בית העם הטמפלרי (חיפה)

בית העם הטמפלרי
מידע כללי
סוג	מבנה ציבורי
מיקום	חיפה
מדינה	ישראל
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	?–1869
תאריך פתיחה רשמי	1869
סגנון אדריכלי	אדריכלות טמפלרית
מידות
קומות	2
קואורדינטות	32°49′20″N 34°59′31″E / 32.82222222°N 34.99194444°E
	(למפת חיפה רגילה) בית העם הטמפלרי

בית העם הטמפלרי (גרמנית: Gemeindehaus; הגייה: גֵמַיְנְדֶהַאוּס) המצוי במושבה הגרמנית בחיפה היה המבנה הראשון שתוכנן על ידי הטמפלרים בארץ ישראל. מבנה זה, שנקרא אז "בית העם" או "אולם הכנסים" שימש מרכז הקהילה הטמפלרית בארץ.

המבנה, המצוי כיום בשדרות בן-גוריון 11, משמש כמוזיאון העיר חיפה^[1].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבן הפינה למבנה הונחה ב-23 בספטמבר 1869. המבנה תוכנן על ידי פטר יוליוס לויטווד, ובנייתו נעשתה ב-1869 על ידי פועלים ערבים בהדרכתם של אנשי מקצוע טמפלרים. הוא נבנה בסגנון טמפלרי הכולל גמלון אופייני, מרפסת מעל הכניסה לבית וכתובת מעל דלת המבנה בה נחרט באבן: ”אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני” (תהילים, קלז, ה'). על הגג הוצב מגדל פעמונים אשר קרא לקהילה להתכנסויותיה.

הבית כלל אולם גדול ששימש למפגשי הקהילה ולתפילות משותפות. כמו כן היה בקומה השנייה של המבנה בית ספר וחדרי מגורים (גם משפחת לנגה, מורה המושבה, גרה בקומה זו).

בשנת 1890 הורחב הבניין ונוסף לו אגף מזרחי ובו אולם רחב להתכנסויות, וכן נבנה גג רעפים ומגדל פעמונים חדש.

בשנת 1902, משגדלה הקהילה, נבנה בחצר המבנה מבנה בית ספר עבור ילדי הקהילה.

עד שנות ה-50 של המאה ה-20 שימש המבנה כבית ספר, ולאחר מכן הפך למחסנים של חברת אגד. המבנה שוקם במימון ממשלת גרמניה בשנת 2000 והפך למוזיאון לתולדות העיר חיפה.

בשנת 2007 כתבה הסופרת אורה מורג את הספר "הפנים שפרצו מהדף" בה הוזכר תיאורו של בית העם.

תיאור המבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית העם הטמפלרי - מרפסת אופיינית מעל הכניסה למבנה

המבנה בנוי בסגנון טמפלרי טיפוסי הכולל גג רעפים וגמלון. למבנה שתי קומות ועליית גג מרווחת. הוא כולל שתי קשתות מחודדות וקמרון הנישא לגובה של 5.5 מטרים.

המבנה שימש "מבנה לדוגמה" ומבנים רבים אחרים במושבה הגרמנית בחיפה, ואף במושבות אחרות נבנו כדוגמתו. המבנה אף נחשב בעת בנייתו כמבנה היפה ביותר בעיר חיפה, והיה מקור לחיקוי לבנייה הערבית והיהודית בראשית המאה ה-20.