בית ספר יסודי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בית ספר יסודי במדינת ישראל הוא המוסד החינוכי השני, לאחר גן חובה, בו לומדים ילדים במסגרת חוק לימוד חובה.

בשנים הראשונות למדינה היה בית הספר היסודי בן שמונה כיתות – מכיתה א' עד כיתה ח' (וכונה "בית ספר עממי"), ואחריו בא בית הספר התיכון הארבע-שנתי, מכיתה ט' ועד י"ב. כיום, במרבית מערכת החינוך, בית הספר היסודי הוא שש-שנתי (כיתות א'-ו'), ולאחריו חטיבת ביניים תלת-שנתית (ז' עד ט'), ולבסוף בית ספר תיכון תלת-שנתי (י' עד י"ב).

בכמה בתי ספר בארץ מאורגן החינוך ההתחלתי במסגרת של חטיבה צעירה, הכוללת גן חובה, כיתה א' וכיתה ב'.

בשנת הלימודים תשס"ח רשומים בחינוך היסודי בארץ 828,732 תלמידים ^[1] – כמעט ללא שינוי משנת תשס"ז. מספר זה מהווה כ-57% מכלל התלמידים בכיתות א' עד י"ב בשנת לימודים זו.

[עריכה] זרמים בחינוך היסודי

לפני קום המדינה היו במערכת החינוך שלושה זרמים, מפלגתיים באופיים: הזרם "הכללי", זרם "המזרחי" (הדתי) ו"זרם העובדים" של מפלגת העבודה. לאחר קום המדינה המשיכו זרמים אלה להתקיים, וב-1949 נוסף להם הזרם של אגודת-ישראל. משנת 1953, עם חקיקת חוק החינוך הממלכתי, אוחדו שני הזרמים החילוניים, "הכללי" ו"זרם העובדים" לחינוך הממלכתי, ואילו הזרם הדתי נותר עצמאי ונקרא "חינוך ממלכתי דתי". בתי הספר של החרדים ושל אגודת ישראל נותרו מחוץ למסגרת הממלכתית.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• האגף לחינוך יסודי, באתר משרד החינוך
• האגף לתוכניות לימודים, תוכנית הלימודים בית הספר היסודי, באתר משרד החינוך והתרבות
• "הגיל הרך", מתוך "פרקים בתולדות החינוך בישראל" באתר משרד החינוך
• שירה בסר-בירון, "הסתגלות ילדים לבית הספר היסודי - השוואה בין ילדים שהתחנכו בחטיבה צעירה וילדים שהתחנכו בגן רגיל לאורך שתי השנים הראשונות בבית הספר", באתר "הגיל הרך"