בית הקברות טרומפלדור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בית הקברות טרומפלדור
בית הקברות ממרפסת אחד הבתים ברחוב
הקבר הראשון בבית הקברות
קברי אלמונים

בית הקברות טרומפלדור הוא השם בו ידוע בית הקברות הישן של תל אביב השוכן ברחוב טרומפלדור. בית הקברות נוסד בשנת תרס"ג (1902), כשש שנים לפני ייסוד אחוזת בית, ועם השנים נקברו בו מייסדי תל אביב, סופרים ואנשי תרבות רבים, ודמויות מפורסמות בתולדות העיר והיישוב, ובהם ראש הממשלה השני של מדינת ישראל משה שרת.

כשבית הקברות נפתח הוא שכן הרחק ממקום ישוב, אולם היום הוא נמצא במרכז העיר, בצדו הצפוני של רחוב טרומפלדור, בין הרחובות חובבי ציון ופינסקר. הכניסה אל בית הקברות משלושה שערים שנמצאים ברחוב טרומפלדור (רק השער המרכזי פתוח בדרך כלל). השער המקורי הוא השער המזרחי, ואילו השער הראשי (המרכזי) נפתח ב-1926 עם העלאת עצמותיו של מקס נורדאו. שטח בית העלמין כ-10.6 דונם, ויש בו כ-5,000 קברים, בצפיפות גבוהה ביותר. החלקה המזרחית היא החלקה העתיקה יותר, שחלק מהקברים בה קודמים לייסוד תל אביב, והם של נפטרים יהודים מיפו. רוב אנשי השם הקבורים בבית העלמין נמצאים סמוך לפינה הדרום מערבית שלו. עד 1932 היה בית הקברות טרומפלדור בית הקברות היחידי בתל אביב. אולם כשהתברר שהוא הולך ומתמלא נפתח בית הקברות נחלת יצחק, ואילו בטרומפלדור המשיכו להיקבר רק אנשים שרכשו חלקות קבר במחירים שהלכו והאמירו (ומגיעים כיום לכמאה אלף שקל).

תוכן עניינים

[עריכה] ראשית בית הקברות

בית הקברות נוסד בחשוון תרס"ג (1902), בעת שפגעה ביפו מגפת הכולרה שהתפרצה במצרים והתפשטה לתחומי ארץ ישראל. כאשר החלו למות תושבי יפו במגפה אסרו השלטונות העות'מאניים לקבור את הנספים בבית העלמין היהודי ביפו שהיה בלב אזור בנוי. שמעון רוקח, מראשי היישוב היהודי ביפו (ובנווה צדק) התגייס לפתור את הבעיה, והשיג מהשלטונות חלקה בת 12 דונם בבעלות ממשלתית, הרחק מהעיר, אותה קנה "ועד הקהילה המאוחדת לעדות האשכנזים והספרדים" ביפו תמורת 50 מג'ידי. מעבר לפתרון בעיית קבורת הניספים במגפה, שימשה הקניה תקיעת עוד יתד של התיישבות יהודית באזור יפו. גם כיום ניתן להבחין בבית הקברות בקברי אלמונים מאותה מגפה.

שני הקברים הראשונים נכרו במרחק זה מזה - כדי ליצור עובדות בשטח. הראשון, של שמואל-דוד גרשין-זאן, בפינה הצפון מזרחית של החלקה, והשני, של נישקא בת ברוך בראמבערג, מערבית ממנו (כיום, סמוך לאמצע החומה הצפונית, מול רחוב טבריה). כסגולה לסיום המגפה נערכה בבית הקברות חופה לשני זוגות של יתומים, וכתבי קודש גנוזים נקברו במקום בקבר מיוחד.

[עריכה] נקברים בולטים

[עריכה] מייסדי תל אביב

לוחית
"ממייסדי תל אביב"

רבים ממיסדי העיר: השכונות נווה צדק, ואחוזת בית קבורים בבית העלמין. על מצבותיהם של מייסדי אחוזת בית, שנחשבים כמייסדי תל אביב, הציבה העיריה בשנת 2001 (ביוזמת העיתונאי עמית לוינסון) לוחיות מתכת המציינות את עובדת היות הקבורים ממייסדי העיר. בין היתר קבורים במקום:

[עריכה] מנהיגים ואנשי ציבור

בבית העלמין קבורים אנשי ציבור רבים ממנהיגי היישוב והתנועה הציונית וכן ראשי עיריית תל אביב. רובם קבורים סמוך לפינה הדרום מערבית של בית העלמין שבה בולטים המוזוליאום שבנה הפסל אברהם מלניקוב על קברו של מקס נורדאו וקבריהם של מאיר וצינה דיזנגוף. בנוסף קבורים במקום חיים ארלוזורוב ורעייתו, חיים נחמן ביאליק, אחד העם ומשה שרת. כמו כן קבורים במקום שלושה מבין "ארבעת הגיסים", מראשי ההגנה: דב הוז, אליהו גולומב ומשה שרת. גם קבריהם של העיתונאים והעסקנים יוסף אהרונוביץ' ומשה בילינסון ושל הנדבן שמואל בלום ניצבים בבית העלמין.

[עריכה] אנשי רוח, תרבות וחינוך

בבית העלמין טמונים כמה מחשובי המשוררים, הסופרים, אנשי הרוח, החינוך והתרבות שפעלו בתל אביב ואף מחוצה לה. גם רוב קברים אלה מרוכזים בפינה הדרום-מערבית של בית הקברות, בסמוך למצבותים של חיים נחמן ביאליק ואחד העם.

[עריכה] קברי האחים

בסמוך לשער הראשי של בית העלמין נמצאים קברי אחים של הרוגי הפרעות בשנות העשרים והשלושים, בהם קברו של הסופר יוסף חיים ברנר, שנרצח בפרעות תרפ"א, קבר אחים להרוגי מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט, פרעות תרפ"א ותרפ"ט.

[עריכה] מצבות מיוחדות

בבית העלמין מספר רב של מצבות בעלות עיצוב מיוחד, לדוגמה מצבות בצורת כלי נגינה, דמויות אנושיות, צורות גאומטריות ומבנים מפורסמים.

[עריכה] שימור בית העלמין

מצבם של חלק מהקברים התדרדר ברבות השנים וכיום ניתן לראות שברי מצבות מפוזרים בשטח בית הקברות. פעולות שימור בוצעו ברבים מהקברים, אך נותרו עדיין קברים שלא שוקמו.

[עריכה] לקריאה נוספת

  • ספר בית הקברות הישן בתל אביב: כולל שמות כל הנפטרים אשר מצאו מנוחתם בבית העלמין הישן בתל אביב, מראשיתו הוא יום העשירי במרחשון שנת התרס"ג (1902), בימי מגפת החלי רע ביפו, עד ראשית שנת הת"ש (1939), בצירוף תולדות חייהם של אנשי השם <רבנים, סופרים ומנהיגי העם>, החלוצים בוני הישוב והעיר תל אביב, והקדושים אשר מסרו נפשם לבנין הארץ ונלוה להם נוסחאות של המצבות וצלומים / סודר, נערך ויצא לאור על ידי צבי קרול וצדוק לינמן, תל אביב: דפוס ספר, ת"ש.‏[1]
  • הניה מליכסון, "בית הקברות ברחוב טרומפלדור לראשוני תל אביב", אריאל מס' 189-190 (תשע"ב), עמ' 113-122.

[עריכה] קישורים חיצוניים

[עריכה] הערות שוליים

כלים אישיים

גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
קהילה
תיבת כלים
דף זה בשפות אחרות
הדפסה/יצוא