בית סוהר מעשיהו
 |
בית סוהר מעשיהו הוא מתקן כליאה לאסירים המוגדר "כבית סוהר ברמת ביטחון מזערי" אשר ייעודו המקורי היה כליאת אסירים במאסר ראשון או כאלה שאינם בעלי עבר פלילי עשיר. מעשיהו נמצא במתחם מחוז מרכז של שירות בתי הסוהר השוכן בין הערים רמלה ולוד. בית הסוהר נקרא על שמו של שומר הסף בבית המקדש, המוזכר בתנ"ך (ירמיהו ל"ה 4).
תוכן עניינים |
[עריכה] תולדות בית הסוהר
בנובמבר 1952 הושלמה בנייתו של מחנה האסירים מעשיהו שנועד לאכלס 144 אסירים לצורכי שיקום. האסירים קיבלו הכוונת מקצועית, חינוך, פעילויות ספורט ואף זכו לבקר בבתי קולנוע. אסירים יצאו לעבוד מחוץ למחנה ללא ליווי וזכו לביקורים תכופים של המשפחות, דבר שנתן למקום שם של בית הבראה. נכלאו במחנה אסירים ברמת סיכון נמוכה, שרובם שפוטים למאסר ראשון, דבר שהביא למחנה אסירים רבים שכלל לא היו זקוקים לשיקום, כמו עבריינים כלכליים שסחרו בשוק השחור. המחנה הוקם על שטח של מאות דונמים והיה אמור להוות חווה חקלאית, אך עד יוני 1953 הוקמו רק גינות קטנות בין ביתני האסירים[1]. התנאים הטובים בכלא מעשיהו הביאו אסירים לבקש להכלא במעשיהו[2], אך היה גם מי שביקש לעזוב את מעשיהו בטענה "אני רגיל לשבת בבית סוהר ולא בבית חולים"[3] ולירידה במשמעת בבתי סוהר אחרים אצל האסירים שקנאו באסירי מעשיהו[1].
בתחילת הדרך עמדו בראש המחנה מפקד ופסיכולוג, אך לאחר שמונה חודשים הפסיכולוג התפטר מתפקידו.
בשנת 1954 הוקם במעשיהו אגף לנוער[4]. בביקור שערכו בכלא חברי החוג לשיקום האסיר בחיפה, ובראשם נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, השופט יעקב אזולאי, הם ציינו לטובה את התנאים במחנה[5]. במרץ 1956 נפתח במחנה בטקס רב רושם בנין תרבות מפואר[6]. בינואר 1957 קיבל המחנה פרס שני בגידול בטנים[7].
[עריכה] בית הסוהר כיום
בית הסוהר משתרע על שטח של כ-57 דונם. בית הסוהר מוקף בחומה נמוכה ובלתי מאיימת ובכמה מאות מטרים של גדר ללא חומה. למבקר מבחוץ הוא נראה כמחנה צבאי קטן עם ביתנים מארכים, שדרות אקליפטוסים וערוגות פרחים מטופחות. תנאי הכליאה בו נחשבים מהנוחים שיש לאסיר במדינת ישראל – הכלואים במקום נקראים דיירים, רוב שעות היממה הם שוהים מחוץ לתאם, נהנים מפעילות חברתית ותרבותית, יוצאים לחופשות מסודרות, וזוכים לביקורי משפחות באופן סדיר וללא מחיצות.
מטרת הכליאה באגפים השיקומיים של מעשיהו היא להכין את האסירים לקראת שחרורם לקליטה בחברה כאזרחים נורמטיביים, ושירות בתי הסוהר מעביר אליו, מבתי סוהר סגורים, אסירים שריצו חלק מתקופת מאסרם ונמצאו נקיים מסמים, ובעלי מוכנות לעמוד בדרישות המקום. השהות במעשיהו מצמצמת את החיכוך בין האסיר המשתקם לבין עבריינים שבחרו בדרך הפשיעה, ומסייעת לו לתכנן את עתידו לקראת השיחרור.
בשנים האחרונות נפתחו בשטח בית הסוהר, בנוסף לאגפים השיקומיים הקיימים, גם אגפים מיוחדים לכליאת עובדים זרים לפני גירושם, לזקנים וחולים, לשיקום עברייני מין שאינם מסוכנים, וכן לכאלה המוגדרים "אידאולוגיים", כמו העצורים מאירועי תוכנית ההתנתקות. הוספת אגפים חדשים אלה שינתה את פני בית הסוהר מכלא שיקומי גרידא לבית סוהר עם אוכלוסיות מגוונות.
[עריכה] אסירים מפורסמים
דב שילנסקי היה מהמפורסמים הראשונים במחנה מעשיהו. הוא תפקד במחנה כתרבותניק וסייע לשירות בתי הסוהר במיון אסירים[8].
עברייני צווארון לבן מפורסמים שנדונו למאסר, נשלחו לרצות את עונשם במעשיהו, והביאו את המקום לתודעה הישראלית. הידוע מכולם הוא אריה דרעי שהגיע לרצות את עונשו בחודש ספטמבר 2000, מלווה בקהל אוהדים עצום. בתקופת מאסרו הוקם בשטח הסמוך למחנה מאהל של מעריצים, ואף ישיבה בשם "ישיבת שאגת אריה" שפורקו רק ביום שחרורו. בשנת 2009 נכנס לכלא שלמה בניזרי, גם כן שר לשעבר מטעם ש"ס שהורשע בלקיחת שוחד. בשנת 2011 נכנס למעשיהו הנשיא לשעבר משה קצב שהורשע באונס, ונכנס לאגף התורני של הכלא, כשותף לתא של השר לשעבר שלמה בניזרי.
בכלא היה כלוא גם עמרי שרון.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- מעשיהו באתר שירות בתי הסוהר
- יהודה שלזינגר, בעזרת אשם, באתר ישראל היום, 4 בנובמבר 2011
- מעשיהו - מושבה של אסירים, מעריב, 26 בדצמבר 1952
- ש. שחורי, אסירים בישראל, דבר, 9 באפריל 1954
[עריכה] הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 ח. גליץ, מעשים משונים במעשיהו, מעריב, 12 ביוני 1953
- ^ ראו למשל: ארבע שנות מאסר על ארבע גניבות, דבר, 22 באפריל 1953 וש. שלמה, פאפו יוצא לחופשה, מעריב, 8 באוגוסט 1954
- ^ בן חיים, מסיפורי הכלא, מעריב, 29 במרץ 1954
- ^ יופעלו בקרוב בתי דין לשכירות; ירידה במספר העברות, דבר, 11 ביולי 1954
- ^ אור וצל בתנאי הכלא, דבר, 3 בספטמבר 1954
- ^ נפתח ביתן תרבות מפואר במעשיהו, דבר, 7 במרץ 1956
- ^ חולקו פרסים למגדלי בטנים, דבר, 24 בינואר 1957
- ^ שאול בן חיים, ד. שילנסקי יצא לחופש, מעריב, 4 בדצמבר 1953
