בית הפרס
בהלכות טומאה וטהרה, בֵּית הַפְּרָס הוא שדה שהיה בו קבר, ונחרש בטעות ועצמות המת נפרסו והתפזרו בשטח. חז"ל גזרו שעפר השדה מטמא את הנוגע בו או הנושא אותו כאילו נגע או נשא מת, מחשש שמא נגע או הזיז עצם קטנה ולא הבחין בכך. "פרס" הוא מלשון פריסה ושטיחה.[1]
עפר השדה מטמא במגע ובמשא עד מרחק מאה אמות מן הקבר.[2] לעומת זאת, מי שמאהיל על שדה זה ולא נגע או הזיז את עפרו - טהור.[3] ניתן לטהר את בית הפרס, על ידי בדיקה (סריקה) מדוקדקת של כל השטח ואיתור כל העצמות הפזורות בו.[4]
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
[עריכה] הערות שוליים
- ^ פירוש המשנה לרמב"ם, אהלות פרק ב משנה ג ופרק יז משנה א. לפירושים נוספים ראו תוספות יום טוב, מסכת נידה, פרק ז משנה ה.
- ^ משנה, מסכת אהלות, פרק יז, משנה א
- ^ משנה מסכת אהלות פרק ב משנה ג
- ^ תלמוד בבלי מסכת כתובות דף כח עמוד ב
| טומאה וטהרה | ||
|---|---|---|
| דרגות הטומאה: |
אבי אבות הטומאה - אב הטומאה - ולד הטומאה - ראשון לטומאה - שני לטומאה - שלישי ורביעי לטומאה |
|
| דרכי היטמאות: | ||
| דברים המטמאים על פי התורה: |
מת - נבלה - נבלת עוף טהור - נבלת השרץ - בעל קרי - נידה - זבה - יולדת - זב - מצורע - צרעת הבתים |
|
| דברים המטמאים על פי חכמים: |
ארץ העמים - טומאת ידיים - בית הפרס - טומאת גויים |
|
| דברים הנטמאים: | ||
| נידה: |
הפסק טהרה - חומרא דרבי זירא - כתם - עקרות הלכתית - פרישה סמוך לווסת - שבעה נקיים |
|
| אחרים: |
טומאת מקדש וקדשיו - הכשר לקבל טומאה - טומאה רצוצה - טומאה הותרה בציבור |
|
| היטהרות: |
טבילה - פרה אדומה - מקווה - חציצה - טבול יום - מחוסר כיפורים |
|
| מסכתות בסדר טהרות: |
כלים - אהלות - נגעים - פרה - טהרות - מקוואות - נידה - מכשירין - זבים - טבול יום - ידיים - עוקצים |
|
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקת הלכה
