בית סאמרסט

בית סאמרסט
Somerset House

מידע כללי
סוג	בניין, אטרקציה תיירותית
כתובת	Strand, London WC2R 1LA
מיקום	הסיטי של וסטמינסטר
מדינה	הממלכה המאוחדת
מבקרים בשנה	3,235,104 (נכון ל־2015)
הקמה ובנייה
עלות	462,323 לירה שטרלינג (נכון ל־1801)
אדריכל	ויליאם צ'יימברס
סגנון אדריכלי	אדריכלות ג'ורג'יאנית, אדריכלות נאו-קלאסית
קואורדינטות	51°30′40″N 0°07′04″W
www.somersethouse.org.uk
(למפת לונדון מוגדלת)   קנט סארי ברקשייר בקינגהאם הרטפורדשייר אסקס בית סאמרסט (למפת לונדון רגילה)   קנט סארי בר. בקי. הרטפורדשייר אסקס בית סאמרסט (למפת הסיטי של וסטמינסטר רגילה)   הפרלמנט הבריטי בית סאמרסט (למפת הסיטי של וסטמינסטר מוגדלת)   הפרלמנט הבריטי בית סאמרסט

החצר המרכזית של בית סאמרסט בלונדון

בית סאמרסט הישן. ציור של יאן קיפ משנת 1722. אגפיו השונים של המבנה הבנוי בצורה לא סימטרית בנויים בסגנונות שונים

בית סאמרסט ב-1817, נהר התמזה עבר בסמוך למרפסת הארמון.

בית סאמרסט (באנגלית: Somerset House) הוא מבנה גדול הממוקם בצידו הדרומי של הסטרנד שבמרכז לונדון, על הגדה הצפונית של נהר התמזה. חלקו המרכזי של המבנה הבנוי בסגנון נאו-קלאסי נבנה בין 1776–1796. אגפיו הצפוניים והדרומיים של המבנה נבנו בסגנון ויקטוריאני. המבנה קרוי על שם בניין בשם זה שעמד באותו אתר קודם לכן.

היסטוריה

בית סאמרסט הישן

במאה ה-16 היה אזור זה של התמזה לא מפותח. ספינות ניווטו במעלה הנהר לווסטמינסטר ובין ארמון המלכים בווסטמינסטר והסיטי של לונדון היה שטח מגורים מועדף על האצולה הבריטית. בשנת 1539 קיבל אדוארד סימור, דוכס סאמרסט והרוזן מהרטפורד חלקת אדמה בצ'סטר, בקרבת טמפל בר מאת הנרי השמיני מלך אנגליה. עם עלייתו לשלטון של אדוארד השישי בשנת 1547 הפך סימור ללורד המגן - וניהל בפועל את המדינה בשל מחלתו של המלך הילד. בשנת 1549 הרס סימור את אכסניית האוצר ובניינים סמוכים ובשטח שהתפנה בנה לעצמו בית מגורים בין שתי קומות. חומרי הבנייה נלקחו מהמנזרים הסמוכים לקתדרלת סנט פול שנהרסו בהוראתו כחלק מפירוק המנזרים במסגרת המאבק בין הפרוטסטנטיות והקתוליות באנגליה. לא ידוע מי האדריכל שתכנן את המבנה, אולם מבנה זה היה אחד המבנים הראשונים באנגליה שנבנו בסגנון הרנסאנס. עוד לפני סיום בניית האחוזה ירד חנו של סימור והוא הוצא להורג בהוראת המלך בשנת 1552 בגבעת המצודה. "אחוזת סאמרסט" עברה לאוצר הכתר, והנסיכה אליזבת התגוררה בה לפני שהוכתרה למלכת אנגליה בשנת 1558.

המבנה נותר ארמון מלכותי, ושימש את מלכותיהם של המלך ג'יימס הראשון, צ'ארלס הראשון וצ'ארלס השני. בעת שלטונו של ג'יימס הראשון שימש כמגורי אן מדנמרק, אשת המלך, ונקרא על שמה "בית דנמרק" - "Denmark House". אן הורתה לאדריכל איניגו ג'ונס לבנות מספר הרחבות למבנה, וכן הנרייטה מריה מצרפת אשת צ'ארלס הראשון הורתה בשנת 1652 לבנות במקום כנסייה קתולית. מבנה זו תוכנן אף הוא על ידי ג'ונס.

מלכי בריטניה הפסיקו להשתמש בארמון במהלך מלחמת האזרחים האנגלית. הפרלמנט הבריטי ניסה למכור את המבנה בשנת 1649 אולם לא הצליח למצוא קונה (אולם רהיטי הארמון נמכרו בשווי של 118,000 ליש"ט). חלקים מהמבנה שימשו את צבא הפרלמנט ובארמון התגורר תומאס פיירפקס ששימש ראש צבא הפרלמנט. בבית סאמרסט הונחה גופתו של אוליבר קרומוול בשנת 1658 לאחר מותו לטקס הלוויה.

לאחר השבת המלוכה לשלטון הנרייטה מריה החלה בשיפוץ המבנה בשנת 1661 והורתה על הקמת חזית חדשה למבנה לכיוון נהר התמזה. חזית זו תוכננה על ידי איניגו ג'ונס, אולם הנרייטה מריה שבה לצרפת בשנת 1665 ולא ראתה את השלמת המבנה.

קתרינה מברגנזה אשת צ'ארלס השני התגוררה במבנה זמן מה. בשנת 1685 שופץ המבנה תחת פיקוחו של סר כריסטופר רן. לאחר "המהפכה המהוללת" בשנת 1688 הפסיק בית המלוכה להשתמש במבנה והוא נותר נטוש זמן מה. בשנת 1775 החלו בהרס המבנה הנטוש.

המבנה הנוכחי

מאז אמצע המאה ה-18 החלה נשמעת ביקורת בלונדון על העדרם של מבני ציבור (בניגוד לבניינים מסוג אלה שהיו קיימים בבירות אירופה האחרות). משרדי הממשלה ומשכני אגודות הידע (the Learned Societies) הצטופפו בבניינים ישנים בכל רחבי העיר. בראש הקבוצות שקראו להקמת מבני ציבור היה אדמונד ברק שדרש הקמת "מבנה לאומי". בשנת 1775 התקבלה דרישתו והפרלמנט הבריטי העביר חוק שמטרתו הקמת מבני ציבור ומשרדים ציבוריים בבית סאמרסט. המבנה יועד, על פי האמור בחוק, לשמש משכן למשרד המלח (The Salt Office), משרד החותמות (The Stamp Office), משרד המיסים (The Tax Office), משרד הימיה (The Navy Office), משרד המזון של הימיה (The Navy Victualling Office), משרד הלוטו (The Publick Lottery Office), משרד מחזיקי הניצים והסוחרים (The Hawkers and Pedlar Office), משרד כרכרות האקני (The Hackney Coach Office), משרד הממפה הכללי של אדמות הכתר (The Surveyor General of the Crown Lands Office), משרד מבקרי הפנים (The Auditors of the the Imprest Office), משרד הצנרות (The Pipe Office), משרד דוכסות לנקסטר (The Office of the Dutchy of Lancaster), משרד דוכסות קורנוול (The Office of the Dutch of Cornwall), משרד הצווים (The Office of Ordinance) ועוד.

בהתאם לחוק מונה הממפה הכללי האחראי על העבודות הציבוריות (Surveyor-General of Works), האדריכל סר ויליאם צ'יימברס, כמתכנן המבנה, ונקבע שמשכורתו תהיה 2,000 ליש"ט לשנה. צ'מברס הקדיש את שני העשורים האחרונים של חייו, החל מ-1775 לתכנון המבנה. בשנת 1780 הסתיימה בניית האגף הצפוני הפונה לסטרנד. תוכניות אגף זה התבססו על תוכניותיו של איניגו ג'ונס לאגף הדרומי. בשל פרוץ המלחמה עם צרפת שהביא למחסור בכספי הציבור, התעכבה הבנייה. לאחר מותו של צ'מברס ב-1796 המשיך לפקח על הבנייה תלמידו ג'יימס וייאט, אולם העבודות נמשכו עד 1819. מבנה זה לא כלל את "האגף החדש" ואת מכללת קינגס הממוקמים מאחורי האגף המערבי והמזרחי בהתאמה. עלויות בניית המבנה המקורי הגיעו ל-500,000 ליש"ט.

בשנים אלו טרם נבנו רציפי התמזה, ושלוש קשתות בצידו הדרומי של המבנה איפשרו לסירות להיכנס לתוך רציפים בתוך המבנה.

צ'מברס תכנן אגפים מזרחיים ומערביים נוספים, אולם בשל העדר תקציב אלה לא נבנו עד 1819. מאוחר יותר הוקמה מכללת קינגס במזרח בין השנים 1829 ו-1834 בהתאם לתוכניותיו של צ'מברס.

בין השנים 1851 ו-1856 נהרסו המבנים ששימשו כמבני מגורים של אנשי משרד הימיה שעבדו באגף הדרומי של המבנה, ובמקום נבנה "האגף החדש" בשנת 1856.

במבנה שכנו אגודות ידע שונות כגון האקדמיה המלכותית לאמנויות, החברה המלכותית ואגודת העתיקות של לונדון. אגודות אלה, כמו גם אוניברסיטת לונדון שכנו במבנה עד 1870.

במהלך מלחמת העולם השנייה נפגע המבנה בהפצצות, והרוטונדה של המבנה נהרסה לחלוטין. בשנת 1940 נפגע האגף המערבי פגיעה ישירה.

רק בשנות ה-50 החל שיקום המבנה - שיקום שדרש סתתים מיומנים על מנת לשחזר את המבנה בצורה מדויקת -בשנות ה-50 של המאה ה-20 היה קושי רב למצוא סתתים מיומנים בשל התפתחות ענף הבנייה. האדריכל סר אלברט ריצ'רדסון מונה כאחראי על השיקום, והוא שחזר את חדר נלסון ומדרגות נלסון שנהרסו. עלות השיקום הגיעה ל-84,000 ליש"ט (כשערם אז).

האגף הדרומי ששופץ שימש את משרדי התובע הכללי.

שימוש ממשלתי

במבנה שכנו משרדי הימיה - ועל כן האמינו שהוריישו נלסון עבד בבניין - אולם אין עדויות לכך.

במחצית הראשונה של המאה ה-19 שכנו בבניין, בין היתר, הממונה על חוק העניים (Poor Law Commissioners) ומשרד הממונה על הצמיתים (Tithe Commissioners). ב-1837 עבר לאגף הצפוני של הבניין רשם הלידות, הנישואין והמוות, ונשאר באגף זה במאה וחמישים השנים הבאות.

עם איחודם של משרד החותמות ומשרד המיסים בשנת 1849 והפיכתם למשרדי מס ההכנסה הפך משרד זה לדייר המרכזי של הבניין.

משכן לאמנויות והשכלה

בתחילת המאה ה-19 עזבו החברה המלכותית ואגודת העתיקות לבית ברלינגטון שבכיכר פיקדילי. בסוף המאה ה-20 הוחלט להשיב לבית סאמרסט את יעודו כמשכן לאומנויות, ומכון קורטולד לאומנות עבר לבניין ועימו גלריית קורטולד המציגה אוסף רב של אומנות אמפרסיוניסטית.

בשנות ה-90 עברו למבנה אוסף גילברט וחדרי ההרמיטז' המציגים את אוספי מוזיאון הארמיטאז' שבסנקט פטרבורג. אל האגף המזרחי עברה מחלקת המוזיקה של מכללת קינגס לונדון.

בחורף משמשת חצר הבניין כאתר החלקה על הקרח. בשנות ה-90 הותקן מערך המזרקות הפועל בחצר בימות הקיץ.

גלריה

• 
  בית סאמרסט - מבט מכיוון רציף התמזה
• 
  מגרש ההחלקה על הקרח בחג המולד 2004
• 
  חדר התצוגות בבית סאמרסט - ציורם של תומאס רולנדסון ואוגוסטוס צ'ארלס פוג'ין (1800). חדר זה מהווה כיום חלק מגלריית קורטולד

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא בית סאמרסט בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של בית סאמרסט

• בית סאמרסט, ברשת החברתית אקס (טוויטר)