני מותו של הרב חורין, ב-1842, הוכנס באישורו עוגב לבניין. היה זה העוגב הראשון שהופעל בבית-כנסת בהונגריה. הוא הביע אז את תקוותו כי הקהילה תעבור בקרוב להתפלל לפי הנהוג בהיכל בהמבורג.[1] יורשו יעקב שטיינהרדט היה רב נאולוגי חשוב, והקהילה הצטרפה ללשכה הארצית הנאולוגית מיד עם הקמתה.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יצחק פרי (פרידמן), תולדות היהודים בהונגריה, כרך שלישי.
- מיכאל מאיר, בין מסורת לקדמה - תולדות תנועת הרפורמה ביהדות, מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מאמר על יהודי ארד ותצלומים של בית הכנסת ברומנית
- תצלום חלקי מבחוץ
- תצלום של חזית בית הכנסת תצלום בית הכנסת של ארד הוא ה-23 מלמעלה.