בית התפוצות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בית התפוצות
Beth Hatefutsoth3.JPG
פרטים
סוג מוזיאון למורשת והיסטוריה יהודית
שנת פתיחה 1978
כתובת אוניברסיטת תל אביב, רח' קלאוזנר, תל אביב-יפו
דף הבית http://www.bh.org.il/he/default.aspx
בית התפוצות (חזית מזרחית)
בית התפוצות (חזית מערבית)

בית התפוצות – מוזיאון העם היהודי הוא מוזיאון הנמצא בתוך קמפוס אוניברסיטת תל אביב שברמת אביב. במרכז המוזיאון, שנפתח לקהל בשנת 1978, תצוגה קבועה המשתרעת על פני שלוש קומות ומספרת את הסיפור הייחודי והמתמשך של העם היהודי לאורך הדורות באמצעות אמצעי המחשה מגוונים - ציורי קיר, דיורמות, שחזורים תלת-ממדיים, סרטים, תצוגות אור-קוליות ואמצעי המחשה ממוחשבים. התצוגה מתחקה אחר חידת קיומו של עם שהתפזר על פני תבל והצליח לשמור על ייחודו, על מורשתו, על אורחות חייו ועל ערכיו.

תצוגת הקבע ערוכה על פי נושאים מרכזיים: המשפחה, הקהילה, האמונה, היצירה, הקיום ויחסי הגומלין עם הסביבה הלא-יהודית והשיבה לארץ ישראל. לרשות המבקרים גם עומדים חדרי עיון ומאגרי מידע על שורה של נושאים – תצלומים וסרטים, אילנות יוחסין, מוזיקה יהודית, מידע על קהילות יהודיות ברחבי העולם ועל מובנם ומקורם של שמות משפחה יהודיים. בקומת הכניסה של המוזיאון מוצגות תערוכות מתחלפות על נושאים מגוונים: קהילות, אישים, נושאים היסטוריים וכן תערוכות צילום ואמנות יהודית. בית התפוצות מקיים פעילויות חינוכיות המיועדות לקשת רחבה של קהלים – תלמידים, עולים, חיילים, סטודנטים, אנשי חינוך ועוד. כמו כן נערכים בו באופן שוטף אירועי תרבות - ערבי עיון, סרטים, קונצרטים וכינוסים מדעיים.

תולדות המוזיאון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמת המוזיאון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרעיון להקים את בית התפוצות הועלה לראשונה עוד בסוף שנות החמישים של המאה העשרים; משתתפי ישיבת המליאה של הקונגרס היהודי העולמי, שהתכנסו ב-1959 בסטוקהולם, החליטו להקים בישראל מוסד הנושא את שמו של ד"ר נחום גולדמן, מייסדו ונשיאו של הקונגרס היהודי העולמי. המוסד נועד להוות "ביטוי חי" לקשרים המחברים את הקהילות בתפוצות לישראל. ד"ר גולדמן, מצִּדו, שאף להקים בישראל מוזיאון שינציח את העולם היהודי שנכחד בשואה ובה בעת יראה, במיוחד לדור הצעיר של הישראלים, את מהותה של תופעת גולה בתולדות העם היהודי.

אבן הפינה לבניין הונחה ב-20 באוקטובר 1966, במעמד נכחו נשיא מדינת ישראל זלמן שזר, ג'ורג' וייז נשיא אוניברסיטת תל אביב, ד"ר נחום גולדמן, ומרדכי נמיר ראש עיריית תל אביב‏[1]. תהליך הקמת המוזיאון נמשך כשני עשורים, וידע עליות ומורדות. בתחילת שנות השבעים חבר לגולדמן המשורר אבא קובנר, שגם הוא, כמו גולדמן, סבר כי ראוי להקים במדינת ישראל מפעל חזותי בעל ערך דידקטי שיכנס בין כתליו את זיכרון הגולה וימחיש למבקרים את עושר החיים ואת רוחה של יהדות התפוצות, את יצירתה ואת מאבקה להישרדות. אבא קובנר גיבש את הקונספציה של התצוגה הקבועה המבוססת על חלוקה פנימית של המוזיאון לשישה שערים נושאיים. ישעיהו (שייקה) וינברג עמד בראש צוות ההקמה והיה למנהלו הראשון של המוזיאון.

כשנפתח מוזיאון בית התפוצות במאי 1978 הוא נחשב לאחד המוזיאונים החדשניים ביותר בעולם – מוזיאון המבוסס על שחזורים ולא על מוצגים מקוריים, וכן ובזכות השימוש המפותח באמצעי תצוגה שנחשבו לחדשניים, כולל שימוש חלוצי במחשבים.

ראשית שנות ה-2000: המשבר והשיקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפת אוניברסיטת תל אביב
ניתן ללחוץ על הקישורים לשמות המקומות.
מרכז הירידים והקונגרסים בישראל הדרייב אין המרכז לטכנולוגיה חינוכית הטלוויזיה החינוכית הגנים הבוטניים הגן הזואולוגי שייח' מוניס שדרות קק"ל מחלף קק"ל טיילת המדע הבית הירוק הפקולטה להנדסה בית הספר לעבודה סוציאלית בית הספר לכלכלה אודיטוריום סמולרש הפקולטה למשפטים בית הכנסת צימבליסטה הפקולטה לניהול הפקולטה למדעים מדויקים בית התפוצות הספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי ספריית וינר הפקולטה לרפואה מסוף האוניברסיטה מרכז עלית לספורט הפקולטה לאמנויות הגלריה האוניברסיטאית כיכר אנטין בית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה הפקולטה למדעי החברה המכון למחקרי ביטחון לאומי מכון התקנים הישראלי אפקה נווה אביבים רמת אביב רחוב חיים לבנון מסילת הירקון מסילת החוף נתיבי איילוןMap TAU.png
אודות התמונה

בראשית שנות ה-2000 נקלע בית התפוצות למשבר קשה, שהגיע לשיאו בקיץ 2003. קיצוץ מתמשך בהקצבת ממשלת ישראל למוזיאון; ירידה ניכרת במספר התיירים והמבקרים כתוצאה מהאינתיפאדה השנייה; מחסור בתרומות והתיישנות התצוגה - כל אלה הביאו את בית התפוצות למשבר שבו עמד על סף סגירה. להצלת המוזיאון התגייסה קבוצה של אנשי ציבור ובראשם ראש עיריית תל אביב לשעבר שלמה להט (צ'יץ'), שאף רתם את ראש הממשלה דאז אריאל שרון להצלתו. אריאל שרון ביקר במוזיאון, והתחייב בשם ממשלת ישראל שבית התפוצות לא ייסגר. בתחילת שנת 2004 גובשה "חבילת הצלה" בסכום של ארבעה מיליון דולר, שנועדה להבריא את המוזיאון. ל"חבילת ההצלה" היו שלושה שותפים: ממשלת ישראל, התורם ליאוניד נבזלין (באמצעות קרן נדב) וועידת התביעות. בה בעת הוחל בכנסת בפעילות להעברת חוק בית התפוצות, אשר יבטיח את המשך קיומו של המוזיאון. החוק אושר ב-6 בדצמבר 2005, והוא מגדיר את בית התפוצות כמוסד לאומי – "המרכז הלאומי לקהילות ישראל בארץ ובעולם," וככזה הוא גם ראוי לתקצוב ממשלתי. במסגרת הארגון מחדש הוקם חבר נאמנים בינלאומי ובו דמויות מובילות בציבוריות הישראלית וכן ראשי קהילות יהודיות בתפוצות. בתמיכת קרן נדב, שהוקמה על ידי ליאוניד נבזלין, הוחל בגיבוש תוכנית פיתוח ארוכת-טווח שמטרתה לקדם את המוזיאון ולהפכו למרכז עולמי, חדשני ומודרני של חוויה ליהודים מכל העולם. במסגרת זו גם הוקם בית הספר הבינלאומי ללימודי העם היהודי.

המוזיאון מאוגד תחת חברה מעורבת בבעלות ממשלת ישראל, אוניברסיטת תל אביב, הסוכנות היהודית והקונגרס היהודי העולמי.

תוכנית התחדשות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית התפוצות מצוי כעת בעיצומה של תוכנית פיתוח נרחבת, שמטרתה למצב אותו מחדש כמוסד מוביל ומרכזי במדינת ישראל ובעולם היהודי ולהכינו לאתגרי המאה ה-21.

תצוגת הקבע החדשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת תוכנית הפיתוח תוקם בבית התפוצות תצוגת קבע חדשה, שתספר את סיפורו הייחודי והמתמשך של העם היהודי מתקופת האבות ועד ימינו באמצעים טכנולוגים חווייתיים ואינטראקטיביים. מטרת התצוגה החדשה, היא לעורר שייכות ולחבר את הנרטיב האישי של כל מבקר יהודי לסיפור היהודי הכללי, ולעורר אמפתיה ועניין במבקר הלא יהודי. שיטת ההצגה תהיה פלורליסטית באופיהּ, ותביא את ריבוי הקולות והפנים של התרבות היהודית בכל התקופות. הקמת תצוגת הקבע מתאפשרת הודות להקצבה של ממשלת ישראל, תרומתן של ועידת התביעות ושל קרן נדב.

שיפוץ קומת הכניסה והרחבתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך שנת 2008 הורחבה קומת הכניסה של בית התפוצות ואוחדה עם הקומה הראשונה בבניין החדש ע"ש אברהם ואדיתה שפיגל. בחודש נובמבר 2008 נחנך לובי חדש, רחב-ידיים ומסביר פנים, וכן נפתחו לקהל חללי תצוגה חדשים, אודיטוריום חדש ובו 100 מקומות, קפיטריה מרווחת עם מרפסת הצופה לקמפוס ולים, חנות מזכרות חדשה וגדולה, ואזור מיוחד לפעילות ילדים, שנפתח ביולי 2010. שיפוץ קומת הכניסה התאפשר הודות לתרומתם של קרן "נדב", ידידי בית התפוצות באמריקה וממשלת ישראל.

איחוד ושדרוג מערכת מאגרי המידע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנובמבר 2007 הושקה בבית התפוצות מערכת מחשוב חדשה המאחדת את כל מאגרי המידע הדיגיטאליים של המוזיאון על פלטפורמת חיפוש אחת. המערכת החדשה פותחה עבור בית התפוצות על ידי חברת HP ישראל, והיא מאפשרת חיפוש קל ומהיר בכל קטגוריות התוכן, הכוללות: מידע על קהילות יהודיות ברחבי העולם, שמות משפחה יהודיים, עצי משפחה, מוזיקה יהודית, ביוגרפיות, תערוכות, סרטים ותצלומים.

מבנה המוזיאון[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחזור התבליט על שער הניצחון ברומא בתחילת תערוכת הקבע; מסמל את תחילת הגולה

העובדה שיהודים לא השאירו אחריהם ערכים חומריים רבים או מונומנטים פיזיים – עקב נסיבות גלותם – משתקפת באופיו הייחודי של המוזיאון, העושה שימוש בשיטות שיחזור והמחשה מגוונות. רבים מן המוצגים בתצוגה הקבועה הם מעשה ידי אמנים ואומנים בני זמננו אשר עיצבו כל פריט בנאמנות מרבית לעובדות ההיסטוריות.

בכניסה למוזיאון נחשף המבקר לשחזור הראשון – אבנים גדולות ומפוארות, שרידים מן המתחם ההרודיאני הגדול שהקיף את הר הבית ונהרס בחורבן בשנת 70 לספירה. בהמשך ניצב שחזור נוסף ובהקשר דומה: תבליט מן הקיר הדרומי של "שער טיטוס" ברומא, המנציח את תהלוכת הניצחון שהתקיימה לציון דיכוי המרד הגדול של היהודים ברומאים. בתמונה נראים שבויים יהודים הנושאים את מנורת בית המקדש שנבזזה לאחר שחרב הבית. המנורה – סמל הריבונות היהודית – נישאת במרכז. האירוע מסמן את תחילת הגלות.

בהמשך התצוגה הקבועה מסופרות 2,500 שנה של קיום יהודי בתפוצות – כאמור, לא על פי סדר כרונולוגי או גאוגרפי, אלא על פי נושאים המשקפים את ההיבטים העיקריים של החיים היהודיים בכל זמן ומקום. כל נושא מתואר באגף או "שער" של התצוגה. ואלה השערים:

  • שער המשפחה – מחזור חיי אדם מלידה עד פטירה ומחזור השנה היהודי הכולל חגים ומועדים.
  • שער הקהילה – החיים הציבוריים ומוסדות הקהילה היהודית בתקופות ובסביבות שונות.
  • שער האמונה – האמונה היהודית בדגש על מרכזיות בתי כנסת ולימודי הקודש. בשער זה מוצגים דגמים ייחודיים של 18 בתי כנסת מכל רחבי העולם וכן ארבעה שחזורים:
  • שער היצירה – מגוון רחב של נושאים מתרבות ישראל: לשונות יהודיות, חינוך, ספרות, אמנות ובנוסף, תרומת היהודים לתרבות העולם.
  • שער הקיום – משחזר כרונולוגית את חיי היהודים בקהילות בולטות בתקופות שונות. מתמקד ביחסי הגומלין בין היהודים לבין הסביבה הלא-יהודית.
  • שער השיבה – הכמיהה לארץ ישראל, חזון שיבת ציון וקיבוץ גלויות.
  • כרונוספירה – מיצג מרכזי נוסף במוזיאון הוא החיזיון האורקולי כרונוספירה, המוצג על כיפת אולם דמוי פלנטריום, ומספר באופן כרונולוגי את תולדות העם היהודי.

תצוגת הקבע של המוזיאון משמשת בסיס למערכת רחבה של פעילויות. בנוסף לה מוצגות במוזיאון תערוכות מתחלפות על קשת רחבה של נושאים. בשלושה עשורים ויותר מאז שנפתח לקהל הוצגו בבית התפוצות יותר מ-150 תערוכות מתחלפות.

מאגרי המידע[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיום הקמתו נאגר בבית התפוצות מידע עשיר ומגוון בתחומים רבים המתעדים את העם היהודי לדורותיו: צילום, גנאלוגיה, סרטים, מוזיקה יהודית, מידע על קהילות ותולדותיהן ומידע על מקורם ופירושם של שמות משפחה יהודיים. מאגרי מידע אלה גובשו בשנים האחרונות לכלל מערכת מולטימדיה משולבת המאפשרת עריכת חיפוש מקיף על קשת רחבה של נושאים. רשימת מאגרי המידע העיקריים:

  • המרכז לתיעוד חזותי ע"ש ברנרד ה' ומרים אוסטר – אוסף תצלומים על נושאים יהודיים מהגדולים בעולם. במרכז גם אוסף סרטים ובו יותר מ-1000 סרטים.
  • המרכז לגניאלוגיה יהודית ע"ש דאגלס א' גולדמן – המרכז לגניאלוגיה יהודית ע"ש דאגלס גולדמן מאפשר חיפושים במאגר מידע ממוחשב, המכיל אלפי אילנות יוחסין של משפחות יהודיות מרחבי העולם. יותר משלושה מיליוני שמות כבר רשומים במרכז לגניאלוגיה יהודית בבית התפוצות, ושמות חדשים נוספים מדי שעה. מבקרים ממגוון מקומות ואורחות חיים באים להתחקות אחר שורשיהם, לתעד ולהנציח את אילן משפחתם עבור הדורות הבאים, ובכך הם מוסיפים עוד ענף לאילן המשפחתי הגדול של העם היהודי.
  • המרכז למוזיקה יהודית ע"ש פהר - במרכז אוסף של כ-25,000 פרקי מוזיקה יהודית לגווניה ולעדותיה - שירים מסורתיים, נעימות, תפילות ויצירות מוזיקליות וכן ערכים על מוזיקאים ומשוררים יהודים.
  • מאגר השמות המשפחה ע"ש ממי דה-שליט – אחד ממאגרי המידע הייחודיים למוזיאון, ומהווים אבן שואבת למבקריו, הוא מאגר הפירושים לשמות המשפחה היהודיים. המאגר מונה מעל ל-20,000 ערכים, ומכיל מאמרים קצרים על פירוש. מקור, והתפתחותם ההיסטורית של שמות המשפחה בהם השתמשו יהודים מכל התפוצות. המפעל החל בשנות ה-80 של המאה העשרים, וגדל במהירות. זהו האוסף הדיגיטלי היחיד בעולם של שמות משפחה יהודיים, וככזה מטרתו היא לשמר היבט חשוב במורשת היהודית, ולהבטיח את שימורו גם למען הדורות הבאים.
  • מאגר הקהילות – נתונים היסטוריים, גאוגרפיים, ודמוגרפים על מספר גדול של קהילות יהודיות בכל רחבי העולם בעבר ובהווה.
  • מאגר האישים – אלפי ביוגרפיות של יהודים מפורסמים מכל קהילות ישראל.
  • מאגר התערוכות – מידע על התערוכות המתחלפות אשר הוצגו בבית התפוצות.
  • פרסומים - בית התפוצות מפיק פרסומים, קטלוגים, ספרים ותקליטורים.

בית הספר הבינלאומי ללימודי העם היהודי מיסודה של קרן נדב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הספר הבינלאומי ללימודי העם היהודי הוקם בבית התפוצות בנובמבר 2007 על ידי קרן נדב. מטרת בית הספר הבינלאומי ללימודי העם היהודי בבית התפוצות היא להעמיק את תודעת העם היהודי בקרב הדור הצעיר בישראל ובעולם, ואת מעורבותו ואת מחויבותו לעם היהודי. בית הספר שואף להעלות על סדר היום החינוכי בישראל וברחבי העולם את נושא החינוך לעמיות יהודית. העבודה החינוכית מתבססת על התצוגות והמאגרים העשירים של בית התפוצות.

בית הספר הבינלאומי ללימודי העם היהודי בבית התפוצות:

  • מהווה את המסגרת החינוכית של בית התפוצות
  • מטפח אנשי חינוך לעמיות יהודית
  • משמש בית יוצר לתוכניות עמיות יהודית המשלבות חוויה וידע
  • משרת כמצע להגדרת וקידום החינוך לעמיות יהודית בארץ ובעולם

נקודת המוצא הפדגוגית של בית הספר מניחה, כי העמיות מהווה מושג על קונספטואלי לזהות יהודית קולקטיבית המאגדת בתוכה מגוון רב של זהויות יהודיות אינדיבידואליות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]