בית משפט צבאי (ישראל)

ערך זה עוסק בבית משפט השופט את הפלסטינים תושבי השטחים. אם התכוונתם לבית דין השופט את חיילי צה"ל, ראו בית דין צבאי.

בתי משפט צבאיים (או יחידת בתי המשפט הצבאיים - יבמ"ש) בישראל, פועלים באזור יהודה והשומרון המוחזק בתפיסה לוחמתית על ידי צה"ל מתוקף תחיקת הביטחון באזור זה, בו לא הוחל החוק הישראלי.

עיקר עיסוקם הוא בעניינים פליליים-ביטחוניים.

ייעודה של מערכת בתי המשפט הצבאיים באזור יהודה והשומרון לאכוף חוק וסדר, על ידי שיפוט נאשמים בביצוע עבירות ביטחוניות או עבירות פליליות אחרות שנעברו באזור או היו מכוונות לפגוע בו, תוך הבטחת הליך הוגן וקיום משפט צדק.

רקע היסטורי

מאז מלחמת ששת הימים ביוני 1967 מחזיקה מדינת ישראל באזור יהודה והשומרון במסגרת "תפיסה לוחמתית". על כן, על פי המשפט הבינלאומי, הריבון באזור הוא המפקד הצבאי – מפקד כוחות צה"ל באזור. עם נטילת השלטון באזור על ידי צה"ל הוציא המפקד הצבאי, מכוח סעיפים 64 ו-66 לאמנת ז'נבה הרביעית (1949) בדבר הגנה על אזרחים בימי מלחמה, את הצו בדבר הוראות ביטחון. צו זה כונן, בין היתר, את בתי המשפט הצבאיים ביהודה שומרון וחבל עזה. בתי המשפט הללו הוקמו תחילה במסגרת הפרקליטות הצבאית, וכללו אך ורק בתי משפט של ערכאה ראשונה. עצמאות שיקול הדעת השיפוטי של בתי המשפט הצבאיים עוגנה בצו בדבר הוראות ביטחון, הקובע כי "בענייני שפיטה אין מרות על מי שבידו סמכות שפיטה, זולת מרות הדין ותחיקת הביטחון".

מאז הקמתה, עברה מערכת בתי המשפט הצבאיים שלושה שינויים מרכזיים, הנובעים מתיקוני חקיקה:

בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20, בעקבות החלטת נשיא בית המשפט העליון, מאיר שמגר הוקם בית המשפט הצבאי לערעורים, שתפקידו העיקרי להכריע בערעורים על פסקי הדין ועל החלטות של בתי המשפט הצבאיים בערכאה הראשונה.

החל משנת 2002 נפסק שיבוצם של שופטים שאינם משפטנים בהרכבים של בתי המשפט הצבאיים, ובמקומם צורפו ליחידה משפטנים, המשמשים כשופטים במילואים. שינוי זה עוגן בחקיקה בשנת 2004, ונקבע כי רק שופטים משפטנים שנבחרו על ידי וועדה למינוי שופטים יוכלו לכהן כשופטים של בתי המשפט הצבאיים ביהודה והשומרון. בכך נפרדה מערכת בתי המשפט הצבאיים מהנוהג בבתי הדין הצבאיים בישראל (הדנים בעבירות אותם מבצעים חיילים) שנקבע בחוק השיפוט הצבאי (תשט"ו, 1955) ולפיו חובה שחלק מהשופטים בבתי הדין בערכאה הראשונה לא יהיו בעלי השכלה משפטית.

בשנת 2004 הופרדה מערכת בתי המשפט הצבאיים מיחידת הפרקליטות הצבאית, והוקמה יחידה עצמאית נפרדת בשם "יחידת בתי המשפט הצבאיים". עם הקמת היחידה נפסקה הכפיפות ההיסטורית של היחידה לפרקליט הצבאי הראשי. מאז, יחידת בתי המשפט הצבאיים אינה כפופה לאף גורם למעט המטה הכללי של צה"ל. כמו כן, נשיא בית המשפט הצבאי לערעורים, המשמש כמפקד היחידה, כפוף אישית לנשיא בית הדין הצבאי לערעורים. בענייני שפיטה נשמרה העצמאות השיפוטית של בתי המשפט כפי שהייתה.

סמכות

על פי סעיף 10 לצו בדבר הוראות ביטחון, בית המשפט הצבאי מוסמך "לדון בכל עבירה שהוגדרה בתחיקת ביטחון ובדין" ועל כן מוסמכת לדון בכל עבירה המתבצעת באזור יהודה ושומרון גם אם נעברה על ידי מי שאינו תושב האזור. עם זאת, הנחיות פרקליטות המדינה מורות לגבי אזרחי ותושבי מדינת ישראל שבמקרים שניתן להעמיד נאשם לדין גם בבית משפט צבאי וגם בבית משפט אזרחי בישראל, ברירת המחדל תהיה להעמידו לדין בישראל. עם זאת, כאשר "מירב הזיקות" של הנאשם ושל העבירה הן לאזור, ובפרט כאשר מדובר בעבירה ביטחונית שבוצעה באזור, יש להעמיד את הנאשם לדין בבית משפט צבאי. בבחינת "מירב הזיקות" יינתן משקל למידת הזיקה לישראל, מקום מושבו של הנאשם ומרכז חייו בפועל, טיב העבירה וחומרתה, מקום מושבם ומקום העמדתם לדין של שותפיו לביצוע העבירה, אם ישנם כאלה, וקיום עונש מאסר על תנאי שניתן באזור‏.

הדין החל בבתי המשפט הצבאיים

בנוסף לצווים שנקבעו על ידי המפקד הצבאי, חלה בבתי המשפט הצבאיים החקיקה הירדנית שהייתה בתוקף בשנת 1967 וכוללת, בין היתר, חוקים עות'מאנים ומנדטורים, לרבות תקנות ההגנה (שעת חירום) משנת 1945 אשר חלקן הגדול בתוקף אף במדינת ישראל. מרבית העבירות שעליהן שופטים בתי המשפט הצבאיים את הנאשמים שבפניהם דומות מאוד לעבירות הקבועות בחוק בישראל.

בתי המשפט הצבאיים כפופים גם לכללי המשפט המנהלי הישראלי, וקיימת סמכות לבית המשפט העליון, בשבתו כבג"ץ, לדון בעתירות המוגשות כנגד אופן פעילותם של בתי המשפט הצבאיים. כפיפות זו לבג"ץ מבטיחה פיקוח נאות על טיב פעילותם של בתי המשפט הצבאיים באזור.

דיני הראיות החלים בבתי המשפט הצבאיים זהים לדיני הראיות הנהוגים בבתי המשפט האזרחיים במדינת ישראל. גם בתחום סדרי הדין, ההסדרים הקיימים באזור דומים לאלה הנהוגים בישראל. מקום בו נתגלתה "לאקונה", כלומר חסר בדין ביחס לסוגיה מסוימת, אימצו בתי המשפט הצבאיים את ההסדרים הנוהגים בישראל, על פי החוק הישראלי או על פי פסיקת בתי המשפט הישראליים.

אשר לעקרונות הכלליים של דיני העונשין, בנוגע לאחריות פלילית והסייגים לה, תחיקת הביטחון קובעת הסדרים משפטיים הדומים במידה רבה לחלק הכללי של דיני העונשין בישראל, בנוסח שהיה נהוג בישראל לפני 1994, מועד כניסתו לתוקף של תיקון 39 לחוק העונשין, תשל"ז-1977. יחד עם זאת, לאחרונה הוצגה הצעה לתיקוני חקיקה רחבים במסגרתה יצומצמו במידה רבה הפערים בין הדין הנהוג בישראל וביהודה ושומרון בעניין זה.

הרכב בית המשפט

כל השופטים בבתי המשפט הצבאיים של ערכאה ראשונה הם קציני צה"ל בסדיר או במילואים. שופטי הקבע בבתי המשפט הם בדרגת רס"ן ומעלה, ואנשי המילואים הם בדרגת סרן ומעלה. כולם חייבים להיות בעלי ניסיון משפטי של חמש שנים לכל הפחות, ועליהם להתמנות לתפקיד על ידי מפקד כוחות צה"ל באזור, על פי בחירת הוועדה למינוי שופטים.

בית משפט צבאי של ערכאה ראשונה יכול שיורכב משלושה שופטים (ואז הוא מוסמך לגזור על הנאשם את העונשים המרביים המוגדרים בדין) ויכול שיהיה דן יחיד (המוסמך להטיל על נאשם עונש כולל של 10 שנות מאסר לכל היותר). על אף האמור, לא ייגזר גזר דין מוות (בעבירות אשר זהו העונש הקבוע לצדן) אלא בהחלטה פה אחד של שלושה שופטים, שדרגתם אינה נופלת מסגן אלוף.

סוגי ההליכים המתקיימים בבתי המשפט הצבאיים

בפני בתי המשפט הצבאיים מתקיימים סוגים שונים של הליכים פליליים ומנהליים, ובכללם:

• דיונים בבקשות להארכת מעצר לצורכי חקירה או למעצר עד לתום ההליכים.
• משפטים פליליים בעבירות שבוצעו על רקע ביטחוני (החל מהפרות סדר וכלה בגרימת מוות בכוונה).
• משפטים בעבירות פליליות לפי הדין הירדני, כאשר לרוב קרבן העבירה הוא ישראלי (כגון עבירות רכוש, אלימות ומוסר). יתר המשפטים הפליליים מתקיימים בבתי המשפט ברשות הפלסטינית.
• עבירות תעבורה.
• ביקורת שיפוטית וערעור על צווי מעצר מנהלי.
• ועדות עררים על צווי הגבלה, צווי פיקוח וצווים מנהליים אחרים המוצאים על ידי מפקד האזור.

הייצוג בבתי המשפט הצבאיים ופומביות הדיון

בפני בית משפט צבאי מופיעים התביעה הצבאית וסנגורים אזרחיים (חברי לשכת עורכי הדין בישראל, או חברי לשכת עורכי הדין של הרשות הפלסטינית). כמעט ואין מקרים בהם נאשמים אינם מיוצגים, נוכח העובדה שעמותות שונות מממנות במרבית המקרים את שכר טרחת עורך הדין לנאשמים אשר אין ידם משגת ייצוג משפטי פרטי (בדומה לסנגוריה הציבורית בישראל). כמו כן, מוקנית לבית המשפט הסמכות למנות עורך דין לנאשם, כפי שהיה נהוג בבתי המשפט בישראל בטרם הוקמה הסנגוריה הציבורית.

ככלל, הדיונים המתקיימים בבתי המשפט הצבאיים הנם פומביים ופתוחים לציבור. בכל דיון נוכח מתורגמן, המתרגם באופן סימולטאני את מהלך הדיון מערבית לעברית, ולהפך. בדיונים המתנהלים בבתי המשפט הצבאיים, לא אחת נוכחים, כמשקיפים, נציגים מארגונים בינלאומיים שונים לזכויות אדם.

כמו כן, בדיון נוכחת רשמת משפטית (רמ"שית), אשר מקלידה את מהלך הדיון באולם המשפטים, שהוא הפרוטוקול.

פריסת יחידת בתי המשפט הצבאיים

היחידה מורכבת משני בתי משפט של ערכאה ראשונה: (בימ"ש יהודה, היושב בקריית המשפט שבמחנה עופר ליד גבעת זאב; ובימ"ש שומרון, היושב בסמוך לכפר סאלם ליד צומת מגידו), שני בתי משפט של ביקורת שיפוטית על מעצרים מנהליים (במחנה עופר ובמחנה קציעות שבנגב), ועדות עררים בקריית המשפט בעופר וכן בית משפט צבאי לערעורים השוכן במחנה עופר. כמו כן, מקיימת מערכת בתי המשפט אולמות משפט לצד 4 מתקני כליאה הפזורים ברחבי הארץ (קישון, פתח תקווה, ירושלים ואשקלון)‏.

עד ליציאת כוחות צה"ל מרצועת עזה שכן במתחם ארז בית המשפט הצבאי של חבל עזה.

בית משפט צבאי לנוער

ב-1 בנובמבר 2009, לאחר 42 שנה שבהן נשפטו קטינים ובגירים פלסטינים באותן ערכאות צבאיות, נחנך במחנה עופר בית משפט צבאי לנוער. את תפקידי השופטים מאיישים שופטים צבאיים שעברו הכשרה מתאימה. בעבר, לפי המשפט הצבאי הישראלי בן 16 ומעלה היה נחשב לבגיר, וזאת בשונה מהגדרת החוק הישראלי לפיה אדם נחשב בגיר רק מגיל 18. כיום, לאור התיקון לצו בדבר הוראות ביטחון, גם בתחומי יהודה ושומרון בגיר ייחשב החל מגיל 18 בלבד.

נתונים מספריים

באופן מסורתי, מעבר לעבירות המבוצעות באזור, מרבית הנאשמים המעורבים בפיגועים שבוצעו בישראל עומדים לדין בבתי המשפט הצבאיים ביוהודה ושומרון, מכוח הסמכות המוענקת להם על פי דין. כך קרה גם בנוגע לאלפי פיגועי הטרור שהתרחשו בישראל מאז האינתיפאדה השנייה בשנת 2000.

להלן מספר נתונים מספריים מתוך דוחות הפעילות שמפרסם בית המשפט הצבאי לערעורים:

• בשנת 2005 התקיימו כ-12,000 דיונים בבקשות להארכת מעצר; נפתחו למעלה מ-5,400 תיקי בית משפט חדשים, שברובם הנאשמים היו עצורים עד תום ההליכים; הסתיימו משפטיהם של כ-6,800 עצורים; נדון עניינם של כ-2,500 עצורים מנהליים; בערכאת הערעורים נדון עניינם של למעלה מ-400 נאשמים.
• בשנת 2006 הוגשו כתבי אישום בעניינם של 9,800 נאשמים, והסתיימו משפטיהם של 9,000 נאשמים. התקיימו דיונים בבקשות להארכת מעצר בעניינם של 16,451 עצורים.
• נכון לסוף שנת 2006 היה תלוי ועומד בבתי המשפט הצבאיים עניינם של 3,183 נאשמים, מהם 1,986 עצורים עד תום ההליכים.
• בשנה זו הוגשו לבית המשפט הצבאי לערעורים 267 ערעורים על ידי התביעה והסנגוריה. הסתיים הדיון ב-351 ערעורים, ובסך הכול דן בית המשפט הצבאי לערעורים ב-806 עררי מעצר ובקשות שונות.
• בשנת 2006 הוצאו 2,934 צווים מנהליים. קוימו 3,752 דיוני ביקורת שיפוטית. הוגשו 2,243 ערעורים על מעצרים מנהליים.
• בשנת 2006 הסתיים הטיפול ב-2,294 ערעורים על מעצרים מנהליים.
• בשנת 2010 שיעור ההרשעות בבתי המשפט הצבאיים היה 99.76%.