בית הקול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תמונה אנדוסקופית של בית הקול
הסבר אנטומי של בית הקול

בית הקול (בלועזית: Larynx) הוא איבר בגרונם של יונקים ובעלי חוליות רבים אחרים, הממוקם בקדמת הצוואר מעל קנה הנשימה באזור בו מתפצל הגרון לקנה הנשימה והוושט. בית הקול עשוי תשעה חלקי סחוס, ביניהם מכסה הגרון, בלוטת התריס, וסחוס טבעתי, שקשורים יחד על ידי רצועות של שרירים ומרופדים בקרום רירי.

בית הקול משמש למעבר אוויר מן הלוע אל הריאות ובו מאוחסנים מיתרי הקול המרפדים את שני צדיו. בית הקול אחראי גם על יצירת הצלילים האנושיים, על גובה הקול ועוצמתו. מידת הקִרבה בין מיתרי הקול משתנה בהתאם למרחב של בית הקול והיא שקובעת אם נוצר בסיס החיתוך עבור העיצורים הסדקיים או שמופקות הקוליות והמנושפות של העיצורים הנחתכים בבסיסי חיתוך אחרים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

רככת בית הקול

Gray490.png ערך זה הוא קצרמר בנושא אנטומיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.