בית הקברות היהודי בווייסנזה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מבנה הכניסה
דוגמה למאוזולאום מפואר, של רוזאלי ארנסט-מוטר
הצמחייה העבותה המאפיינת את השבילים הפנימיים של בית הקברות

בית הקברות היהודי בוַויְיסֶנזֶהגרמנית: Jüdischer Friedhof Berlin-Weißensee) הוא בית קברות יהודי ברובע וייסנזה בברלין, הגדול (או השני בגדלו) באירופה. בית הקברות נוסד ב-1880, הוא משתרע של שטח של 42 הקטאר ומונה כ-115,500 חלקות קבר‏[1]. קבורים בו אישים רבים מיהדות גרמניה, בהם הצייר לסר אורי, הרב לאו בק, הפילוסוף הרמן כהן, הסופר שטפן היים ורבים אחרים.

תיאור בית הקברות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שער בית הקברות ומבני המנהלה והשירות (ברחוב הרברט באום) נבנו ב-1880 לפי תכנונו של האדריכל הרמן ליכט בסגנון דמוי רנסאנס איטלקי. לפני השער ניצבת מצבת זיכרון לנספי השואה ועליה המילים "יזכור השם מה היה לנו". מצבה זו הצטרפה לאנדרטה לנספים היהודים במלחמת העולם הראשונה שהוקמה ב-1927. סמוך להן לוח המנציח את קורבנות המאבק בנאציזם.

בית הקברות הגדול נחלק ל-120 חלקות, כאשר החלקות בהיקף הקרוב לגדר יועדו למשפחות המעמד הגבוה ונבנו בהן אחוזות-קבר דמויות מאוזוליאום. החלקות הפנימיות מקושרות בשבילים הנמתחים בצמחייה עבותה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השטח נרכש על ידי קהילת יהודי ברלין (Jüdische Gemeinde zu Berlin) הקונסרבטיבית כאשר המקום בבית הקברות העתיק בגרוס המבורגר שטראסה, שנחנך ב-1672, מוצה עד תומו.

בית הקברות שרד את ימי גרמניה הנאצית ורוב מצבותיו לא ניזוקו, אך מבנה שירות שהוקם ב-1919 נהרס.

עקב חלוקת גרמניה לאחר מלחמת העולם השנייה נותר בית הקברות בברלין המזרחית ושימש את הקהילה היהודית הקטנה בעיר. מצבו הוזנח והתדרדר. בשנות ה-70 של המאה ה-20 תוכנן הרס חלק מבית הקברות לשם סלילת כביש, אולם התוכנית הוסרה עקב התנגדות הקהילה היהודית.

בשנת 2005, לרגל יובל 125 שנה לבית הקברות החל גיוס משאבים לצורך שיקומו באמצעות סיוע מאונסק"ו[1] ובתמיכת ראש עיריית ברלין קלאוס ווברייט.

אישים הקבורים בבית הקברות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]