בית העולים
 |
בית העולים או בית החלוץ הוא כינויו של בית דו-קומתי ברחוב יפת 34 ביפו (לשעבר רחוב עג'מי), ששימש לשיכון עולים חדשים בימים הראשונים לאחר עלייתם לארץ ישראל.
המבנה הושכר ב-1918 בידי ועד הצירים, ונוהל בידי יהודה ודֻבה צ'רקסקי. מיקומו, בין עג'מי ליפו העתיקה, נבחר בשל קרבתו לנמל יפו, ממנו הגיעו העולים.
ב-1 במאי 1921 תקפו ערבים עוברי אורח ובתי עסק של יהודים ביפו, התקפה שסימנה את פרוץ פרעות תרפ"א. הפורעים הגיעו לבית העולים שסימל עבורם את העלייה היהודית, וניסו לפרוץ אליו. באותה העת שהו בבית עשרות עולים חדשים שלא היו חמושים. הניסיון הראשון לחדור לבית נכשל לאחר שהעולים הדפו את הפורעים באמצעות מוטות ברזל שהוצאו מהגדר הפנימית. הדיירים ציפו לסיוע המשטרה, אך הקצינים והשוטרים הערבים שהגיעו ירו לעבר השער ופרצו אותו. ההמון שפרץ פנימה החל במסע הרג וביזה, במהלכו נרצחו 14 מיושבי הבית, ביניהם בני הזוג צ'רקסקי שסירבו להצעתו של קצין משטרה נוצרי להתפנות מהבית מבעוד מועד. 26 דיירים נוספים נפצעו. דיירים שהתבצרו בקומה השנייה ניצלו, משום שהפורעים לא הספיקו להגיע אליהם. כעבור כארבעים דקות הגיע למקום קצין בריטי שפיזר את המתפרעים ביריית אקדח.
אירועי בית העולים מתוארים בספרים "עד הסוף" מאת משה שמיר ו"הנדר" מאת משה גרנות, חתנו של משה צ'רקסקי, שכנער בן 13 היה בבית בעת הפרעות.
לאחר המאורעות ננטש בית העולים, ובית חדש הוקם בקצהו הדרומי של רחוב אלנבי. מהבית החדש נגזר שמו של רחוב העלייה, המשכו של רחוב אלנבי.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- משה גרנות, "מאורעות תרפ"א ב"בית החלוץ" (בית העולים) ביפו, כ"ג בניסן תרפ"א, 1 במאי 1921, חדשות בן עזר, גיליון 340
- תמונות באתר zoomap
- המבנה באתרו של צור שיזף
- דליה קרפל, סיכול לא ממוקד, באתר הארץ, 5 ביוני 2009: על פרשת רצח הקצין תופיק ביי
 (1) מגדלור יפו (2) בית שמעון הבורסקאי (3) כנסיית מר מיכאל (4) כנסיית פטרוס הקדוש (5) מנזר ניקולאס הקדוש (6) מסגד הים |
