בית צור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שרידי האתר בשנות ה-20 של המאה ה-20
בית צור
מיקום בית צור
בית צור
בית צור

בֵּית צוּר הייתה עיר עתיקה ביהודה שישבה על הדרך הקדומה מירושלים לחברון, כ-30 ק"מ מדרום לירושלים‏[1] וכ-6 ק"מ מצפון לחברון, על הגבול בין יהודה לאדום.

היישוב חלש על הדרך הדרומית לירושלים וכן על הדרכים שהובילו מערבה אל השפלה. שיאו בתקופת מרד המקבים, עת היה מעוז חשוב של המתיוונים, עיר בצורה בעלת מצודה בליבה. למרות ששם המקום נשתמר ב"ברג' א-צור", לא נמצאו בחפירות אתר זה אלא שרידים ביזנטים וערביים. בית צור העתיקה מזוהה, אם כן, עם ח'רבת א-טביקה הסמוכה.‏[2] היישוב היהודי המודרני כרמי צור שהוקם בסמוך נקרא על שם היישוב הקדום.

תולדות האתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת הברונזה הקדומה התקיים במקום יישוב לא רצוף, אולם בתקופת הברונזה התיכונה 2 ב כבר עמדה במקום עיר-מבצר. זו ככל הנראה הייתה קשורה לחיקסוס וחרבה כאשר חזרו וכבשו המצרים את ארץ ישראל במאה ה-16 לפנה"ס‏[2].

במאה ה-11 לפנה"ס נושב המקום מחדש וביצורי תקופת הברונזה תוקנו, אולם מסיבה לא ברורה נפסק היישוב פעם נוספת סמוך לשנת 1000 לפנה"ס. בית צור מופיעה בספר יהושע[3] ולפי ספר דברי הימים ב הייתה אחת הערים אשר רחבעם ביצר ביהודה‏[4]. התאור המקראי אינו תואם את הממצאים הארכאולוגים, אשר מראים כי רק במאות ה-7 וה-6 לפנה"ס התקיים במקום יישוב משגשג, אשר חרב עם חורבנה של ממלכת יהודה בידי נבוכדנצר[2].

התקופה ההלניסטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופה הפרסית הייתה בית צור עיר פלך‏[5]. היא מוזכרת גם במקורות אודות המאבק בין בית תלמי ובית סלאוקוס על השליטה על ארץ ישראל בראשית התקופה ההלניסטית[2].

בזמן שלטונו של אנטיוכוס הרביעי הייתה בית צור עיר שלווה ומשגשגת. בשנת 165 לפנה"ס היכה יהודה המקבי את שר הצבא הסלאוקי ליסיאס בסמוך לעיר בקרב בית צור[6], ובין השנים 165 – 163 ביצר אותה מחדש‏[7], תוך שהוא משפץ את חומותיה העתיקות. בשנת 163 לפנה"ס חזר ליסיאיס למקום והכניע את יהודה המקבי בקרב בית זכריה. לאחר מצור ממושך נפלה לידיו גם העיר‏[8]. בשנת 161 לפנה"ס שר הצבא באקכידס הוסיף אף הוא לביצוריה של בית צור‏[9] והעיר הייתה למעוזם של המתיוונים‏[10] ואכלסה בקרבה אף חיל מצב סלאוקי. רק בין השנים 143 – 145 הצליח שמעון התרסי להכניעה‏[11]. עם הסרת האיום האדומי על דרומה של הארץ בימי יוחנן הורקנוס[12], ירדה חשיבותה של בית צור כמצודת גבול. היא נותרה עיר משגשגת בין השנים 140 – 100 לפנה"ס, אולם אחר כך ניטשה ולא נושבה עוד‏[2].

חפירות בית צור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית צור זוהתה עם א-טביקה, תל הנמצא בפאתו הצפון-מערבית של כפר חלחול. החפירות הראשונות באתר בית צור התנהלו בשנת 1931 מטעם הסמינר התאולוגי הפרסביטריאני בשיקגו ובית הספר האמריקאי לחקר המזרח. בראש המשלחת עמד א.ר. סלרס ויועצו לענייני ארכאולוגיה היה ויליאם פוקסוול אולברייט. עונת החפירות השנייה של אותו המכון, שוב בראשותו של סלרס, התקיימה רק ב-1957‏[2].

חפירות אלו חשפו, בין היתר, 11 ידיות טבועת חותם "למלך" בעלות סמל שתי הכנפיים ו-5 ידיות ועליהן טביעת חותם "למלך" מסוג רוזטה‏[2].

הארכאולוג רוני רייך הציע לזהות בתוך תוכנית הקירות שנחשפו באתר על ידי המשלחת האמריקאית את תוכניתו של בית שרד מן התקופה הפרסית הדומה לזה שנחשף בתל לכיש.[13]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ספר מקבים ב, י"א 5
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 2.6 פרנק ר"וו, 1992. בית צור. בתוך: שטרן א. (עורך) האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכאולוגיות בארץ ישראל. החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, כרטא. ירושלים
  3. ^ ספר יהושע, פרק ט"ו, פסוק נ"ח.
  4. ^ דברי הימים ב, י"א 7
  5. ^ נחמיה ג' 16
  6. ^ ספר מקבים א, ד 29
  7. ^ ספר מקבים א, ד 61
  8. ^ ספר מקבים א, ו 49
  9. ^ ספר מקבים א, ט 52
  10. ^ ספר מקבים א, י 14
  11. ^ ספר מקבים א, י"א 66
  12. ^ רפפורט א. 2004. ספר מקבים א'. יד יצחק בן-צבי, ירושלים
  13. ^ 24א. רוני רייך, 'מצודה II' בבית צור – מבנה שרד מן התקופה הפרסית? ארץ-ישראל כ"ג (ספר א' בירן)(תשנ"ב), עמ' 247-252.