בלוט
ערך זה עוסק בפרי של עץ האלון. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו בלוט (פירושונים).
בָּלוּט, או אגוז האלון, הוא פריו של עץ האלון (מהסוגים Quercus, Lithocarpus ו-Cyclobalanopsis, ממשפחת האלוניים Fagaceae).
הבלוט מכיל זרע בודד (לעתים רחוקות שני זרעים), עטוי בקליפה נוקשה עטוית קשקשים, שצורתה כצורת כוס קטנטנה או כצורת גביע קטן והיא נקראת סַפְלוּל[1]. גודל הבלוט עשוי להשתנות בין מין אחד למשנהו. אורכו נע בין 1 - 6 ס"מ ורוחבו נע בין 0.8 - 4 ס"מ. זמן הבשלת הבלוט נע בין 6 חודשים ל 24 חודשים (תלוי במין).
תוכן עניינים |
[עריכה] מקור השם
מקור שמו של הבלוט הוא מהשורש העברי ב.ל.ט., כנראה מפני שזרעו של הבלוט בולט החוצה מהספלול שלו. הבלוט מופיע במקורות העבריים כפרי עץ האלון (מסכת מנחות סג). ייתכן כי השם העברי לבלוט נובע מהמילה המקבילה בארמית "בָּלוּטא", או מערבית "בָּלוּט"[2].
[עריכה] הבלוט כמאכל
בלוט הוא אחד המזונות החשובים ביותר של חיות בר באזורים שבהם צומחים עצי אלון. עם בעלי חיים התלויים בבלוטים כחלק חשוב בדיאטה שלהם נמנים עופות שונים, כגון יונים, עורבנים, מיני ברווזים, ומספר מיני נקר; יונקים קטנים כגון עכברים, סנאים ומיני מכרסמים אחרים; ויונקים גדולים הצורכים כמויות גדולות של בלוטים, כגון חזירים, דובים, וצבאים. כמה מיני חיפושיות ועשים מטילים את ביציהם אל תוך הבלוט, כך שהפגיות הבוקעות מהביצים ניזונות מפרי הבלוט.
בכמה תרבויות שימשו בעבר בלוטים מזון בסיסי, אולם כיום הם נחשבים מרכיב מזון זניח, ומשמשים עדיין מזון לאדם רק בקרב האינדיאנים ובקוריאה.
הבלוט הוא מזין מאוד ועתיר באנרגיה. מידת החומרים המזינים שבו משתנה ממין אחד למשנהו, אך ככלל, הבלוט מכיל כמויות גדולות של חלבונים, פחמימות ושומנים בנוסף למינרלים שונים כסידן, זרחן, אשלגן, וויטמינים. בלוט עשוי להכיל גם את החומר טאנין, שהוא רעלן וטעמו מר מאוד. כמות הטאנין משתנה בין בלוט ממין אחד למשנהו. מערכת העיכול של בעל חיים הניזון מבלוטים, חייבת להיות מותאמת לעיכול רעלן זה. אם לא כן, די לבעל החיים לטעום מטעמו המריר של הבלוט ולא לאכול ממנו עוד.
[עריכה] מפיצים טבעיים של הבלוט
משקלו של הבלוט כבד מדי כדי להינשא ברוח. פיזור הבלוטים נעשה בדרך כלל באמצעות בעלי חיים האוגרים מזון באדמה, כדוגמת הסנאים והעורבנים. לאחר הנביטה העורב והסנאי מאבדים בו עניין ונמנעים מאכילתו.
