בית העלמין העתיק בצפת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
בית העלמין העתיק בצפת
פרטי בית הקברות
דת יהדות
האתר הרשמי
מיקום צפת
קואורדינטות 32°58′07″N 35°29′12″E / 32.9686°N 35.4867°E / 32.9686; 35.4867
(למפת צפת רגילה)
 
בית העלמין העתיק בצפת
בית העלמין העתיק בצפת
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מבט מהרחפן על בית הקברות של צפת
משמאל ההר ובו בית הקברות היהודי העתיק ומתחתיו מימין בית הקברות החדש של צפת בחלקה השמאלי התחתון של התמונה נראה גגו של מקוה האר"י

בית הקברות היהודי העתיק בצפת הוא מבתי העלמין העתיקים בארץ ישראל. שימש במשך מאות רבות של שנים כמקום קבורה לבני המקום ובהם דמויות בולטות וחשובות במורשת ישראל. בית הקברות מצוי לאורכו של המדרון המערבי של העיר צפת. בקצה רחוב האר"י במורד הר כנען למול נחל עמוד וצופה על הכנרת. מדי שנה מבקרים בו למעלה מ-700 אלף איש הפוקדים את קברי הצדיקים שבמקום ביניהם לפי המסורת קברי תנאים, אמוראים, מקובלים ואדמו"רים רבים[1]. בסמוך אל בית הקברות העתיק נמצא "בית הקברות החדש של צפת". בצידו הצפוני נמצא בית הקברות הצבאי של צפת הנמצא על צלע ההר ובקרבתו האנדרטה לזכר שבעה מעולי הגרדום.

בכניסה אל בית הקברות נמצא מקווה האר"י.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האזכור הקדום ביותר הוא של תלמיד רבי עובדיה מברטנורא בשנת 1495 המזכיר את בית העלמין ואת קברו של הנביא הושע בן בארי. בשנת 1635 בקירוב מספר גרשון בן אליעזר סגל על כפר עין זיתון:"עין זיתון בה בית כנסת בנוי וסגור עם ספר תורה. ולצפון הכפר בית חיים."[2]

מתאר בית העלמין[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הקברות הישן משתרע על קרקע ששטחה נאמד במאה וחמישים דונם. בעקבות רעש האדמה וגלישת קרקע ניתן למצוא בבית העלמין לעיתים קברים מעל קברים.

החלקה הספרדית העתיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מן המאה ה-18 נוצרה הפרדה בקבורה בין הנקברים בני הקהילה האשכנזית לבין בני הקהילה הספרדית. רוב הספרדים נקברו בחלק הצפוני של בית העלמין. לעיתים ניתן למצוא קבורה ספרדית במערות קבורה בחלק הדרומי.

בשנת ה'תשע"ו (2015) גילה ד"ר ניסן שריפי, עורך דין ומרצה למשפטים, את מקום קברו המדויק של הרדב"ז, וזאת לאחר מחקר מעמיק בו סקר ד"ר שריפי מקורות רבים, אשר הצביעו על העובדה, כי הרדב"ז נקבר מימינו של קבר רבי משה מטראני (המבי"ט), בחלקת קבר האר"י, אשר היה תלמידו במצרים. כך, בכ"א בחשוון תשע"ו נערכה הילולה ראשונה על קברו של הרדב"ז, וזאת לאחר למעלה ממאה שנה של היעלמות קברו עקב איתני הטבע (רעידות אדמה וסחף קרקעי) בשילוב עם שימור לקוי של בית הקברות העתיק בצפת[3].

החלקה האשכנזית העתיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב בני הקהילה האשכנזית בעיר נקברו בחלק הדרומי של בית העלמין.

בית הקברות הצבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב הקברים בחלקה זו הם מן המאה ה-20 וצפופים מאוד. בחלקה קבורים בין היתר חללי המצור על עכו במלחמת השחרור.

החלקה הספרדית החדשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר קום המדינה הוקמו שתי חלקות חדשות לאשכנזים ולספרדים.

החלקה האשכנזית החדשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתרים בבית העלמין[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מקווה האר"י. המקווה בנוי על מעיין שעל פי המסורת בו נהג האר"י לטבול.
  • קברו של ר' פנחס בן יאיר- בתוך כיכר גדולה ישנו עץ גדול שעליו תלויים בדים ושקיות פלסטיק. קבר זה מקובל להקיף שבע פעמים תוך כדי תפילה.
  • קורבנות רעידת האדמה שהתרחשה בשנת 1837.
  • קורבנות המגפה והרעב של מלחמת העולם הראשונה ביניהם 104 מצבות של נספי גירוש תל אביב.
  • מצבת עולי הגרדום- בבית הקברות נקברו שבעה עולים מ-12 לוחמי המחתרות שהוצאו להורג בתלייה על ידי הבריטים בכלא עכו בשנת 1947.
  • קורבנות הפיגוע במעלות.
  • קורבנות הפיגוע באוטובוס ילדי אביבים.

הקבורים בבית העלמין[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבר האר"י

עד שנת 2020 הקבר העתיק ביותר המתועד הנמצא במקום היה קברו של רבי יוסף פאלנסי משנת 1482 (ה'רמ"ב). באפריל 2021 התגלו שני מצבות שתוארכו לשנת 1380 לערך.

בין הקבורים בצפת ישנם מחכמי צפת שחיו בעיר במאה ה-16, הרוגי רעש האדמה שפקד את העיר בשנת 1837, קרבנות הפרעות שהתרחשו בעיר בתקופת המנדט הבריטי, עולי הגרדום ועוד.

הבולטים ביניהם:

קברים עממיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תקופה מקור המסורת הערות
הושע בן בארי המאה ה-8 לפני הספירה תלמידו של רבי עובדיה מברטנורא (1495 לספירה) דמות מקראית, נביא
בארי רבי משה באסולה (1522 לספירה)
רבי יהושע בן חנניה המאה ה-2 לספירה רבי חיים ויטאל (1570 לספירה) תנא
רבי שמעון בן חלפתא
רבי פינחס בן יאיר רבי נפתלי הרץ בכרך (1648 לספירה)
הינוקא מכפר סכנין רבי אברהם ישמעאל חי סנגויניטי (1742 לספירה) דמות מספרות הזוהר
צאצאי הינוקא מכפר סכנין
רבי יוסי בר יעקב
רבי חייא מהזוהר
רבי אבא מהזוהר
רבי יהודה מהזוהר
רבי חזקיה בר רב
רבי יוסי מהזוהר
רב סעדיה גאון המאה ה-9 לספירה גאון
רבי בחיי אבן פקודה המאה ה-11 לספירה ראשון, לא ידוע המקום המדויק
רביאלעזר בן ערך המאה ה-2 רבי יוסף סופר (1760 לערך) תנא, לא ידוע המקום המדויק
הרוגי בית דין המאה ה-1 רבי שמחה בן יהושע מזאלאזיץ (1764 לספירה) קודם החורבן
אמו של הינוקא מכפר סכנין המאה ה-2 רבי מנחם מענדיל מקאמיניץ (1838 לספירה) דמות מספרות הזוהר
חנה ושבעת בניה המאה ה-2 לפני הספירה / המאה ה-1 לספירה רבי משה ריישר (1850 לספירה) לא ידוע המקום המדויק
מקווה האר"י

שיקום בית העלמין[עריכת קוד מקור | עריכה]

הזנחת המקום באופן מתמשך הביאה לכך שקברים רבים נעלמו. יששכר דב פטמן, ניצול שואה שעלה ארצה בשנות הארבעים, עשה רישום ומיפוי חלקיים לכשלושת אלפים מצבות מתוכן כאלף וארבע מאות נושאות כתובות[4]. תיעודו של פטמן שימש כבסיס לסקר נרחב שנעשה על ידי חוקר ארץ ישראל רמי יזרעאל החל משנת 1990. בתחילת שנות התשעים הוחלט לשקם את בית העלמין ולהתאים אותו לביקורי מאות אלפי עולי הרגל והמבקרים המגיעים אליו בכל שנה. בשנת 2011 נשרף חלק מבית העלמין, ולאחר זמן קצר שופץ בשנית, כולל דרכי גישה נאותות, ושיקום מערך הניקוז במקום.[5].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אריאל אפרים אהרונוב, "בית החיים העתיק בצפת - מסורות, תיעודים ומציאות בשטח", בתוך: עץ חיים, חלק ל"ח עמ' תקי"ח-תקמ"ג, ניו יורק תשפ"ב.
  • אלי אליאך, מערת צדק בצפת - מערת הפרושים תלמידי הגר"א, Academia.edu, מאי 2023
  • יוסי סטפנסקי, מצבות מספרות: השתקפות הקהילה היהודית בצפת בבית הקברות היהודי, עת-מול 284 (אוקטובר 2023), עמ' 26–29.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מגזין ארץ וטבע, בית העלמין העתיק, באתר ynet, 11 באוגוסט 2003
  2. ^ נתן שור, תולדות צפת עמוד 100, הוצאת עם עובד.
  3. ^ כתבה באתר הידברות
  4. ^ חגי עמיצור, צפת וכל נתיבותיה בעריכת אייל מירון, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים.
  5. ^ קובי דוד‏, אחרי השריפה, מי ישפץ את בית העלמין הישן בצפת?, באתר וואלה!‏, 23 ביולי 2011