בית וטין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סמל בית וטין

בית וטין (גרמנית: Wettin) היה שושלת אצולה גרמנית ששלטה באזורי סקסוניה, סקסוניה-אנהלט ותורינגיה של ימינו במשך כ-800 שנים; בנוסף שלטו בני וטין בפולין בחלק מן ההיסטוריה שלה; וצאצאים לבית וטין עלו על כס המלוכה גם בממלכה המאוחדת, פורטוגל, בולגריה ובלגיה. כיום שולטים צאצאים לבית וטין בבריטניה (מאז 1901) ובבלגיה (מאז 1831). מקור שמו של בית האצולה הוא מצודת וטין, שמצויה ליד העיר הַאלֶה על הנהר זַאלֶה בסקסוניה אנהלט.

השושלת נחשבת לאחת משושלות האצולה העתיקות ביותר בגרמניה, הקיימת כבר מימי הביניים. האב הקדמון של השושלת נחשב תידריקוס (Thiedericus, נפטר ב-982). בערך בשנת 1000, במסגרת הכיבוש הגרמני של הטריטוריות הסלאביות, כבשה המשפחה את טירת וטין. בשנת 1030 לערך קיבלה המשפחה את אזור האוסטרמרק הסקסוני כפייף. בשנת 1089 היינריך הרביעי העניק למשפחה את התואר רוזן מייסן, ומייסן הפכה למקום המושב של בית וטין. מקום המושב של בית וטין נשאר במייסן עד לשנת 1485, אז חולקו נחלות בית וטין בין האחים ארנסט ואלברכט.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]