בית הספר לשוטרים (ירושלים)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg המונח "בית הספר לשוטרים" מפנה לכאן. לערך העוסק בבית הספר הארצי לשוטרי משטרת ישראל, ראו המרכז ללימודי משטרה.
אזור בית הספר לשוטרים
מבט על בית הספר לשוטרים משכונת מעלות דפנה

בית הספר לשוטרים הוא מבנה שנבנה על ידי ממשלת המנדט על מנת לשמש כבית ספר לשוטרים. המבנה שוכן בסמוך אל הר הצופים, בצמוד לשכונת מעלות דפנה, בית הספר התיכון על שם רנה קאסן ואתר הנצחה ממלכתי גבעת התחמושת. כיום משמש המבנה את אונר"א.

תיאור המבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הספר לשוטרים, 1943

בית הספר לשוטרים נבנה על ידי ממשלת המנדט כבניין בסגנון תעשייתי פונקציונאלי שתוכנן על ידי מחלקת העבודות הציבוריות של ממשלת המנדט. הבניין מעוצב בבטון מצופה טיח במטרה לצמצם את עלויות הבניה. למבנה חלונות רצועה הנמשכים לאורך המבנה ומדגישים את הקווים הישרים וצורת הקופסה אופקית האופיינית למבני ממשל בריטיים. מבנה דומה שהוקם באותה תקופה הוא בית המדפיס הממשלתי וכן קיים דמיון צורני לתחנות המשטרה הבריטיות הפזורות בארץ הידועות בשם מצודות טגארט, כדוגמת משטרת לטרון.

בסמוך לבית הספר לשוטרים הוקם מצבור תחמושת, באתר שנודע כגבעת התחמושת והוקם בניין המטה הארצי של משטרת ישראל.

משעזבו הבריטים את הארץ הועבר מבנה בית ספר לשוטרים ביחד עם מבני שלטון נוספים, כגון ארמון הנציב, לידי ארגון האומות המאוחדות, והמבנה הפך להיות המרכז האדמיניסטרטיבי והמחסנים של ארגון אונר"א, סוכנות הסעד והתעסוקה לפליטים של האו"ם (UNRWA - United Nations Relief and Works Agency for Palestine Refugees in the Near East).

מלחמת השחרור[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-19 במאי 1948, במהלך מלחמת העצמאות, כבש הלגיון הערבי הירדני חלקים בצפון ירושלים, כולל בית הספר לשוטרים וגבעת התחמושת.

מבצע קילשון תוכנן במטה ההגנה לקדם את צאת הצבא הבריטי מירושלים. אחת ממטרות המבצע הייתה יצירת רצף טריטוריאלי עם המאחזים היהודיים המנותקים, כגון הר הצופים והשכונות המנותקות ימין משה, תלפיות ורמת רחל. כוחות של אנשי אצ"ל תושבי ירושלים, הוקצו על ידי מפקדת המבצע על מנת להשתלט על בית-הספר לשוטרים ועל שכונת שייח' ג'ראח כדי ליצור קשר עם הר הצופים.

יחידות האצ"ל יצאו לבית הספר לשוטרים ביום ה 14 במאי 1948 בשלושה ראשים. והצליחו להיכנס למבנה שהיה נטוש, ולהתבסס בו, ומשם יצאו לכיוון שכונת שייח' ג'ראח, והשתלטו על השכונה תוך התקלות בהתנגדות קלה בלבד. בו בלילה הועלתה להר הצופים תגבורת, שכללה לוחמים וציוד.

אנשי האצ"ל התבססו במבנה בית הספר לשוטרים והתארגנו להגנה. מבחינת הלוחמים, תפיסת מחנה צבאי בריטי בידי האצ"ל הייתה סמל לניצחונה של המחתרת העברית על השלטון הבריטי. הלגיון הירדני עלה ב-19 במאי 1948, על ירושלים. יחידות משורינות פתחו באש ארטילרית על עמדות אנשי האצ"ל בבית-הספר לשוטרים ועל עמדות האצ"ל בשייח' ג'ראח. שישה משוריינים נושאי תותח ומקלעים של הלגיון הערבי התקיפו את בית הספר לשוטרים, הכריעו את המגינים בכוח אש עדיף, וכבשו את המבנה ואת גבעת התחמושת הצמודה אליו.

ניתנה פקודת נסיגה וכל הכוח ששהה בבית-הספר לשוטרים נסוג לעבר שכונת שיכון פאג"י. בקרב על בית-הספר לשוטרים נהרגו שישה לוחמים, ביניהם המפקד [יהושע גולדשמיד ("גל")] ז"ל, ונפצעו חמישה-עשר.

לאחר מלחמת העצמאות נחצתה ירושלים למשך 19 שנים לשתי ערים נפרדות, ישראלית במערב וירדנית במזרח. בין שני חלקי העיר הפריד קו גבול שכונה הקו העירוני, שלאורכו נמתחו גדרות תיל, הוטמנו מוקשים ונבנו עמדות צבאיות. בית הספר לשוטרים היה חלק ממתחם מבוצר שמרכזו היה בגבעת התחמושת, מתחם שהיה חלק ממערך מבוצר רחב יותר בצפון ירושלים שכלל את מוצב גבעת המבתר והגבעה הצרפתית. בנוסף להיות בית הספר לשוטרים מוצב של הלגיון הערבי, חלקים מהמבנה שימשו כמשרדים ראשיים ומחסני מזון של סוכנות הסעד והתעסוקה לפליטים של האומות המאוחדות אונר"א.

מלחמת ששת הימים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הקרב על גבעת התחמושת

המתחם המבוצר הירדני כלל את מבנה בית הספר לשוטרים וגבעת התחמושת, מתחמים אלו חוברו באמצעות תעלת קשר הידועה בשם ה'התעלה הארוכה'. המוצב הוקף גדרות תיל סבוכות שפנו בעיקר מערבה, והפרידו בין תעלות הלחימה והבונקרים ובין הצד הישראלי של הגבול. על המתחם הגנה פלוגת חיל רגלים ירדנית מוגברת מגדוד אל-חוסיין.

תכנון[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיקוד מרכז הועיד את חטיבה 55 למטרת יצירת הקשר עם הר הצופים, דרך שכונת שייח' ג'ראח, וכיבוש השטח מדרום לשכונה, עד מוזיאון רוקפלר. מח"ט 55, אלוף משנה מרדכי גור, חילק את המשימה בין גדודי החטיבה. על גדוד 66, בפיקודו של יוסי יפה, הוטל לפרוץ את הקו העירוני באזור שכונת סנהדריה, לכבוש את בית-הספר לשוטרים וגבעת התחמושת, ולהמשיך מהם לשכונת שייח' ג'ראח, שם יתמקם הגדוד במלון אמבסדור שמרכזה.

מפקד הגדוד החליט לבצע פרצה אחת בגדרות של בית-הספר לשוטרים שדרכה יעבור הגדוד כולו. על פי התוכנית הייתה אמורה פלוגה ד' של הגדוד, בפיקוד גיורא אשכנזי, לפרוץ את הגדרות מול בית-הספר לשוטרים. פלוגה ב', בפיקוד דוד (דודיק) רוטנברג תחדור ראשונה דרך הפרצה, תטהר את תעלת הקשר לאורך בית-הספר לשוטרים בואך גבעת התחמושת, ולאחר מכן תמתין בפאתי הגבעה כעתודה, בכוננות לסיוע בכיבוש הגבעה. פלוגה ג', בפיקוד עובד (דדי) יעקובי תנוע בעקבות פלוגה ב' דרך השטח הכבוש, תתקוף את גבעת התחמושת מעורפה - אגפה הדרום מזרחי - ותטהר אותה. פלוגה א', בפיקוד גבי מגל, תנוע דרך השטח שנכבש על ידי הפלוגות שקדמו לה, ותנוע אל תוך שכונת שייח' ג'ראח. כוח נוסף יכבוש את מוצב המטלית הצהובה, מדרום. ששת הטנקים מגדוד 182 שצורפו לכוח נועדו לשמש לסיוע ועתודה‏‏

כיבוש בית הספר לשוטרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקרב על בית הספר לשוטרים מבט משיכוני שכונת שמואל הנביא, ברקע בנייני שכונת שיח' ג'ראח.
בית הספר לשוטרים לאחר הקרב

אור ליום שלישי, 6 ביוני 1967, בשעה שתיים ועשרים אחר חצות, החל ריכוך ארטילרי של מטרות ההתקפה. יחידות הסיוע תקפו באש מרגמות ותותחים את מתחם גבעת התחמושת. בקרב האש העז שהתפתח בין הצדדים החלו הצנחנים להבקיע את הקו העירוני תוך שהם נתקלים בהתנגדות ובגדרות התיל. בסופו של דבר נפרצו ארבע הגדרות, והצנחנים החלו להיכנס לתעלת הקשר המובילה לבית הספר לשוטרים. כבר בשלב זה התברר כי תעלות הקשר צרות מאד: לא רק שלא היה בהן מקום לשני לוחמים זה בצד זה, עובדה שהקשתה מאד על החייל המוביל להתחלף לאחר שאזלה תחמושתו, אלא שגם לוחם בודד עם חגור מלא ציוד ותחמושת התקשה להתקדם.

הצנחנים הצליחו לחדור לתוך מבנה בית הספר לשוטרים ללא קשיים מיוחדים, מאחר שחיילי הלגיון הערבי נטשו את המבנה מיד עם תחילת ההרעשה ונסוגו אל תוך מוצב גבעת התחמושת. מוצב המטלית הצהובה נכבש אף הוא ללא התנגדות מיד לאחר מכן, כשכל החיילים בו נסוגים אף הם לתוך הגבעה. פלוגה ב' המשיכה בכיבוש התעלות המובילות למוצב גבעת התחמושת, תוך טיהור הבונקרים שבדרכה. הפלוגה מילאה את משימתה, והמ"פ הודיע למג"ד שהוא שולט על הכניסה המערבית למוצב.

כוח הטנקים חדר אל חצר בית הספר לשוטרים, משם פנו שני טנקים דרומה, לעבר דרך שכם, בעוד שאר הטנקים עוכבו על מנת לשמש חיפוי לכוח הפורץ לגבעה לכיוון מוצב גבעת המיבתר.

קרב אכזרי ועקוב מדם התפתח על גבעת התחמושת ונגמר רק לאחר כיבוש הגבעה.

37 צנחנים נפלו בכל מהלך כיבוש מתחם בית הספר לשוטרים וגבעת התחמושת, מהם 21 בגבעה עצמה. הצבא הירדני איבד 71 לוחמים בגבעת התחמושת.

אתר ההנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1975 נחנך אתר הנצחה ומוזיאון גבעת התחמושת. במקום ניטעו 182 עצי זית כמספר הנופלים בקרבות ירושלים. בשנת 1987 הוכרזה גבעת התחמושת כאתר הנצחה ממלכתי ומדי שנה מתקיים בה טקס יום ירושלים.

אזכורים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחיבורו 'סינדרום ירושלים שלי' מספר אלישע פורת את זכרונותיו מירושלים בכלל, ומתייחס למתחם בית הספר לשוטרים:

"...הייתי מפקדה הצעיר של "עמדת פאג"י" שבצפון העיר. אל מול ביצורי בית הספר לשוטרים, ומצבורי המכשולים של סככות הענק של אונר"א, סוכנות הסעד של הפליטים. סבך השמות שלימים יהפכו למתחם "גבעת התחמושת". הייתי סייר צעיר שהוליך את אנשיו אל מעבר לתלתלי התיל, נער רעבתן שחמד את התאנים הנפלאות שבשטח ההפקר, ושהביא לבלגן גדול ולישיבה דחופה של ועדת שביתת הנשק הישראלית-ירדנית..."

בשירו גבעת התחמושת מספר יורם טהרלב על סוף הלחימה על הגבעה:

Cquote2.svg

בשבע, שבע ועשרים / אל בית הספר לשוטרים / אספו את כל הנשארים / מגבעת התחמושת.
עשן עלה מן הגבעה / השמש במזרח גבהה / חזרנו אל העיר שבעה / מגבעת התחמושת.

Cquote3.svg

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קואורדינטות: 31°47′51″N 35°13′37″E / 31.797412°N 35.226814°E / 31.797412; 35.226814