בית המשפט העליון של יפן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ממשל ופוליטיקה של
יפן
סמל יפן






בית המשפט העליון של יפןיפנית: 最高裁判所) הוא הסמכות השיפוטית העליונה ביפן. לבית משפט זה סמכות עליונה בפירוש חוקת יפן ובהכרעה בשאלות הנוגעות לחוקים במדינה, ברמה הלאומית וברמה המקומית. כן מוקנית לו גם סמכות של ביקורת שיפוטית, דבר אשר מאפשר לו לפסול חוקים שחוקקו הדיאט של יפן ואספות מקומיות ולהכריז על פעולות מנהליות כי הן אינן חוקתיות.

נשיא בית המשפט העליון של יפן הוא הירונובו טקסאקי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית המשפט העליון הראשון ביפן שפעל בדפוסים של בית משפט עליון בעולם המערבי היה בית המשפט העליון למנהל שיפוטי (大審院) אשר הוקם על ידי משרד המשפטים בשנת 1875. בבית משפט זה ישבו 120 שופטים, הן בחטיבות אזרחיות והן בחטיבות פליליות. חמישה שופטים ישבו בכל הרכב. החטיבה הפלילית של בית משפט זה הייתה ערכאה ראשונה לפשעים נגד קיסר יפן ולפשעים חמורים נגד הסדר הציבורי. החוק שמכוחו פעל בית משפט זה בוטל בשנת 1947, עת הוקם בית המשפט העליון במתכונתו הנוכחית תחת החוקה.

סמכויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סעיף 81 לחוקה מגדיר את בית המשפט העליון כערכאה עליונה עם סמכות לקבוע את חוקתיותם של כל חוק, צו, פקודה או תקנה. בית המשפט העליון אחראי להציג מועמדים לשופטים עבור בתי משפט נמוכים יותר שימונו על ידי הממשלה, לקבוע סדרי משפט, לפקח על המערכת המשפטית, לרבות על פעילותם של תובעים, ולהטיל משמעת על שופטים ועובדים אחרים במערכת המשפט. בית המשפט פוסק את דינו בהרכב מורחב של 15 שופטים או בהרכב מצומצם של חמישה. ההרכב המורחב נדרש לדיונים בנושאים חוקתיים.

ביקורת שיפוטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית המשפט העליון היא בית המשפט היחיד ביפן שלו סמכות מפורשת לביקורת שיפוטית על חוקים, אם כי נטען כי לבתי משפט נמוכים ממנו גם כן הסמכות לפרש את החוקה. בניגוד לבתי משפט לחוקה במדינות אחרות, בית משפט זה מקיים ביקורש שיפוטית רק במקרים שבהם יש מחלוקת אמיתית בין הצדדים, והוא אינו דן בשאלות הבאות לפתחו מטעם נציגי ממשל.

בית המשפט בדרך כלל ממאן להשתמש בסמכות הביקורת השיפוטית שמעניקה לו החוקה, משום חוסר רצונו להתערב בעניינים רגישים פוליטית. חריג לנוהג זה של בית המשפט היה בדמות סדרה של פסיקות בעניין חוסר חוקתיותה של הקצאת המושבים בדיאט למחוזות הבחירה בבחירות הכלליות. בסך הכול פסל בית המשפט העליון שמונה חוקים מאז הקמתו ב-1947.

שופטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מינוי שופטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשיא בית המשפט העליון נבחר על ידי ממשלת יפן וממונה על ידי הקיסר. לצדו שופטים 14 שופטים נוספים הנבחרים אף הם על ידי הממשלה. לאחר בחירתם עומדים שופטי בית המשפט העליון למשאל עם המאשר את מינוים בבחירות הכלליות העוקבות. נוסף על כך, השופטים עומדים לאישור משאל עם בכל עשר שנים מתחילת כהונתם, משאל עם שנערך אף הוא בזמן הבחירות הכלליות. במסגרת משאל עם זה, לא הועבר עד היום אף שופט עליון מתפקידו. גיל הפרישה של השופטים ביפן הוא 70.

נשיאי בית המשפט העליון[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשיא בית המשפט העליון תאריך מינוי
טדהיקו מיבוצ'י 4 באוגוסט 1947
קוטארו טנאקה 3 במרץ 1950
קיסבורו יוקוטה 25 באוקטובר 1960
מסטושי יוקוטה 6 באוגוסט 1966
קזוטו אישידה 11 בינואר 1969
טומוקאזו מורקאמי 21 במאי 1973
אקיזו פוג'יביאשי 25 במאי 1976
מאצ'יו אוקהארה 26 באוגוסט 1977
טקאקי אטורי 2 באפריל 1979
אוסמו טראדה 1 באוקטובר 1982
קואיצ'י יגוצ'י 5 בנובמבר 1985
ריוצ'אצ'י קוסאבה 20 בפברואר 1990
טורו מיושי 7 בנובמבר 1995
שיגרו ימגושי 31 באוקטובר 1997
אקירה מצ'ידה 6 בנובמבר 2002
נירו שימאדה 16 באוקטובר 2006
הירונובו טקסאקי 25 בנובמבר 2008

בניין בית המשפט העליון[עריכת קוד מקור | עריכה]

חזית בניין בית המשפט העליון

מקום מושבו הראשון של בית משפט עליון זה, אשר החל לפעול במאי 1947, היה מתחם מועצת הקיסר בארמון הקיסרי של טוקיו. בספטמבר של אותה שנה עבר בית המשפט העליון למבנה של בית המשפט המחוזי של טוקיו, ובאוקטובר 1949 עבר למקום מושבו במתחם הקודם של בית המשפט העליון למנהל שיפוטי. בשנת 1974 עבר בית המשפט לבניין הנוכחי שבו הוא יושב ברובע צ'יודה שבטוקיו. זהו בניין בן חמש קומות שתוכנן על ידי האדריכל שיניצ'י אוקאדה ואשר זכה בפרס המוסד לארכיטקטורה של יפן לעיצוב.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]