בית הקברות סנהדריה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בית הקברות סנהדריה
הכניסה לבית הקברות, מבט מכוון צומת סנהדריה

בית הקברות סנהדריה הוא בית קברות יהודי השוכן בצפון ירושלים בסמוך לשכונת סנהדריה, ובסמוך לצומת הרחובות שמואל הנביא, שדרות אשכול ובר-אילן (צומת סנהדריה).

בית הקברות סנהדריה, ממוקם כמה מאות מטרים מגן עירוני ובו קברים מתקופת בית שני המוכר בשם קברי הסנהדרין.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד מלחמת העצמאות היה בית הקברות בהר הזיתים בית הקברות העיקרי של ירושלים. עם פרוץ המלחמה, הפכה התנועה להר הזיתים למסוכנת בשל המעבר הדרך בשכונות ערביות. עד סוף חודש פברואר 1948 התנהלה קבורה חפוזה באמצע הלילה פעמיים בשבוע בליווי בריטי, אולם לאחר מכן שוב לא התאפשרה התנועה להר הזיתים.

על מנת לפתור את מצוקת הקבורה הוקצו בירושלים בתי קברות שהוגדרו כזמניים, כלומר עד שניתן יהיה לחדש את הקבורה בהר הזיתים או בבית קברות ראוי. לחברה קדישא העיקרית של ירושלים 'קהילת ירושלים' הוקצה שטח ששימש עד לאותה עת כחוות ניסיונות חקלאית בשולי שכונת סנהדריה. הנקברים הראשונים בבית עלמין זה היו ארבעים ושניים חללי מכונית התופת שפוצצה ברחוב בן יהודה. לאחר מלחמת ששת הימים הועברו חלק מהנקברים במקום אל בית העלמין בהר הזיתים. בתי קברות אחרים היו בגבעת שייח באדר (בין הכנסת לגן סאקר) ובחצר המבנה הישן של בית החולים שערי צדק. שני בתי קברות אלו נסגרו לאחר מלחמת העצמאות.

בית קברות קבוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מלחמת העצמאות, משהתברר שאין אפשרות לחדש את הקבורה בהר הזיתים שהיה תחת שליטת ירדנית, הפך בית הקברות סנהדריה לבית עלמין קבוע. באותה תקופה שכן בית הקברות בקצה העיר בסמוך לקו העירוני, ומול גבעת התחמושת. בתקופה זו החל לפעול גם בית הקברות הר המנוחות ממערב לירושלים, שנפתח ב-1951. עם פתיחת בית הקברות הצבאי בהר הרצל הועברו אליו חללי צה"ל שהיו קבורים בבית הקברות סנהדריה.

לאחר מלחמת ששת הימים נבנו השכונות רמת אשכול ומעלות דפנה, ובית הקברות הפך למובלעת בתוך תחום ירושלים.

בבית הקברות סנהדריה קיימים קברי שדה רגילים או "זוגיים" ורק חלקה אחת של קבורה רוויה (בקומות). כיום בית הקברות כמעט ואיננו פעיל מאחר שנשארו בו מעט מקומות קבורה פנויים.

בניגוד למנהג הרגיל בירושלים, לפיו בבתי קברות ליהודים אשכנזים המצבות שוכבות ולא עומדות, בבית קברות זה ישנן גם מצבות עומדות.

אזכורים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחיבורו 'מסע בחלל הפנוי' מספר דב אלבוים את זכרונות ילדותו מבית הקברות סנהדריה: "למסלול ההליכה הקבוע שלי הייתה נקודת-מוצא קבועה: בית-הקברות היוקרתי של שכונת סנהדריה, השוכן באחד הצמתים ההומים שבצפון העיר, לא הרחק מבית הורי. הייתי מגיע אל חומות האבן הגבוהות שלו, משתדל להסיט את מבטי מפנסי המכוניות החולפות, והוגה תמיד בכתובת הגדולה המתנוססת מעליו - "בית מועד לכל חי", מליצה מעודנת לבית-קברות, שיש בה איום מוחשי על כל מי שעובר בצומת דרך שגרה. בעודי חולף על פני החומות, הייתי נזכר בהתגנבויות הילדות שלי ושל חברי אל תוך בית-הקברות בשעות הלילה שנראו בעינינו התמימות כמבחן אומץ..."

בשירו "אהבתי" מספר המשורר נח שלומוביץ זכרונות ילדות של נער שגר בסמיכות לבית הקברות:

"אהבתי את בית הקברות של סנהדריה מצבות עומדות מטפסים וקופצים. ליד החומה רחוק מהמתים. שלא יראו. כמה גדלת, (את כבר צריכה חזיה). התרגשנו. צחקקנו. בסוף גם התנשפנו. קצת. כולם פה מתים. ואני, מת עלייך..."

אישים מפורסמים הקבורים בבית הקברות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קואורדינטות: 31°47′48″N 35°13′17″E / 31.796802°N 35.221256°E / 31.796802; 35.221256