בית העלמין העתיק בצפת
| הערך נמצא בשלבי עבודה: אתם מוזמנים להרחיבו ולתקן שגיאות, אך נא לא למחוק פסקאות בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | |||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
| יש להשלים ערך זה: ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך עדיין חסר בו תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |||
| הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם. | |||
בית העלמין העתיק בצפת הוא מבתי העלמין העתיקים בארץ ישראל. שימש במשך מאות רבות של שנים כמקום קבורה לבני המקום ובהם דמויות בולטות וחשובות במורשת ישראל. בית הקברות מצוי לאורכו של המדרון המערבי של העיר צפת. בקצה רחוב האר"י במורד הר כנען למול נחל עמוד וצופה על הכנרת. מדי שנה מבקרים בו למעלה מ-700 אלף איש הפוקדים את קברי הצדיקים שבמקום ביניהם קברי תנאים, אמוראים, מקובלים ואדמו"רים רבים[1].
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
האזכור הקדום ביותר הוא של תלמיד רבי עובדיה מברטנורא בשנת 1495 המזכיר את בית העלמין ואת קברו של הנביא הושע בן בארי. בשנת 1635 בקירוב מספר גרשון בן אליעזר סגל על כפר עין זיתון:"עין זיתון בה בית כנסת בנוי וסגור עם ספר תורה. ולצפון הכפר בית חיים"[2]
[עריכה] מתאר בית העלמין
בית הקברות הישן משתרע על קרקע ששטחה נאמד במאה וחמישים דונם. בעקבות רעש האדמה וגלישת קרקע ניתן למצוא בבית העלמין לעתים קברים מעל קברים.
[עריכה] החלקה הספרדית העתיקה
מן המאה ה-18 נוצרה הפרדה בקבורה בין הנקברים בני הקהילה האשכנזית לבין בני הקהילה הספרדית. רוב הספרדים נקברו בחלק הצפוני של בית העלמין. לעתים ניתן למצוא קבורה ספרדית במערות קבורה בחלק הדרומי.
[עריכה] החלקה האשכנזית העתיקה
רוב בני הקהילה האשכנזית בעיר נקברו בחלק הדרומי של בית העלמין.
[עריכה] בית הקברות הצבאי
רוב הקברים בחלקה זו הם מן המאה ה-20 וצפופים מאוד. בחלקה קבורים בין היתר חללי המצור על עכו במלחמת השחרור.
[עריכה] החלקה הספרדית החדשה
לאחר קום המדינה הוקמו שתי חלקות חדשות לאשכנזים ולספרדים.
[עריכה] החלקה האשכנזית החדשה
[עריכה] אתרים בבית העלמין
- מקווה האר"י. המקווה בנוי על מעיין שעל פי המסורת בו נהג האר"י לטבול.
- קברו של ר' פנחס בן יאיר- בתוך כיכר גדולה ישנו עץ גדול שעליו תלויים בדים ושקיות ניילון קבר זה מקובל להקיף שבע פעמים תוך כדי תפילה.
- קורבנות רעידת האדמה שהתרחשה בשנת 1837.
- קורבנות המגפה והרעב של מלחמת העולם הראשונה ביניהם 104 מצבות של נספי גירוש תל אביב.
- מצבת עולי הגרדום- בבית הקברות נקברו שבעה עולים מ-12 לוחמי המחתרות שהוצאו להורג בתלייה על ידי הבריטים בכלא עכו בשנת 1947.
- קורבנות אסון מעלות.
- קורבנות הפיגוע באוטובוס ילדי אביבים.
[עריכה] הקבורים בבית העלמין
בין הקבורים בצפת ישנם מחכמי צפת שחיו בעיר בהמאה ה-16, הרוגי רעש האדמה שפקד את העיר בשנת 1837, קרבנות הפרעות שהתרחשו בעיר בתקופת המנדט הבריטי, עולי הגרדום, ועוד. ביניהם:
- הנביא הושע בן בארי- הייחוס הקדום ביותר בבית הקברות.
- רבי יצחק לוריא - האר"י.
- רבי שלמה אלקבץ.
- ר' משה קורדובירו.
- ר' יוסף קארו מחבר ה"שולחן ערוך".
- ר' משה מטראני (המבי"ט).
- ר' משה אלשיך.
- ר' לייב בעל הייסורים.
- ר' פנחס בן יאיר.
- חנה ושבעת בניה.
- לוחמי הפלמ"ח וההגנה שנפלו במערכה על העיר.
[עריכה] מקווה האר"י
מקוה האר"י נמצא בתחתית המדרגות הנכנסות לבית העלמין מתחת לבית הכנסת האר"י הספרדי. שביל גישה בולט מוביל שמאלה אל עבר המקוה הבנוי על מעיין. על פי המסורת כאן נהג האר"י לטבול. על פי המסורת הידועה לנו, הורה האר"י ערש מותו לרחוץ את גופתו במקוה. במהלך ההכנות לקבורה, קם הרב בדרך נס על רגליו כדי לטבול את עצמו. קברו נמצא במרחק קצר מהמקוה. הרב בן ציון מוצפי סובר כי מקוה האר"י הנוכחי הוא לא המקוה העתיק בו טבל האר"י הקדוש, לדבריו[דרוש מקור], מקוה הארי היה סמוך לבית הכנסת האר"י הספרדי ויש אפילו עדויות לכך. הרב מגלה כי המקוה הנוכחי שימש למטרות אחרות ואחרי הרעש הגדול הוסב למקוה טהרה לציבור.
[עריכה] שיקום בית העלמין
הזנחת המקום באופן מתמשך הביאה לכך שקברים רבים נעלמו. יששכר דב פטמן, ניצול שואה שעלה ארצה בשנות הארבעים, עשה רישום ומיפוי חלקיים לכשלושת אלפים מצבות מתוכן כאלף וארבע מאות נושאות כתובות[3]. תיעודו של פטמן שימש כבסיס לסקר נרחב שנעשה על ידי חוקר ארץ ישראל רמי יזרעאל החל משנת 1990. בתחילת שנות התשעים הוחלט לשקם את בית העלמין ולהתאים אותו לביקורי מאות אלפי עולי הרגל והמבקרים המגיעים אליו בכל שנה. בשנת 2011 נשרף בית העלמין[4].
[עריכה] קישורים חיצוניים
- http://www.inn.co.il/News/News.aspx/228809
- http://www.safedfound.org.il
- בית העלמין בצפת באתר מאגר בתי העלמין היהודים הבינלאומי (באנגלית).
[עריכה] הערות שוליים
- ^ בית העלמין העתיק במדור תיירות באתר ynet.
- ^ נתן שור, תולדות צפת עמוד 100, הוצאת עם עובד.
- ^ חגי עמיצור, צפת וכל נתיבותיה בעריכת אייל מירון, הוצאת יד יצחק בן צבי, ירושלים.
- ^ אתר וואלה!, אחרי השריפה, מי ישפץ את בית העלמין הישן בצפת? ,קובי דוד.