בלדה
ערך זה עוסק בשיר סיפורי. אם התכוונתם לסוג של שיר רוק, ראו בלדת רוק.
בלדה היא שיר המספר סיפור. באיטלקית, פירוש המילה הוא "שיר מחול בעל קצב".
תוכן עניינים |
[עריכה] הבלדה
הבלדות העתיקות התפתחו בסקוטלנד במאה ה-15, והתאפיינו בסוף טרגי, בדרך כלל מוות. הבלדות הושרו על ידי זמרים נודדים ("טרובדורים"), אשר היו עוברים בכפרים וערים, שרים ומבדרים את הקהל, שלאחר מכן היה נותן כסף כל איש על פי רצונו. כל זמר היה מפתח את הבלדות, ממציא, מעוות ולפעמים מוסיף או משמיט בתים. כשנאספו והועלו בלדות אלה על הכתב, לעתים אף מאות שנים לאחר שהומצאו לראשונה, כבר היו לכל בלדה גרסאות שונות.
בבלדות הסקוטיות מופיעים בדרך כלל ערכים כמו נאמנות, אהבה ומסירות. בבלדה ישנו גיבור, המתמודד עם המציאות הקשה או עם הבעיה בה הוא שורר. לרוב, בבלדות סקוטיות הפסיד הגיבור במאבק הפיזי אך ניצח במאבק הנפשי. בבלדות ישנה אווירת מסתורין, המביאה פערים רבים בעלילת הבלדה. פערים אלה מושלמים לרוב לפי דמיונו של הקורא, ומבוטאים על ידי אמצעים אמנותיים שונים.
[עריכה] בלדות מודרניות
גם לאחר תקופת הבלדות הסקוטיות נכתבו בלדות רבות על ידי משוררים רבים, חלקן דומות יותר לבלדות הסקוטיות וחלקן פחות.
בתקופה הרומנטית, תחילת המאה ה-19, החלו לאסוף ולהעלות על הכתב בספרים את הבלדות. במקביל המשיכו להיכתב בלדות ספרותיות ובלדות עממיות. הבלדות קיימות גם בימינו וישנם שירים מודרניים הכתובים בסגנון זה.
הרומנסה שלידתה בספרד, היא "אחותה" של הבלדה דומה לה אך גם שונה ממנה. גם היא צורה עממית של שיר זמר, ואף היא הרבתה לנדוד, לפשוט וללבוש צורה. היא הגיעה אל התרבות היהודית דרך הלדינו, שפתם של יהודי ספרד ומגורשיה מסוף ימי הביניים ואילך. הרומנסה נוטה להיות אופטימית מעט יותר מהבלדה.
[עריכה] מאפייני הבלדה
הבלדה היא שיר סיפורי בו קיימת עלילה אך גם מקצב, שורות קצרות, בתים, וחריזה. בלדה מהווה מסורת בעל-פה, שעוברת מפה לאוזן בין הדורות והקהילות, ולכן עוברת שינויים בהתאם לזמן, למקום ולמאזינים וממילא אין לה מחבר אחד. מבחינת הסיפור שהיא מספרת, הבלדה דומה לסיפור עם והיא מתרכזת בפעולות ובדיאלוג ולא בתיאורים ובהגדה. בבלדה קיים איפוק רגשות, הרגשות מובעים באופן עקיף. לבלדה יש תפנית חדה בעלילה. יש כמה נושאים חשובים שבאים לידי ביטוי בהרבה מאוד בלדות: מוות, נטישה, אהבה ועוד.
במהלך הזמן נשמטו פרטים חשובים בבלדה והקורא / והמאזין היה צריך למלא אותם על פי דמיונו ("השלמת פערי מידע"). המתח הוא נושא חשוב בבלדה והוא בדרך כלל נמצא בסיום, שהוא טראגי. הסיום הטראגי נקרא "פואנטה", אבל חשוב להבדיל בין הפואנטה (שהיא השיא החשוב ביצירה), לבין הפתעות במהלך היצירה שנובעות מן התפנית החדה ומהפערים הרבים בבלדה. הבלדה משופעת בחזרות להן שני תפקידים - הדגשה ויצירת מתח.
מבחינת מאפייניה המוזיקליים, לבלדה משקל קצבי פשוט, מבנה משפטים פשוט, וטון עצוב. הבלדה ניתנת לשירה במנגינה מודלית (דומה במידה מסוימת לטעמי המקרא).
[עריכה] בלדות ידועות
קלאסי:
- ארבע הבלדות של שופן
- שתי הבלדות של דביוסי
- ארבע הבלדות של ברהמס
- והבלדה השנייה של ליסט
אחרים:
- שלושה בני עורב - בלדה סקוטית (בתרגומו של נתן אלתרמן)
- אדוארד אדוארד - בלדה סקוטית
- לורד רנדל - בלדה סקוטית (בתרגומו של נתן אלתרמן)
- סר פטריק ספנס - בלדה סקוטית
- שר היער - יוהאן וולפגנג פון גתה
- על הרי גלבוע - שאול טשרניחובסקי
- בעין דור - שאול טשרניחובסקי
- בת הרב ואימה - שאול טשרניחובסקי
- הנה תמו יום קרב וערבו - נתן אלתרמן
- אברהם אבינו מוליך את יצחק לעקדה - איציק מאנגר
- בת הרב - בלדה יהודית
- בלדה לחובש - דן אלמגור
- הבלדה על יואל משה סלומון - יורם טהרלב
