בלארוס במשחקים האולימפיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בלארוס במשחקים האולימפיים
Flag of Belarus.svg
2010 Opening Ceremony - Belarus entering.jpg

המשלחת הבלארוסית בטקס הפתיחה של אולימפיאדת ונקובר
קוד הוועד האולימפי הלאומי BLR
שם הוועד האולימפי הלאומי הוועד האולימפי הלאומי של הרפובליקה של בלארוס
מדליות קיץ
דירוג: 46
זהב
12
כסף
25
ארד
41
סך הכול
78
מדליות חורף
דירוג: 29
זהב
1
כסף
4
ארד
4
סך הכול
9‏[1]
השתתפות במשחקי הקיץ אפור: לא השתתפה)

189619001904190819121920192419281932193619481952195619601964196819721976198019841988199219962000200420082012

השתתפות במשחקי החורף אפור: לא השתתפה)

1924192819321936194819521956196019641968197219761980198419881992199419982002200620102014

בלארוס השתתפה לראשונה במשחקים האולימפיים באולימפיאדת לילהאמר (1994), ובמשחקי הקיץ השתתפה לראשונה באולימפיאדת אטלנטה (1996). עד אז, התחרו הספורטאים הבלארוסים במסגרת המשלחת הסובייטית, ובמשחקים שנערכו ב-1992 השתתפו, לצד ספורטאים מ-11 מדינות נוספות שהרכיבו בעבר את ברית המועצות, במשלחת מאוחדת (Unified Team).

בחמש אולימפיאדות הקיץ בהן השתתפה, צברה בלארוס 77 מדליות, מהן 12 מדליות זהב. הענף הבולט ביותר הוא אתלטיקה (17 מדליות, מהן 4 מדליות זהב). באולימפיאדות החורף צברה 9 מדליות, בהן מדליית זהב אחת‏[2].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספורטאים בלארוסים נטלו חלק במשחקים האולימפיים במסגרת המשלחת הסובייטית החל מאולימפיאדת הלסינקי (1952). הבלארוסי הראשון שזכה במדליה אולימפית היה מיידה הפטיש מיכאיל קריבונוסוב שזכה במדליית כסף באולימפיאדת מלבורן (1956). הראשונים שזכו במדליית זהב אולימפית (לזכות ברית המועצות) היו חותרי הקיאק לאוניד גיישטור וסרגיי מקרקנקו באולימפיאדת רומא (1960). סייפת בלארוסית טטיאנה סמוסנקו זכתה ב-3 מדליות זהב אולימפיות.

איוואן ציחאן, שזכה במדליית כסף ביידוי פטיש באולימפיאדת אתונה

בהופעת הבכורה של בלארוס כמדינה עצמאית במשחקי הקיץ, באולימפיאדת אטלנטה, צברו 159 הספורטאים הבלארוסים 15 מדליות. רק אחת מהן הייתה מדליית זהב, בה זכתה החותרת יקטרינה קרסטן. המתעמל ויטלי שרבו, שזכה ב-6 מדליות זהב באולימפיאדת ברצלונה (1992), בה התחרה במסגרת המשלחת המאוחדת, הסתפק הפעם ב-4 מדליות ארד, בתרגילי הקרב-רב, המקבילים, מתח וסוס הקפיצות. מדליות נוספות הושגו בהיאבקות, אתלטיקה וקליעה.

לאולימפיאדת סידני (2000) שלחה בלארוס משלחת בת 139 ספורטאים, שזכו ב-17 מדליות, מהן 3 מדליות זהב. קרסטן שחזרה את הישגה מאטלנטה, בניצחון שהושג בפער של מאית השנייה. שתי ספורטאיות נוספות זכו במדליות זהב: מיידת הפטיש יאנינה קארולצ'יק וזורקת הדיסקוס אלינה זוורבה. מדליות נוספות הושגו באתלטיקה, חתירה, התעמלות, קליעה, היאבקות, ולראשונה גם בהרמת משקולות ובקרב חמש מודרני. על השתתפותה של בלארוס במשחקים העיב מיידה הפטיש ואדים דוויאטובסקי, לאחר שהתברר כי נטל חומרים אסורים, הודח מהתחרויות והושעה לשנתיים.

המשלחת הבלארוסית לאולימפיאדת אתונה (2004) גדלה ל-151 ספורטאים, שזכו ב-15 מדליות. שניים מהזוכים זכו במדליית זהב: יוליה נסטסיארנקה ניצחה בריצת 100 מטר, והג'ודוקא איהאר מקארו היה לגבר הראשון שזוכה במדליית זהב אולימפית לזכות בלארוס. קרסטן, שזכתה במדליות זהב בשתי האולימפיאדות הקודמות, הסתפקה הפעם במדליית הכסף. לראשונה זכו ספורטאים בלארוסים במדליות בקיאקים וברכיבה על אופניים.

מספר שיא של 181 ספורטאים בלארוסים נטלו חלק באולימפיאדת בייג'ינג (2008), והם גם רשמו את ההישג הטוב ביותר בתולדות המדינה - 17 מדליות, מהן 4 מדליות זהב בהן זכו מיידת הפטיש אקסנה מיאנקובה (שגם קבעה שיא אולימפי: 76.34 מ'), מרים המשקולות אנדריי ארמנאו וחותרי הקיאקים במשטי הזוגות והרביעיות ל-1,000 מטרים. יקטרינה קרסטן זכתה במדליה אולימפית רביעית ברציפות, הפעם מדליית ארד. מדליות נוספות הושגו באותם ענפים וכן בהתעמלות ובהיאבקות. לראשונה השתתפה במשחקים נבחרת בענף קבוצתי, נבחרת הנשים בכדורסל, שהגיעה למקום השישי. גם על משחקים אלה העיבה פרשה של נטילת חומרים אסורים. מיידי הפטיש ואדים דוויאטובסקי ואיוואן ציחאן זכו במדליות הכסף והארד, בהתאמה, אך הוועד האולימפי הבינלאומי שלל אותן מהם לאחר שבבדיקות שנערכו להם נמצאו כמויות בלתי רגילות של טסטוסטרון. ציחאן הושעה לשנתיים וכן מאולימפיאדת לונדון (2012), ואילו דוויאטובסקי, שהייתה זו הרשעתו השנייה, הושעה לצמיתות. בשנת 2010 ביטל בית הדין לבוררות בספורט את שתי ההרשעות, והמדליות הושבו להם.

אולימפיאדת לונדון (2012)[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטניסאית ויקטוריה אזרנקה (משמאל), לצדן של סרינה ויליאמס ומריה שראפובה, עם מדליית הארד בה זכתה בטורניר הנשים

באולימפיאדת לונדון (2012) זכו הבלארוסים ב-12 מדליות, מהן שתי מדליות זהב. הטניסאים מקס מירני וויקטוריה אזרנקה ניצחו בטורניר הזוגות המעורבים, לאחר שגברו על הצמד הבריטי אנדי מארי ולורה רובסון. אזרנקה זכתה גם במדליית ארד בטורניר היחידות, לאחר שהפסידה בחצי הגמר לסרינה ויליאמס, וגברה על מריה קירילנקו במשחק על המקום השלישי. במדליית הזהב השנייה זכה הקלע סרגיי מרטינוב, בירי מ-50 מטר בשכיבה. קלעית נוספת, ויקטוריה צ'איקה, סיימה במקום החמישי בירי ברובה אוויר.

השחיינית אלכסנדרה גרסימניה זכתה בשתי מדליות כסף, במשחים ל-50 ול-100 מטר חופשי. חותרי הקאנו האחים אלכסנדר ואנדריי בגדנוביץ' איבדו את תוארם במקצה הזוגות ל-1000 מטרים, אך זכו במדליית כסף. חותרי הקיאק ואדים מחנאו ורומן פיאטרושנקה זכו אף הם במדליית כסף, במקצה ל-200 מטרים, ורביעיית חותרות הקיאק זכו במדליית ארד במקצה ל-500 מטרים. נבחרת ההתעמלות האומנותית זכתה במדליית כסף וליובוב צ'רקשינה זכתה במדליית ארד בתחרות היחידות. שתי מרימות משקולות בלארוסיות זכו במדליות ארד, מרינה שקרמנקובה ואירנה קולשה, ודינה סזאנאווטס סיימה במקום הרביעי.

ספורטאים נוספים שבלטו במשלחת הבלארוסית כללו את חותר הקאנו דניס חראז'ה (מקום חמישי ב-200 מטר), טטיאנה פיאטרניה (מקום חמישי בטרמפולינה), החותרת יקטרינה קרסטן-חודוטוביץ' (מקום חמישי), המתאבקים סוסלאן גטסייב, אלכסנדר קיקיניו, צימאפיי דזאינצ'נקה ויוסב צ'וגושווילי ווסיליסה מרזליוק (סיימו כולם במקום החמישי), חותר הקיאק אלה יורניה (מקום שישי ב-1000 מטר), אנסטסיה פרוקופנקו (מקום שישי בקרב חמש מודרני), נטליה קרייבה (מקום שביעי בריצת 1500 מטר), אקסנה מילנקובה (מקום שביעי ביידוי פטיש), נסטסיה מירונצ'יק-איבנובה (מקום שביעי בקפיצה לרוחק), חותר הקאנו אלכסנדר ז'וקובסקי (מקום שביעי ב-1000 מטר), רביעיית החותרים (מקום שביעי) פאבל ליז'ין (מקום שמיני בהדיפת כדור ברזל), אולגה פנרינה (מקום שמיני במרוץ אופני מסלול).

גם בלונדון נסובה סביב המשלחת הבלארוסית פרשה של שימוש בחומרים אסורים. נדזיה אסטפצ'וק זכתה במדליית הזהב בהדיפת כדור ברזל, אך ימים ספורים לאחר מכן התברר כי השתמשה בסטרואידים אנאבוליים, והמדליה ניטלה ממנה.

אולימפיאדות החורף[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלכסיי גרישין, שזכה במדליית זהב בסקי חופשי באולימפיאדת ונקובר

בכל אולימפיאדת חורף בה השתתפה, זכה לפחות ספורטאי בלארוסי אחד במדליה. המדליות הושגו בסקי חופשי, ביאתלון והחלקה מהירה. גולש הסקי החופשי דמיטרי דשינסקי זכה בשתיים מהמדליות: מדליית כסף באולימפיאדת נאגנו (1998) ומדליית ארד באולימפיאדת טורינו (2006). נבחרת ההוקי קרח העפילה לשלב חצי הגמר באולימפיאדת סולט לייק סיטי (2002), אך הובסה בידי נבחרות קנדה ורוסיה, ודורגה במקום הרביעי. לאחר שנמצא כי רופא הנבחרת יבגני לוסיצקי סיפק לשחקן הנבחרת וסילי פנקוב תרופה המכילה חומרים אסורים בשימוש, הורחקו השניים מהכפר האולימפי.

באולימפיאדת ונקובר (2010) זכה אלכסיי גרישין במדליית הזהב הראשונה לזכותה של בלארוס, בסקי חופשי. גרישין זכה 8 שנים קודם לכן במדליית ארד באותו ענף. בביאתלון זכו סרגיי נוביקוב במדליית כסף ודריה דומרצ'בה במדליית ארד.

מדליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנדריי מיחנביץ', זוכה מדליית הארד בהדיפת כדור ברזל באולימפיאדת בייג'ינג
השחיינית אלכסנדרה גרסימניה, שזכתה בשתי מדליות כסף באולימפיאדת לונדון
הטניסאי מקס מירני, שזכה במדליית זהב בטורניר הזוגות המעורבים באולימפיאדת לונדון

לפי אולימפיאדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אולימפיאדה זהב כסף ארד סה"כ
אולימפיאדת אטלנטה (1996) 1 6 8 15
אולימפיאדת סידני (2000) 3 3 11 17
אולימפיאדת אתונה (2004) 2 6 7 15
אולימפיאדת בייג'ינג (2008) 4 5 10 19
אולימפיאדת לונדון (2012) 2 5 5 12
סה"כ 12 25 41 78

באולימפיאדות החורף:

אולימפיאדה זהב כסף ארד סה"כ
אולימפיאדת לילהאמר (1994) 0 2 0 2
אולימפיאדת נאגנו (1998) 0 0 2 2
אולימפיאדת סולט לייק סיטי (2002) 0 0 1 1
אולימפיאדת טורינו (2006) 0 1 0 1
אולימפיאדת ונקובר (2010) 1 1 1 3
סה"כ 1 4 4 9

לפי ענף[עריכת קוד מקור | עריכה]

ענף זהב כסף ארד סה"כ
אתלטיקה אתלטיקה קלה 4 6 9 19
קיאק קאנו/קיאק 2 2 3 7
חתירה חתירה 2 1 4 7
הרמת משקולות הרמת משקולות 1 3 6 10
קליעה קליעה 1 2 4 7
ג'ודו ג'ודו 1 0 1 2
טניס טניס 1 0 1 2
התעמלות התעמלות 0 4 6 10
היאבקות היאבקות 0 3 5 8
איגרוף איגרוף 0 2 0 2
שחייה שחייה 0 2 0 2
Cycling (road) pictogram.svg
אופניים 0 0 1 1
קרב חמש מודרני קרב חמש 0 0 1 1

באולימפיאדות החורף:

ענף זהב כסף ארד סה"כ
סקי חופשי סקי חופשי 1 1 2 4
ביאתלון ביאתלון 0 2 2 4
החלקה מהירה החלקה מהירה 0 1 0 1

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נתוני המדליות אינם כוללים את אולימפיאדת סוצ'י (2014)
  2. ^ הנתונים אינם כוללים את אולימפיאדת סוצ'י (2014).


מדינות אירופה במשחקים האולימפיים

אוסטריהאוקראינהאזרבייג'ןאיטליהאיסלנדאירלנדאלבניהאנדורהאסטוניהארמניהבולגריהבוסניה והרצגובינהבלארוסבלגיהבריטניהגאורגיהגרמניהדנמרקהולנדהונגריהטורקיהיווןלוקסמבורגלטביהליטאליכטנשטייןמולדובהמונאקומונטנגרומלטהמקדוניהנורבגיהסלובניהסלובקיהסן מרינוספרדסרביהפוליןפורטוגלפינלנדצ'כיהצרפתקוסובוקפריסיןקרואטיהרומניהרוסיהשבדיהשווייץ

מדינות וטריטוריות לשעבר: בוהמיהברית המועצותגרמניה המזרחיתגרמניה המערביתחבל הסאריוגוסלביהסרביה ומונטנגרוצ'כוסלובקיה

משלחות מיוחדות: המשלחת הכלל-גרמניתהמשלחת המאוחדת
אירופה