בית הספר חביב
בית הספר "חביב" בראשון לציון הוא בית הספר העברי הראשון בעולם ובארץ ישראל שבו כל מקצועות ההוראה נלמדו בעברית. בית הספר נוסד בשנת תרמ"ו (1886) ופעיל עד היום.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
בית הספר נוסד בשנת תרמ"ו (1886) ברחוב אחד העם, בסמוך לבית הכנסת הגדול (ראשון לציון) ולבית פקידי הברון. בית ספר "חביב" נחשב לבית הספר העברי הראשון בעולם בו לשון ההוראה הייתה הלשון העברית בכל מקצועות הלימוד, כולל מקצועות הקודש.
עד 1951 נקרא בית הספר "בית ספר עממי". ביוני 1951 החליטה מועצת עירית ראשון לציון, בראשות אריה שפטל, לקרוא לבית הספר "בית הספר חביב" על שמו של דב חביב לובמן - עסקן ציבור, שכיהן שנים רבות כראש ועד המושבה וכראש ועד ההורים של בית הספר.
בין מורי בית הספר היו מרדכי חביב לובמן, המורה הראשי ומנהלו הראשון, שכתב ספר ללימודי הטבע בעברית, בן דודו של דב חביב לובמן, דוד יודלוביץ שכתב ספר בגאוגרפיה, מחייה השפה העברית אליעזר בן-יהודה שחיבר עבור תלמידי בית הספר את "דברי ימי ישראל" ובכך החל למעשה החינוך העברי בארץ.
ישראל בלקינד התמנה בשנת 1900 למנהל. בלקינד ניהל את בית הספר במשך שנה אחת בלבד. עד לתקופתו למדו למעשה הבנים והבנות בשני בתי ספר נפרדים. בלקינד איחד את שני בתי הספר ושם דגש על לימודי הגאוגרפיה וההיסטוריה. כעבור שנה עזב את ראשון לציון ופתח בית ספר לילדים יתומים שנקרא בשם "קריית ספר".
מנהלים ומורים בולטים נוספים היו נפתלי ידלין, הסופר מרדכי טביב ורעייתו רחל טביב שהייתה מחנכת בבית הספר. אהרון קרון ניהל את בית הספר במשך 26 שנים, שתי בנותיו למדו בו תחת ניהולו, וכשבגרו לימדו בו. גם שבעת נכדיו למדו בבית הספר.
כן לימדו בבית הספר יונה עדיני ורחל גורנברג, המורה למלאכה מיכאל שטרובשטוק המורה למסגרות יצחק נגלברג ולאה נגלברג (לימים קרניאלי) גם היא חינכה דורות של תלמידים. מוזיקה לימד חנוך רון, כיום פרופסור למוזיקולוגיה ומבקר מוזיקלי, שאשתו עדנה היא מבוגרי בית הספר וגם היא לימדה בו שנים רבות.
בוגרי כתה ח' בבית הספר חביב נהגו במשך שנים לציין את סיום הלימודים בצעידה לילית לעבר חולות ראשון לציון וחגיגה על שפת הים. בית הספר גם נודע בהצגות המושקעות שהעלה במסגרת חגיגות סיום הלימודים. ענף הספורט המרכזי בבית הספר הוא הכדוריד. במשך שנים נהוג היה לקיים בבית הספר מסדר בוקר, במגרש הספורט, להניף את דגל המדינה ולשיר את התקווה.
בחודש דצמבר 2010 במסגרת אירועי כנס "לשון ראשון" נערכה מחווה לבית הספר.
[עריכה] רשימת מנהלי בית הספר
- מרדכי חביב לובמן
- דוד יודילוביץ'
- ישראל בלקינד
- יוסף ויתקין
- ניסים כרסטני
- יהודה לייב מיטמן
- אברהם הלוי
- אהרון קרון
- יונה עדיני
- אריה שוורץ
- תמר אבן
- רחל אשל
- איריס הלפרין
[עריכה] בית ספר חביב היום
בית הספר חביב פועל גם היום, והוא ממוקם ברחוב "אחד העם", דרומית לבית הכנסת הגדול, מול המוזיאון לתולדות ראשון לציון. בנוסף לבניין ההיסטורי הגדול נמצאת גם ספריה ובה כיתה משוחזרת מימיו הראשונים של בית הספר.
כיום, זהו בית ספר יסודי המלמד כיתות א'-ו' כאשר יש 3-2 כיתות בשכבה, נכון לשנת תשע"א בבית הספר לומדים 539 תלמידים ב- 17 כיתות לימוד. בנוסף ללימודים יסודיים, בבית ספר חביב פועל מרכז רון ורדי לטיפוח ילדים מחוננים (ע"ש רון ורדי) - מכון חינוכי לטיפוח ילדים מחוננים המציע חוגי העשרה וימי לימוד בנושאי מדע לתלמידי יסודי וחטיבה מחוננים.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- בית הספר העברי הלאומי הראשון, באתר "ראשון עירי"
- אתר בית הספר
- א. פלג, ברח כתלמיד בעד חלון – חוזר כסופר: בית־הספר "חביב" בראשון־לציון עומד לכנס אלפי בוגריו, מעריב, 21 בדצמבר 1961
- א. פלג, ראשונים תמיד היינו...: בראשון לציון חוגג בית־הספר העברי הראשון בעולם יובל וחצי להיווסדו, מעריב, 7 ביוני 1962
- תגובתו של מ' טביב: נוצות שאינן לי, מעריב, 15 ביוני 1962
