בלוטות זיעה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בלוטות זיעה נחלקות לשני סוגים: בלוטות זיעה אקריניות ובלוטות זיעה אפוקריניות.

בלוטות זיעה אקריניות מפוזרות על פני כל שטח העור, מלבד השפתיים ואיברי המין. בלוטות זיעה רבות שכאלו נמצאות על כף היד ובגב העליון. בלוטת זיעה בנויה כצינור מתפתל. בבסיס הצינור, השכבה התת-עורית, נוצרת הזיעה. הצינור עובר בעיקר דרך הדרמיס. תפקיד הבלוטות האקריניות הוא איבוד חום על ידי הזיעה, סילוק פסולת דרך הזיעה שהן מפרישות וכן שמירה על טמפרטורת גוף קבועה.

בלוטות זיעה אפוקריניות מופיעות בריכוזים גבוהים בבית השחי ובמפשעה. הבלוטה מתפתלת ומתחילה בשכבה התת-עורית. בלוטות אלו גדולות יותר מהבלוטות האקריניות ומתפתחות בגיל ההתבגרות. הנוזל אותו הן מפרישות הוא יותר צמיג וכהה מן הזיעה, והריח הלא נעים שניתן להרחה בקלות אצל אנשים שלא משתמשים בדיאודורנט נובע מחיידקים שניזונים מההפרשה, כיוון שבית השחי הוא מקום לח וחם - בית גידול אידאלי לחיידקים. הבלוטות מפרישות חומר אנטי פטריתי.