בית הספר להגנה אווירית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סמל בית הספר להגנה אווירית

בית הספר להגנה אווירית 883 (ר"ת: ביסל"א, לשעבר: ביסנ"מ 883 - בית הספר לנ"מ) הוא בסיס הדרכה להגנה אווירית של חיל האוויר הישראלי. בית הספר ממוקם בצפון הנגב המערבי, בסמוך לקיבוץ משאבי שדה. עד לשנת 1993 שכן הבסיס במרכז הארץ, סמוך לשדה התעופה הרצליה, והוא הועבר לנגב כחלק ממדיניות צה"ל ובשל מחסור בשטחי אש לאימונים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית ביסנ"מ[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשיתו של בית הספר להגנ"א (הגנה אווירית) בצה"ל הייתה בבית חרושת לספירט בחולות הרצליה, ובתחילת ימיו נקרא בית הספר לנ"מ (ר"ת:ביסנ"מ). חודשים ספורים לפני הכרזת המדינה הגיעו ארצה תותחי הנ"מ הראשונים, ובמקום נפתח מחנה אימונים ראשי לתותחנות נ"מ. המחנה הוקם ופעל בתנאי מחתרת מלאים, בשל החשש משלטונות המנדט הבריטי. הגדוד החל דרכו כגדוד תותחי נ"מ כבד 3.7 אינץ' מכווני מכ"ם, כאשר הוא כפוף פיקודית לחיל האוויר ומקצועית לחיל התותחנים. סוללה סדירה ראשונה הוקמה בשנת 1955 והוצבה במחנה יונה במטרה להגן על אזור תל אביב. בעת מבצע קדש התווספה לה סוללת חיילי מילואים. ובשנת 1957 הוקמה סוללה שלישית, אף היא סוללת מילואים. בסיס הקבע של הגדוד הוקם בסמוך לשדה התעופה הרצליה.

מהרצליה למשאבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכניות להעברת בית הספר לנ"מ לנגב הוצעו עוד בשנות ה-60. תוכנן כי בשנת 1967 יועבר הבסיס לשטח אש בסמוך לבסיס חצרים זאת על פי החלטת הרמטכ"ל יצחק רבין, בהמלצת מפקד חיל האוויר מוטי הוד. החלטה זו בוטלה לאחר שהתברר שאין אפשרות, מבחינה ביטחונית, להגדיר שטחי אש חדשים בקרבת המיקום המוצע לבית הספר לנ"מ. תוכנית העברת בית הספר לנ"מ מומשה רק בשנות ה-90. ב-28 באוגוסט 1992 הורה מפקד חיל האויר, הרצל בודינגר, לבחון את האפשרות לאיחוד ביסנ"מ עם אחד מאגדי הנ"מ, זאת בעקבות השינויים בסדר כוחות הנ"מ. בקיץ 1993 הועבר ביסנ"מ מהרצליה לבסיס משאבים (בשטח שהתפנה בהרצליה הוקם בשנת 1994 המרכז הבינתחומי הרצליה).

ביסל"א כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-11 בינואר 2011 כחלק משינוי שמו של מערך הנ"מ למערך ההגנה האווירית (בראשי תיבות: הגנ"א), שונה שמו של בית הספר לנ"מ לבית הספר להגנה אווירית (בראשי תיבות: ביסל"א). בביסל"א מתקיימות מספר הכשרות: טירונות בסיסית לטירוני מערך ההגנה האווירית, הכוללת הכשרה רובאית (03) כנמשכת כחודשיים ולאחר מכן עוד חודשיים של הכשרה מקצועית למערכת הנשק של החייל (פטריוט/יהלום וכיפת ברזל). מגמת מקצועות בביסל"א אחראית על הכשרה בסיסית. בתוך המגמה ישנו מסלול אימונים והכשרות האחראי להכשיר את החיילים למיירטים לאחר תקופה של כשמונה חודשים בסוללות בכל רחבי הארץ. עם סיום ההכשרה הבסיסית עוברים החיילים קורס אימון מבצעי (קא"מ) בצוותים שעימם ימשיכו בשירותם המבצעי. מגמה נוספת בבית הספר נקראת מגמת פיקוד ותפקידה להכשיר את הלוחמים לתפקיד פיקודי. הקורסים השייכים לאותה מגמה הם קורס מפקדי כיתות (מ"כים), השלמה חילית לאחר קורס קצינים בבה"ד 1 וקורס מפקדי סוללות. בביסל"א פועלות כיום עוד טייסות רבות ומגוונות התומכות בהדרכה ובלוחמים בהן טייסת תחזוקה, הדרכה, תעופה ומנהלה.

ביסל"ח 314[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביסל"ח 314 (בית הספר למקצועות החי"ר של חיל האוויר) הוא בסיס צבאי בנגב ליד חצרים המסונף לביסל"א. בבסיס זה מתבצעת תקופת הטירונות של פרחי הטיס, ובנוסף נערכים בו קורס המכ"ים של חיל האוויר, קורס מאבטחי מתקנים וכן גיבושים ומיונים ליחידות השדה השונות של חיל האוויר.

מפקדי ביסל"א החל משנת 1966[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סא"ל איתן שלום 1966 - 1971
  • סא"ל אברהם אורן 1971 - 1974
  • סא"ל אפרים רונן 1974 - 1977
  • אל"ם אליהו ברוך 1977 - 1981
  • אל"ם אבי שגיב 1981 - 1984
  • אל"ם צבי מאור 1984 - 1987
  • אל"ם אורי רם 1987 - 1988
  • אל"ם יצחק בירן 1988 - 1990
  • אל"ם בני כהן 1990 - 1992
  • אל"ם גלעד רמות 1992 - 1993
  • אל"ם יוסי הורביץ 1993 - 1995
  • אל"ם יאיר דורי 1995 - 1997
  • אל"ם שמואל קרא 1997 - 1998
  • אל"ם מתתיהו סמימי גולן 1998 - 2000
  • אל"ם אודי כהן 2000 - 2003
  • אל"ם חיים מוריה 2003 - 2006
  • אל"ם דורון גביש 2006 - 2008
  • אל"ם יריב שנפ 2008 - 2010
  • אל"ם יוני סיידה–מרום 2010 - 2013
  • אל"ם רן כוכב 2013 -

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]