בית תבור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בית תבור
מימין: החזית החיצונית של אולם התפילה

בית תבור ברחוב הנביאים 58 בירושלים נבנה בסוף המאה ה-19 כבית מגורים על ידי האדריכל קונרד שיק, ומשמש כיום את המכון התאולוגי השבדי. הוא נחשב לאחד הבתים היפים בעיר.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארכאולוג והאדריכל הגרמני תושב ירושלים קונרד שיק היה מגדולי חוקריה ובוניה של ירושלים במחצית השנייה של המאה ה-19. בשנת 1882 הניח את אבן הפינה להקמת ביתו הפרטי ב"רחוב הקונסולים" של אז (רחוב הנביאים היום). היה זה הרחוב היוקרתי ביותר בירושלים הנבנית של אותה תקופה, ולאורכו שכנו מרבית הקונסוליות של המעצמות הזרות.

עם השלמתו בשנת 1889 היה הבית אחד הבתים המפוארים והמרשימים בעיר. קונרד שיק התגורר בבית מהשלמת בנייתו ועד פטירתו בשנת 1901. במלחמת העולם הראשונה הפקיעו השלטונות העות'מאנים את הבית, כדי שישמש למגורי קצינים טורקים. לאחר המלחמה עבר לידי הכנסייה המתודיסטית האמריקאית, ושימש כבית ספר למדעי האסלאם ושפות. במלחמת העצמאות השתלטו כוחות צה"ל על הבית, ולתקופה קצרה שימש לשיכון פליטים מהרובע היהודי.

בשנת 1950 ננטש הבית, ובשנת 1951 נשכר על ידי הכנסייה הפרוטסטנטית השבדית שהקימה בו את המכון התאולוגי השבדי. בשנת 1996 רכשו השבדים את הבניין, והוא כיום בבעלותם. המכון מכשיר צעירים סקנדינבים בנושאי יהדות, מקרא, לשון עברית, ארכאולוגיה וחקר ארץ ישראל, במטרה לקרבם לעם היהודי וארץ הקודש.

על הבית, צוטט ראש העיר טדי קולק כמי שאמר "אם הייתי יכול לבחור בית אחד בירושלים לגור בו - זה הבית שבו הייתי בוחר".[דרוש מקור]

מבנה הבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

על הכניסה לבית חקק שיק, פרוטסטנטי אדוק, את השם THABOR בהשראת פסוק מספר תהילים פ"ט, י"ג: "צָפוֹן וְיָמִין אַתָּה בְרָאתָם תָּבוֹר וְחֶרְמוֹן בְּשִׁמְךָ יְרַנֵּנוּ".

סגנונו המיוחד של הבית משלב גותיקה גרמנית עם אדריכלות מזרח תיכונית. הבית מוקף חומת אבן ירושלמית עם שער כניסה במבנה המזכיר שער למבצר גרמני של ימי הביניים, עם מגדל שמירה קטן. המבנה הראשי בנוי במתכונת המזכירה את בתי הערבים האמידים של אותה תקופה, עם קירות אבן בעובי מטר ויותר, גומחות בקיר ותקרות מקומרות. בקירות הבית, מפנים ומחוץ, שילב שיק ממצאים ארכאולוגיים המשקפים את אהבתו לארכאולוגיה ולארץ ישראל. למבנה המרכזי פינות דמויות קרנות מזבח. בין היתר שיבץ באחד מקירות החצר האחורית העתק מלט של לוח "תחום גזר", אך כיוון הכתב שם הוא הפוך. במתחם שתי חצרות מסוגננות, האחת בחזית הבית והאחת מאחוריו, כשמתחתיה בור מים גדול. באגפו המזרחי של המבנה שילב שיק אולם תפילה נוצרי.

בשנת 2013 פגע דחפור שעבד ברחוב במבנה השער והסב לו נזק קשה, מרפסת השער והשלט "תבור" נשברו. המועצה לשימור אתרים והמכון התאולוגי השבדי מתכוונים לשקם את השער על פי תיק התיעוד של המבנה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]